נקודת ההתיישבות ליד ברוכין
נקודת ההתיישבות ליד ברוכין צילום: נעם ורד, גרעין שומרון

בהתיישבות החדשה שהקימה תנועת נחלה ליד היישוב ברוכין התקיים ביום רביעי שעבר ויכוח סוער בין דניאלה וייס, יושבת ראש התנועה ומהדמויות הבולטות בהתיישבות, ובין הרב חיים ברוך, ראש הישיבה הקדם־צבאית בברוכין, והרב מאיר הילביץ, רב היישוב, על הדרך להקמת יישובים ועל היחס לכוחות הביטחון שהגיעו באותן שעות לפנות את המתיישבים.

"אני ממש חושבת שצריך לכבד את תנועת נחלה על ההישגים ולא מתווכחים מול ציבור אידיאליסט כדי להחליש אותו, זהו מעשה שלא ייעשה", אומרת וייס ל'בשבע'. "אנחנו מובילים קו שעובר מהרב צבי יהודה קוק דרך מורי ורבי הרב משה לוינגר, וממשיך אותו עכשיו הרב עוזי שרבף שאיתנו בהנהלה של נחלה, מובילים גישה ממלכתית, בראש מורם. נכון, אנחנו מודעים לכך שיש גישות אחרות, אבל אני מציעה שישמרו על אדמת ארץ ישראל בשיטות שלהם ולא ינגחו אותנו בזמן מהלך מוצלח", היא אומרת בחריפות. "אמרתי לקומונרים שפנו אליי במהלך הימים האחרונים – מה שכולם, מכל הזרמים, צריכים לעשות, ומה שאני מצפה מכל תנועות הנוער והרבנים, זה להתאסף ברחובה של עיר ולהקים זעקה גדולה על זה ששר ביטחון נתן הוראה להכות חלוצים שיושבים באוהלים על אדמת מדינה. הייתי מצפה שהארץ תרעש, זו רמיסה של הדמוקרטיה, זה מאבק פוליטי בוטה ברעיונות".

הרב חיים ברוך, ראש הישיבה הקדם־צבאית בברוכין, מבקש לצמצם את נקודת המחלוקת: "אני חושב שהם צודקים. זה שהתרגלנו שלא בונים יישובים זו חרפה, הרוח החלוצית הזאת שקצת נעלמה מאיתנו כי התרגלנו לבנות בתוך היישובים היא מאוד נכונה. ומכיוון שיש להם טענה נכונה, הם קודם כול צודקים", אומר הרב בפתח דבריו ל'בשבע'. "בעומק העניין הטענה נכונה, אבל הכלים מאוד מסוכנים, ואתה עלול לשפוך את התינוק עם המים. אתה גורם למדינה לפנות נקודה, גורם לחיילים להיות בפינוי, לצבא להיות בתהליך - משחקים בלהקים יישוב. הטענה שלנו היא נגד הכלים שבעזרתם הולכים לממש את הרעיון. זה מאוד מסוכן, להקים משהו שאתה לא באמת מכוון אליו, אין לך סבלנות לתהליך שקורה קמעה קמעה. הרי המקומות שנבחרו לא תוכננו להיות יישובים, בנקודה שאליה הלכו בברוכין לא אמור לקום יישוב, לא צריך להיות יישוב ואין שם שטח ליישוב. אמור להיות שם לפי התב"ע מקום של תחבורה ציבורית. הם לא תכננו להקים יישוב, אלא להפגין. אז כשבאים להפגנה כל השיח הוא אחר. זו הפגנה נפלאה וטובה, ואני והילדים שלי היינו שם, אבל יש שלב שההפגנה לא במקום שלה", קובע הרב ברוך.

