הפובליציסט והמשפטן דב הלברטל התפקד באחרונה למפלגת הציונות הדתית ובכוונתו להתמודד על ראשותה. שוחחנו אתו על עמדותיו וניסינו לברר עד כמה הן תואמות את תפיסת הציונות הדתית והאם מדובר בהתמודדות של ממש או בהטרלה.
כבר בפתח הדברים טוען הלברטל כי כוונתו המקורית הייתה אכן להתמודד מול בצלאל סמוטריץ' על ההנהגה, אך המפלגה מערימה עליו קשיים כשהיא דורשת ממנו לפקוד 500 איש מבלי שניתנת לו האפשרות לעיין ברשימת המתפקדים ולשלם סכום של 7000 שקלים. תנאים אלה, הוא אומר, אינם נדרשים מחברי הכנסתך של המפלגה. לשאלתנו מה הסטנדרט המקובל במפלגות אחרות טען שאינו יודע, אך הדבר אינו מעסיק אותו.
בהתייחס לביקורת אותה הוא מטיח ביו"ר 'הציונות הדתית', חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אומר הלברטל כי זו הסיבה האמתית והמהותית להתמודדותו שכן הוא "רואה בסמוטריץ' איום אסטרטגי על הציונות הדתית", לא פחות מכך, והוא מנמק את דבריו ברצונו של סמוטריץ' לחבר את הציונות הדתית לעוצמה יהודית.
"מה שיקרה הוא שהמפלגה תהיה סניף של כהנא. בן גביר יהיה המנהיג הלא מוכתר בכל מקום. הוא הבולט והוא האישיות האהודה. יהיה ריצ'רץ כזה או אחר, יהיו מעוז סטרוק וסמוטריץ' וכך לא נקבל ציונות דתית אלא כהנא חי, סוג של עוצמה יהודית, זו טרגדיה אדירה. זו מפלגה קיצונית שחלון הראווה שלה הוא שהיא תיתפס כמפלגה גזענית ואלימה".
הלברטל מזכיר את עברו כיו"ר המשמרת הצעירה העולמית, "זו הייתה מפלגה מתונה, אוהבת אדם ואוהבת אחרים עם אתוס של תורה עם דרך ארץ. החזון של סמוטריץ' נע בין מדינת הלכה לטיפולי המרה ללהט"בים. כך הוא נתפס ציבורית", אומר הלברטל וכשאנחנו מציינים שגם הלברטל נתפס בציבור באופן אחד, לעיתים כאיש שמאל הדוגל במשנת פרופ' לייבוביץ' המנוח, ובפועל הוא מציג עמדות אחרות, משיב הלברטל שאכן הוא שינה את עמדותיו במידה מסוימת, אם כי הוא "עדיין מדבר בנושאים מסוימים כמו לייבוביץ'", הוא אומר ומוסיף: "יכולתי למצוא את עצמי במרצ כמו שהייתי יכול להיות גם בעוצמה יהודית. היו לי גם שיחות עם בן גביר על העניין הזה, אבל זה לא יצא לפועל כי בן גביר אמר שאני שייך לציונות הדתית ולא שייך לציבור שלו".
לנוכח הגדרתו את עצמו כמי שיכול להשתלב גם במרצ וגם בעוצמה יהודית, כמי שהיה בעבר במפלגתו של הרב אמסלם ובעבר הרחוק יותר במפד"ל כאשר לאורך תקופה לא מבוטלת דגל בעמדות החרדיות, שאלנו אם לא נכון להתגבש על כיוון אחד לפני התמודדות פוליטית.
"זו הטעות החמורה", אומר הלברטל הקובע כי ניתן להיות יציב ולהחזיק בסט ערכים שיאפשר לו להשתלב במרצ, כדוגמת זכויות אדם, משבר אקלים, הפרדת דת ומדינה, ומנגד הא יכול להציב סט ערכים נוסף שיביא אותו לעוצמה יהודית, ובהם חוסר רפיסות מול הערבים, שאיפה לריבונות חזקה בהר הבית. "אין בזה שום סתירה", הוא אומר. "כשאני מתמודד על ראשות הציונות הדתית אני אומר שהציונות הדתית הופכת למפלגה גזענית ואלימה".
כיצד ניתן לטעון שבצלאל סמוטריץ' צובע את המפלגה בצבע קיצוני התואם את עמדתו בשעה שבה סמוטריץ' עצמו פותח את הדלתות להתמודדות ולבחירה פנים מפלגתית של קהלים שונים ורבדים שונים בציונות הדתית? הלברטל משוכנע ש"יש כאן שני אנשים עם שכרון כוח. סמוטריץ ובן גביר חושבים שהם מנהלים את המדינה. אני רואה בבן גביר ידיד שלי וכתבתי טורים שתמכו בו, אבל הם שיכורי כוח ומתכוונים למה שהם אומרים".
