פרעות שומר החומות
פרעות שומר החומות צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

דו"ח חמור במיוחד פרסם השבוע (ד') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לשיטור ולאכיפת החוק בערים המעורבות במהלך אירועי שומר החומות.

המראות הקשים שעלו מההתפרעויות האלימות בחודש מאי 2021 נצרבו היטב בזיכרון הקולקטיבי. הפרות סדר חמורות התרחשו במאות מוקדים ברחבי ישראל בכלל ובערים המעורבות בפרט, יהודים הותקפו בברוטליות במרכזי הערים כמעט באין מפריע, וניידות משטרה, רכבים, בתי כנסת ומבני ציבור הועלו באש.

במהלך האירועים נהרגו שלושה בני אדם ומאות אחרים נפצעו בדרגות פציעה שונות. מלבד הפגיעות בגוף ובנפש, הנזק הכספי הכולל שנגרם באירועים אלו מוערך בסכום אדיר של כ־48 מיליון ש"ח לרכוש אזרחי וכעשרה מיליון ש"ח לרכוש המשטרה. אירועים קשים ומטלטלים אלו המחישו לאזרחי ישראל עד כמה ביטחונם האישי תלוי על בלימה ועד כמה הסדר הציבורי בערים המעורבות מעורער ונפיץ.

דו"ח המבקר שפורסם השבוע סוקר את התנהלות רשויות המדינה, האמונות על שמירת ביטחונם של אזרחי ישראל, במהלך אירועי שומר החומות. מהדו"ח עולים ליקויים רציניים בפעילות המשטרה לקראת האירועים ובמהלכם, וכן בהתנהלות המשטרה והפרקליטות במיצוי הדין עם הפורעים. עוד התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי. הדו"ח מצביע על בעיה גם באופן עמידת המשטרה באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות גם בזמני שגרה, ומכאן, מתריע המבקר אנגלמן, שהמשטרה נמצאת בנקודת פתיחה חסרה בהתמודדותה עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם חלילה יתרחשו. "ההתפרעויות האלימות באירועי שומר החומות חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה", קובע המבקר נחרצות. "אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר שלו זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן את הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע את הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל", מדגיש המבקר.

המבקר אנגלמן ייחס לדו"ח זה חשיבות רבה והניח את מסקנות הדו"ח ישירות לפתחם של ראש הממשלה המכהן יאיר לפיד והשר לביטחון הפנים עמר בר־לב. ממצאי הדו"ח, גורס המבקר, יחייבו את ראש הממשלה ואת השר לביטחון הפנים - ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את השב"כ ואת מערכת הביטחון כולה - לתת את הדעת למסקנות הדו"ח. עוד מסביר המבקר ל'בשבע': "אני נוקט גישה של ביקורת הצופה פני עתיד. בתפיסתי ביקורת צריכה לנתח את האירועים שהיו ולהגיש בפני ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים את המסקנות. האחריות לתיקון מוטלת עליהם". חשיבות הדו"ח נובעת, אליבא דאנגלמן, מכך שהוא "נוגע בחובה הבסיסית של גורמי אכיפת החוק לדאוג לתחושת ביטחון תמידית לאזרחי ישראל. חשוב שהאחראים יתקנו את הליקויים המשמעותיים שעלו בדו"ח", הוא חוזר ואומר.

עוד מוסיף ומציין המבקר כי המסקנות מקבלות משנה תוקף לנוכח הערכת גורמים מוסמכים כי קיים חשש סביר להתלקחות מחודשת בעתיד בערים המעורבות בישראל. בשל הערכה זו, מבהיר המבקר, אין להתייחס לאירועים בשומר החומות כאל אירוע חולף, ועל כן יש להתייחס ברצינות המתבקשת למסקנות הדו"ח.

מוקד 100 כשל בתפקידו

בערים המעורבות בישראל מתגוררים כ־1,970,000 בני אדם. דו"ח המבקר הנוכחי מתמקד בבחינת הנעשה בערים המעורבות לוד, עכו ויפו, ומוצא כי עוד קודם להתפרעויות, בשנים 2020-2018 תחנות המשטרה בערים אלו לא סיווגו תיקים כבעלי רקע לאומני. כתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשרם הלאומני, דבר שהוביל לקבלת תמונה חלקית בקריאת המציאות ולאי־התייחסות ראויה למתח המבעבע מתחת ומעל לפני השטח.