הרב ממשיך ומסביר את ההבדל בין עליות אלון מורה לעליות הנוכחיות. "כשעלו לאלון מורה - שם היה אמור לעלות יישוב, אחרי זה היה באדמות אלו ובאדמות אחרות, אבל כל המטרה של גוש אמונים הייתה שהמדינה תקים את היישובים ואנחנו נדחף אותה לכך. אנחנו לא בחומה ומגדל. ברגע שלא נפעל בכלים האלה אלא נגד המדינה, בגישה של 'היא לא מקימה, אנחנו נקים' - לא נגרום בכך למדינה להקים על הקרקעות הנכונות, כמו שעושים בשישה יישובים שקמים בנגב. יש תהליכים שקורים, צריך להאמין בתהליך".

ההתיישבות ביהודה ושומרון תמיד צמחה מהתעוררות בשטח ולא מהמדינה.

"אבל אלה אדמות שיכול לקום בהן יישוב, יש היתכנות לדבר הזה: אדמות מדינה או סקר, אדמות שהמדינה מתעצלת ואני, הפעמון שלפני המחנה, אוביל את המחנה לשם. אבל כאן זה הלך למקום שבו לא יקום יישוב". יש לציין כי בתנועת נחלה מדגישים שבכל העליות נעשה מאמץ להגיע למקומות שמסומנים כאדמות מדינה או שיש להם היתכנות חוקית עתידית, כדי לשחזר תקדימים כמו באביתר.

אני מבין שהרב דוגל בשיטה שהתודעה היא הקובעת.

"זה פשוט, וגם בנחלה דוגלים בזה, הם רוצים להשפיע על התודעה, בזה אין מחלוקת. הם לא רק עולים על הגבעה אלא גם הולכים להתראיין, כי השאלה היא איפה נמצא עם ישראל". אז איפה כן נקודת המחלוקת המרכזית? הרב ברוך משרטט אותה: "גבולות המחלוקת לא חריפים, הם עדינים. אנשי נחלה מבינים שהם משמעותיים כמו נאמני הר הבית, שלא חושבים שהעלייה תכריע, אלא תפקידם לעורר תודעה של עלייה. התודעה היא הנושא, לכן המחלוקת היא לא בתודעה, אלא איך לייצר אותה - האם במעשים כאלה, או שדווקא הם עלולים להחליש את התודעה? ברור לכולנו שאנחנו פושעים כשאנחנו לא מקימים יישובים חדשים ושחשוב שמדינת ישראל תקים יישובים, השאלה היא איך לחולל את זה - האם על ידי הקמת מעין הפגנה שתפונה בתוך יום? זה היה ברור - ממשלה לא אוהדת, בתקופת בחירות, אחרי תקדים אביתר - הם לא ייתנו לזה להחזיק יום אחד, עם הוראות מלמעלה לפנות בתוך 24 שעות, מה שלא יהיה. על זה הייתה המחלוקת, כי אתה יכול ליצור חילול השם גדול בקרב על התודעה, אתה יכול להחליש את הרוח. אני לא ראיתי קידוש השם בכך שעלו שש נקודות וירדו בתוך יום. הקמת יישובים היא מלאכה רצינית, תשאלו את אמנה וזמביש איך מקימים יישוב, זה אירוע".

לדניאלה וייס יש רקורד מרשים של עשייה בהתיישבות.

"אז צריך לשאול אותה, למה היא הלכה לנקודה הזאת? זו אישה עם הרבה זכויות, שקבעתי עם משפחתי לשבת ולדבר איתה, זו לא מחלוקת בינינו, רק דקויות של הנהגות נכונות. כולנו תלמידי הרב צבי יהודה בסוף. אני לא רוצה להחליש אותם, הם מעוררים משהו נכון, הם בסדר גמור, הם צודקים, הטענה נכונה. רק שבדרך הזאת לא נצליח לצערנו. אני רוצה לחזק אותם לעשות את זה בדרך אחרת, כי גם הם לא רוצים להתעמת עם כוחות ביטחון".