האם שכרון כוח לא היה מביא את סמוטריץ' לנעול את דלתות המפלגה ולא לנהוג כפי שהוא נוהג כעת? הלברטל משוכנע שסמוטריץ' היה רוצה לנעול את דלתות המפלגה אך הוא אינו יכול לעשות זאת ציבורית, אך בפועל הוא נועל את הדלת בפני מתמודדים שאינם רצויים לו על ידי אותם תנאים המוצבים בפני המבקשים להתמודד. שאלנו את הלברטל אם לא הגיוני בעיניו שכדי למנוע מתמודדי סרק שרק יתישו את המערכת יוצבו תנאים בהם מספר פרודים וסכום כסף שיוכיח רצינות. לדבריו הוא מקבל את ההיגיון שבתשלום אבל לא את החובה להביא מתפקדים חדשים למפלגה שכן לא כולם יכולים לעשות זאת, והוא עצמו הדוגמא הטובה לכך.
להערכתו במציאות כזו שום דמות מתונה לא תוכל להשתלב ברשימת הציונות הדתית. "הם ייבחרו רק אם הם יישרו קו עם המאחזים הבלתי חוקיים, מה שפוגע בריבונות המדינה והמפד"ל ההיסטורית לא הייתה מעלה על דל שפתיה", הוא אומר ואנחנו שואלים אם אכן קביעה זו תואמת את המציאות, שהרי בשנות השבעים הוקמו מאחזים תחת הגדרות אחרות והפכו לישובים פורחים, והדבר התרחש גם תחת ממשלות בהן הייתה המפד"ל חברה. "אז הייתה קריצת עין שאין היום", אומר הלברטל. "היום המדינה קובעת שהמאחזים הבלתי חוקיים גורמים נזק בינלאומי. אין לזה שום הצדקה".
"אנחנו הולכים לראות ציונות דתית קיצונית לאומנית שנואה על ידי רוב המדינה, ובחו"ל ישאלו מהי התנועה הפשיסטית בישראל ויגידו שזו הציונות הדתית" אומר הלברטל ולשאלתנו מה מצא באמירות סמוטריץ' כמביאות למציאות כזו, הוא משיב: "האמירה על מדינת הלכה היא חמורה ביותר, הסכמתו לטיפולי המרה. כך מגשרים תורה עם דרך ארץ? הוא לדוגמא הלך לחומש ועשה יחד עם אחיו מעשים לא חוקיים. כך מתנהל ראש רשימה?".
בנקודה זו הזכרנו להלברטל דברים שאמר בעבר ובהם הסגיר את עמדתו התקיפה כלפי הציונות הדתית, ותהינו אם ביקורתו נובעת מסלידתו מהציונות הדתית ולא בהכרח מסמוטריץ' או מהרכב הרשימה כעת. בין השאר האשים הלברטל את ההתנחלויות כמי שאשם בהתגברות הטרור, "המתנחלים צרה צרורה לעם ישראל ולאנושות". על הציונות הדתית אמר "אין לי אף מילה טובה לומר על האידיאולוגיה שלהם. קריסת הציונות הדתית היא עניין של זמן. אין בציונות הדתית הכוונה רוחנית. אין לציונות הדתית ישיבות להתפאר בהן. הציונות הדתית שנואה כי היא רופסת, ועוד. כאשר אלו עמדותיו, כלל לא בטוח שביקורתו על סמוטריץ' נוגעת באמת לאיש עצמו, אלא אולי מדובר במחלוקת על דרכה של הציונות הדתית.
הלברטל מעיר כי הוא לא בטוח שהוא עומד היום מאחורי כל מה שאמר בעבר, אבל "בלי קשר למה שדגלתי בעבר, הייתי מתמודד מול סמוטריץ' כדי להחליף את הפגע האסטרטגי הזה שמכניס את בן גביר וחבורתו לנהל את הציונות הדתית". כיצד מתיישבת ההתנסחות המזלזלת הזו בבן גביר ואנשיו עם אותו מו"מ שניהל הלברטל להשתלבות במפלגתו? "דיברתי עם בן גביר מספר פעמים ואמרתי לו שהוא לא צריך להיות בציונות הדתית. הוא פונה לכלל ישראליות ורוב המצביעים שלו יגיעו מהרבה מקומות ולא מהציונות הדתית. הוא מפגע לציונות הדתית, עם כל ההערכה שיש לי אליו ולהכניס איש כזה זה להרוס את הציונות הדתית. אני זוכר את הקמת הציונות הדתית בידי רבניה הדגולים כמו הרב ריינס. היעד היה לחבר תורה ודרך ארץ ועכשיו הורסים אותה והופכים אותה לעוצמה יהודית מתוגברת".
