האלפים האיטלקיים, שבת בצהריים, איש הביטחון מהקהילה היהודית ברומא דורש מהבנים לחבוש כובעים כדי שלא יראו את הכיפות שלהם. מסביב מירוץ אופניים מקומי וקראוונים של מדוושים מקצועניים שמגיעים מכל רחבי אירופה לחנות על שפת האגם היפה.
לפתע באמצע המחזה הזה נשמעת שירת "נפש יהודי הומיה" ולמעלה מ-170 חניכים וחניכות מכל רחבי אירופה שרים את המנון בני עקיבא והמנון המדינה כשהתפאורה בגובה 2000 מטר נראית כלקוחה מסרט מרהיב.
התמונה הזו התרחשה בשבת האחרונה במחנה סיירים של תנועת בני עקיבא העולמית וכסמזכ"ל בני עקיבא ישראל (ומזכ"ל התנועה בקרוב) זכיתי להשתתף בחוויה המטלטלת של שבת בה נפגשים קצוות מכל העם היהודי השוכן באירופה, ובני הנוער בעיניים בוערות ובלהט נעורים אופייני לימדו אותי כמה דברים עליהם או בעצם עלינו.
ליל שבת, נציג המשלחת מרומא מוביל את התפילה וחברים משוויץ, צרפת, צ'כיה, הולנד, בלגיה וכמובן נציגי בני עקיבא ישראל שרים יחד "לכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל". משהו בשירה המתוקה של בני הנוער מראה שלמרות פערי המנטליות ולמרות המרחקים האדירים יש לכולנו חיבור וקשר עמוק לארצנו האהובה וכולנו רואים בה מקור של כח וייעוד לעם היהודי כולו.
סעודות שבת, שירה מטורפת בשפות שונות (אפילו קצת מהמנוני הנבחרות ביורו עולים לאוויר) וכולם מרגישים "יחד" עמוק שמעורר בי געגוע להצליח ליצור אותו גם בשגרת היומיום אצלנו, בינינו.
בצהרי שבת מתפתח דיון סוער על מושג השליחות, למה לא מגיעים מספיק שליחים לקהילות יהודיות בעולם, איך נתפס היום מוסד השליחות וכיצד ניתן ליצור שליחות אמיתית בעולם משתנה כמו שלנו, באמצע הדיון קם אחד מבני הנוער שגר ביישוב בשומרון ושואל בקול תמים ובעיניים מבקשות: "אבל מה אני יכול לעשות היום בשביל החיבור ליהדות התפוצות? מה אני יכול לעשות היום כדי לחזק את הקשר לארץ ישראל כמו מה שקורה בחוויה שכולנו חווים כאן היום?" ומאידך בן נוער מאמסטרדם בשילוב של עברית ואנגלית ששואל איך הוא יכול לחזק את עולם הזהות והערכיות היום בקהילה שלו? מה הוא יכול לעשות כשהוא מרגיש שהוא רוצה להעניק הרבה יותר לקהילה שלו?
לאחר המפקד בשפת האגם והמוני תיירים שמסתכלים על בני הנוער שמטיילים בעיירה אני מוצא את עצמי מעביר דבר תורה בסעודה שלישית, ומאופי המקום אני מעביר אותה גם באנגלית, גם בצרפתית וגם בעברית.
מדבר על נפוליאון שרואה יהודים בוכים בליל תשעה באב וברור לו שעם שמחובר לעברו ייבנה גם את עתידו, מדבר על כוחם של בני הנוער שיקדמו את העם, את הארץ ואת התורה. בלב נזכר שגם אני יכולתי לשבת שם כאחד מבני המשלחת הצרפתית אם הוריי לא היו מחליטים לעלות מצרפת לישראל בהיותי בן שנתיים, ואני אומר לעצמי שנסעתי אלפי קילומטרים כדי לפגוש בני נוער אבל בעצם פגשתי את החלומות שלי ואולי של כולנו כעם שנדע לחיות יחד ולצקת תוכן עמוק למילים נפש יהודי הומיה ועין לציון צופיה.
יגאל קליין הוא סמזכ"ל תנועת בני עקיבא ומזכ"ל התנועה הנכנס