מה לגבי הטענה שהמאחזים החדשים הם החזית ו"בשר התותחים" של היישובים הצעירים?

"בוא נגדיר ככה את היעד: אין מטרה להקים יישוב. יש כוח עיקרי, יש כוח משני, ויש כוח הטעיה. אין בעיה, בוא נגיד לאנשים: אנחנו כוח הטעיה, מושכים את הזמן עד שהמאמץ העיקרי ינצח. אני לא חושב שזו המטרה".

אולי זו לא המטרה, אבל זה מה שקורה בפועל.

"אם אתה חושב שזה המאמץ העיקרי אז הוא נכשל, ההתיישבות נכשלה. התודעה הציבורית נפגעה, כל ערוצי התקשורת שידרו שהקימו שישה יישובים ונפלו באותו יום. פגשתי בנחל קנה עשרים חבר'ה מ'הסיירת לפירוק מאחזים' של שלום עכשיו, והיו לי המון שיחות איתם, וכשהם ראו שצה"ל הולך לפנות, הם אמרו: הצלחנו להשפיע. אנחנו נלחמים על התודעה של הבחור מקריית שמונה, משדרות, מרמת גן, לכן תודעה שעלו שישה יישובים ופונו היא מסוכנת מאוד".

"איך זה יעבוד אם לא ככה?"

כזכור, ביום רביעי שעבר השתתפו כעשרת אלפים איש ביוזמת תנועת נחלה להקמת שישה יישובים חדשים: שתי נקודות התיישבות באזור קריית ארבע, שתי נקודות בבנימין באזור פסגות ובאזור גוש טלמונים, נקודה בשומרון באזור רבבה ונקודה באזור ברוכין, תוך התמודדות עם כוחות הביטחון שפינו אותם באלימות רבה.

"חיכיתי כל השנה האחרונה שתגיע הזדמנות כזו של הקמת יישובים חדשים. ראיתי את ההשתלטות סביבנו ואמרתי לעצמי: מתי יהיה מישהו שיעשה משהו? לכן ברגע ששמעתי - קפצתי על המציאה והצטרפתי", מספרת אוריה דה־פאו (16) מהיישוב רבבה, ששותפה להקמת מעלה יהונתן - נקודת ההתיישבות החדשה בין רבבה לברקן. "יש לנו תמיכה גדולה מכל האזור, לא רק מרבבה, גם מנופים, חוות יאיר, קרני שומרון ומרכז הארץ. באירוע שהיה ביום שישי היו בערך מאה משפחות מהגרעין שהתגבש, והרב גנזל הגיע לדבר ולחזק, והכול בנוסף לעוד משפחות, ילדים ונוער שהגיעו".

חרף הקשיים, הם לא מפסיקים. "עלינו בתור גרעין לשתי נקודות ביום רביעי שעבר, ליד ברוכין ובין רבבה לברקן, וכמו שידוע לכולם היה פינוי. כרגע אנחנו ממשיכים בפעילויות קטנות יותר כמו בנייה, טרסות, שבילים, וכך בכל פעם בודקים שהכול בסדר וחוזרים ומתכננים דברים גדולים יותר בקרוב", מספרת אוריה. "אנחנו ממשיכים לפעול בכל מיני דרכים, גם בעליות לזמן קצר וגם בעליות ממושכות יותר, יש לנו תוכניות בנייה מסודרות למקום ולא עצרנו לרגע. בינתיים יש הפנינג ענק היום (חמישי) עם פעילויות, ואוטובוסים שבעזרת ה' יגיעו מכל הארץ, כולל לינה, ובהשתתפות רבנים, חברי כנסת ואישי ציבור. יש גם קומזיץ לנוער, שלוש תפילות ושיעור תורה כל יום".