אל מול דבריו התקיפים נגד תפיסתו של בן גביר הזכרנו להלברטל דברים שאמר הוא עצמו אך לפני כשלושה חודשים ומהם עולה תפיסה תקיפה לא פחות. בין השאר אמר שיש "לבצע חיסולים ממוקדים של ראשי החמאס, ליזום מתקפה על עזה ולא לחכות שהם יתקפו אותנו, לכבוש את הר הבית מחדש, לסלק את ירדן ואת הוואקף ולהפוך את ההר לשוויוני לבני כל הדתות, להשתלט על שטחי C ולסלק את הבניה הבלתי חוקית, להיכנס למערכה כוללת שיש בה ענישה קולקטיבית וסילוק משפחות. הערבים הם שצריכים לפחד מאיתנו ולא להיפך. ערבי ישראלי שיתפרע יגורש וכך גם אימאם שיסית. צריך לשנות את הגישה כלפי ערביי ישראל. ערבי שצוחק על יהודי ברכבת הקלה צריך לסלק אותו מהארץ".
הלברטל טוען שהוא מאמין בכל דבריו אלה גם היום. "בנקודות הללו אני מסכים עם בן גביר ולכן הייתי מוצא מקום אצל בן גביר וגם במרצ. אני לא דוחף אנשים ולא שולף אקדחים אבל בגדול בעניינים הללו אני מסכים אתו גם עכשיו. אני קורא לפוליטיקה חדשה והיא אומרת שאם יציעו לי מקום במרצ אכנס לשם ואקדם זכויות אדם דמוקרטיה ויחסי דת ומדינה, ואם בן גביר יציע לי אכנס אליו". לעומת זאת ,את סמוטריץ' צריך להעיף כי הוא הורס את הציונות הדתית".
"אני חרד לציונות הדתית שהייתי חרד לה. היא הייתה מתונה בתקופת בורג, וורהפטיג ומשה חים שפירא. אנשים שנמנעו בהצבעה ליציאה למלחמת לבנון. הם הקימו מפלגה לתפארת, אהובה על הבריות ועל המדינה וסמוטריץ' הורס את זה", אומר הלברטל ואנחנו מזכירים לו שהמפד"ל ממשיכה דרך הבית היהודי של חגית משה וברודני, בעוד סמוטריץ' מכוון למגמה אחרת.
"סמוטריץ' גנב את המותג. הוא רוצה להיות ראש הציונות הדתית. הבעיה היא שהוא מצליח על ידי חיבורים עם פונדמנטליסט כמו מעוז ואחרים שמשניאים את הציונות הדתית על המדינה. הבית היהודי לא קיים. הוא לא יתמודד לבד. הוא יכול להצטרף ל'ימינה'. מדובר בעסקנים של פעם", אומר הלברטל ואנחנו תוהים כיצד מתיישבת הסלידה שלו מהעסקנות של פעם כאשר אך לפני רגע הביע געגועים לימי העסקנות של המפד"ל בימי ד"ר בורג המנוח. הלברטל מחייך ואומר "יש עסקנים של פעם ויש אחרים. הכרתי עסקנים שהיו אנשי חזון, אנשי תרבות שידעו שפות וקראו ספרים".
האם הלברטל דיבר פעם עם אבי מעוז שאותו הוא תוקף כל כך? "מה אני צריך לדבר אתו". האם דיבר עם סמוטריץ'? "יצא לי להיות אתו פעם באיזה פאנל. הוא איש חכם". אולי אם היה משוחח איתם היה שומע חזון שגם אם לא היה מסכים לו היה מגיע להערכה כלפיהם? "אין לי צורך לדבר. בתוך עמי אני יושב. אני רואה שכל קיצוני העולם נמצאים בציונות הדתית", הוא משיב ואנחנו שואלים אם מיכל וולדיגר ואופיר סופר נחשבים גם הם בעיניו לקיצוניים. הלברטל טוען שמדובר ב"אנשים שאף אחד לא מכיר אותם".
בסיומם של הדברים שאלנו את הלברטל אם במידה ולא יעלה בידו להתברג ברשימת הציונות הדתית לכנסת ולא להדיח את סמוטריץ' מכהונתו, האם יצביע למפלגה הזו ביום הבחירות? "אלך להקים מפלגה עצמאית", אומר הלברטל וכשאנחנו שואלים אם למעשה מדובר בהתמודדות על תנאי, או שיבחרו בו או שיעזוב, והוא משיב: "מה רע בזה? זו פוליטיקה".