גם היישובים יחי"ש ציון ליד היישוב פסגות וגבעה 26 ליד קריית ארבע עובדים על גיוס עוד משפחות ונוער, וכמובן מכינים ציוד רב לעלייה הבאה, והכול לצד שיעורי תורה מפי רבנים, תפילות ובעיקר בנייה במקום כשהדבר מתאפשר. "מהבית שלנו בחוות יאיר אנחנו רואים את הבנייה הערבית כל הזמן הולכת ומתקדמת, וכבר שנים הנושא מעסיק אותי מאוד. בכלל, כל נושא הקרקעות ביהודה ושומרון, עוד מימי לימודי התואר במשפטים, מעסיק אותי מאוד. כעת סוף סוף הייתה לי הזדמנות לעשות משהו בנידון", מספר נעם ורד, נשוי ואב לחמישה, בעלים של משרד פרסום, ששותף לגרעין שומרון.

"אנחנו רואים את המציאות מול העיניים ועד היום לא עושים שום דבר בנושא. כאחד מבוגרי הגוש ועמונה, רציתי להראות נוכחות קודם כול בשביל עצמי, ומול הילדים והמשפחה, לכן עליתי ביום רביעי לנקודה בברוכין עד שפינו אותנו משם. ביום שישי האחרון עלינו גם למעלה יהונתן. בנוסף, ניסיתי לעזור בליווי ובפרסום, כולל פלאיירים וערוצי פרסום אחרים. אנחנו מתכוונים להמשיך בכל הכוח האפשרי, יש התעוררות גדולה בשטח עם המון שותפים מבוגרים. חשוב לחשוף את העוול הגדול, שהבנייה הערבית משתוללת מול הקיפאון בצד שלנו, וברמה נוספת לקרוא להתיישבות ממלכתית, דבר כל כך ברור ומובן מאליו. אנשים מהמגזר אומרים לי: 'זה לא עובד ככה'. איך זה יעבוד אם לא ככה?! צריך למסור את הנפש באוהלים ובתנאים קשים בשביל שנוכל ליישב את ארץ ישראל".

"מי שלא נאמן לארץ ישראל – נופל"

ההשתלטות הערבית מדירה שינה לא רק מפעילי נחלה אלא גם מעיניה של יושבת ראש התנועה דניאלה וייס. "מטרת המבצע, גם לפני הפינוי וגם אחריו, היא ציון דרך של תקופה חדשה בתולדות הציונות, לא פחות מזה. הנתון של ההקפאה המתמשכת, ברמות שונות, פורמלית ולא פורמלית, במשך עשרות שנים, הגיעה לנקודת מבחן היסטורית. אנחנו כתנועת נחלה רוצים לעשות שינוי בקנה מידה היסטורי", אומרת וייס. "לשם המחשה, ביהודה ושומרון, מבחינת גידול טבעי בלבד, יש צורך ב־15,000 יחידות דיור חדשות מדי שנה, גם אם לא קולטים עוד ציבור חדש. בפועל נבנות כל שנה רק כאלפיים יחידות דיור, קרי חסרות 13,000 יחידות דיור מדי שנה, ובעשרים שנה - כ־260,000 יחידות דיור", היא מציירת את התמונה המבהילה. "זוהי הקפאה שלמעשה סותמת את ההתיישבות. מהצד השני יש תוכנית ברשות הפלשתינית, תוכנית סלאם פיאד, שאמורה להסתיים ב־2030, ועניינה השתלטות על שטחי יהודה ושומרון, כולל שטחי C, שמתבצעת מול העיניים שלנו בקצב של רכבת מהירה במיוחד".

וייס לא רק מציגה נתונים, אלא גם מציעה אלטרנטיבה. "מאחר שזה הנתון וזה כל כך בולט, תנועת נחלה מוצאת את עצמה בסיטואציה חסרת תקדים, וזה ההסבר לכך שכעשרת אלפים איש, לא רק נוער אלא מאות משפחות, יצאו מביתם עם אוהלים כדי להיות בשטח ולומר שני דברים: באנו לעורר את הציבור והממשלה, ובאנו לתקוע יתד להקמת יישובים חדשים".

למה אוהלים? תביאו בלוקים!

"יצרנו קשר עם עשרות קבלנים וגייסנו גם סכומים מכובדים כדי לבנות בפועל, ואז עצרנו ואמרנו: סטופ. אנחנו רואים את ההתנהלות של בני גנץ - עוד לפני שהרס את האוהלים והפליא מכותיו בנשים וילדים - הוא נמצא בסוג של אטרף להוכיח לצד השמאלי של המפה, ממרכז עד שמאל, שהוא לא ייתן להתיישבות היהודית לפרוח. לכן הוא רומס את החוק ופוגע באנשים שהקימו בשטח עם אוהלים משהו שדומה למתחם קמפינג. לא היה דבר כזה בתולדות הדמוקרטיה. זו קריאת אזהרה, הוא עובר על החוק ברגל גסה. קיבלנו החלטה שאנחנו לא נבנה כעת את הבתים עצמם, אלא נצבור עוד ועוד עוצמה, כמו בגוש אמונים, ואם עלינו עשרת אלפים – נוכל לעלות עם קבוצות יותר גדולות, של מאה אלף ומאתיים אלף. הציבור כולו יצא מהבתים. להערכתי שלב הבנייה בבלוקים לא רחוק. יש לי ציור באילו מקומות זה יהיה, אני ממש רואה איך העוצמה הולכת ותופסת תאוצה. תודה לאל, אנחנו ערב בחירות ואנחנו רואים שמפלגות הימין וראשי המועצות ביהודה ושומרון, על אף האיומים הקשים שמפעילים עליהם בצורה פוליטית מסוכנת, כן מתייצבים בשטח".

הממשלה ובני גנץ הפרו את ההסכם שחתמו מולך באביתר. את בונה עליהם שייתנו לך לבנות יישובים חדשים?

"לכן הם נפלו. זה לא עניין של אכזבה, אלא שמי שלא נאמן לארץ ישראל נופל. זה לא אני אומרת, זה הרב קוק. רק אתמול קראתי שוב את הדברים שאמר הרב צבי יהודה, שכל ויתור והפקרה והסכמה למסירת רשות לנוכרים בארץ ישראל הם דברים בטלים ומבוטלים, לא שרירים ולא קיימים, חטא ופשע. מי שלא נאמן לארץ ישראל נופל. בנט חשב שיעסוק בלהטוטים ויעבוד על הציבור עם דמוקרטיה לא דמוקרטית, ויצר סלידה. אולי אם היה יכול לעמוד במבחן ארץ ישראל זה היה נותן לו נקודה או שתיים, אבל אפילו את זה הוא לא עשה".

כשמזכיר הממשלה של בנט חתם את הסכם אביתר, שיבחת אותו. האם למפרע זו הייתה טעות?

"כשממשלה באה ואומרת שצריך לעשות סקר קרקעות כדי להקים במקום יישוב, צריך לעודד אותה. כולם מבינים את זה. את זה ציינתי לשבח, כי ברוך ה' הסתמן כיוון בממשלה להקים יישובים. יחד עם זאת, התנועה היחידה שיצאה ברחובה של עיר להפגנה נגד הקמת ממשלה שמתבססת על ערבים זו תנועת נחלה. היחידה. שלא יספרו לנו סיפורים. אז כשהיה מבחן התיישבותי והסתמן פתח אל מול הקפאה מתמשכת של עשרים שנה, הבענו שביעות רצון שנפתח פתח שהיה סגור, שאפשר לעשות סקר כל כך מהיר. כולם אמרו: אין סיכוי שאלה אדמות מדינה! אבל בזכות אביתר נפתח הפתח לבדוק ולאשר מיליון דונם אדמות סקר. במקום שערבים ישתלטו, יהודים יבדקו אותן".

***