כשהאירועים פרצו לפני כשנה וחודשיים, תועדו כ־520 מוקדי התפרעויות והפרות סדר, שגרמו לנזקים כבדים לרכוש פרטי וציבורי ואף לאבדות בנפש ולפציעתם של מאות אנשים ברמות פציעה שונות, כולל קשות ביותר.

אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה להעניק מענה לאירועים רב־זירתיים מורכבים. הדו"ח, שבחן את הנעשה באותם ימים סוערים, מצא כי במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתפרעויות, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום בשטח.

הקושי במענה המשטרתי בא לידי ביטוי קודם כול באי־מתן מענה לפניות אזרחים רבים למוקד הטלפוני של המשטרה. על פי הנתונים, כ־2,836 פניות של אזרחים למוקד 100 של מחוז מרכז במשטרה בשיא האירועים שבין 11 ל־13 במאי לא נענו. זאת ועוד, אלפי פניות אחרות, כ־4,059, שכן נענו ואף הובילו לפתיחת אירועים - לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. באותם ימים היה עומס רב בפניות למוקד 100 בכל הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל ואפקטיבי לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, קובע המבקר, דווקא בעת שבה נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. מדובר בנתון מטריד ולא נתפס, שהעצים את תחושת הפחד וחוסר האונים בקרב האזרחים שנזקקו בזמן אמת לסיוע דחוף מצד הרשויות ולא זכו לכך.

עוד נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על מודל התגבורים (שוטרים המסופחים באופן זמני לתחנות אלה לפי הצורך, והסתמכות על מתנדבים). מודל זה, קובע המבקר, יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני בלבד ובנסיבות ייחודיות, ולא כמענה מרכזי. המבקר אף תוהה אם היכולות המוקצות ליחידות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן.

כמו כן מצביע המבקר על מחסור חמור בכוח אדם משטרתי לאיוש מלא של ניידות המשטרה. כך לדוגמה בפברואר 2021, שלושה חודשים לפני פרוץ ההתפרעויות, נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מבדיקה זו עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור בצוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות. בתחנת לוד חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרים 29 שוטרים (11%), ובסך הכול חסרים 71 שוטרים.

בנוסף מצביע הדו"ח על ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי שהתגלו במהלך האירועים. ליקויים אלו בביסוס הכוח המודיעיני, מאשים המבקר, פגעו במוכנות המשטרה לאירועים האלימים וביכולתה להתמודד עימם. ראשית, ניתוח שגוי של המציאות עוד טרם פרוץ ההתפרעויות והתמקדות באירועים בירושלים בלבד: הקשב המשטרתי, מלין המבקר, הופנה בעיקר להתמודדות עם האירועים הנפיצים בבירה. שנית, גם לאחר שפרצו האירועים במקומות אחרים, עדיין הורגשו חוסרים גדולים במידע קונקרטי על המתחולל. ביקורת חריפה מפנה המבקר למשטרה, על כך שגם באותו שלב קריטי לא גיבשה תמונת מודיעין ברורה שתואמת את המצב לאשורו אשר הייתה יכולה לסייע בהתמודדות מיטבית עם האירועים.

להתמקדות המשטרה בירושלים היו השלכות מעשיות, שכן מניתוח ההתרחשויות עולה כי בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לפרוץ האירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים, ומכאן שבימים הראשונים לאירועי שומר החומות, שבהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים ואלימים במיוחד, התקשתה המשטרה להעמיד במקומות הנחוצים את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם. מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת להעניק מענה הולם לאירועים, נכתב בדו"ח.

הנתונים באשר למצבת השוטרים ביום פקודה מטרידים ביותר. למשל, מצבת הכוחות בלוד ביום 10.5.21 עמדה על כ־25 שוטרים בלבד, ולא התבססה על כוחות ייעודיים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. גם בעכו התמונה לא הייתה טובה בהרבה. כוח המשטרה שנכח בעיר הצפונית ונערך להפגנה ב־11.5.21 היה קטן ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים במכשור מתאים ולא הוכשרו להתמודדות עם הפרות סדר. גם כעבור יומיים מפרוץ האירועים הקשים, מדגיש המבקר, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים. לפיכך חל עיכוב קריטי בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים בשטח.

רק בהמשך, בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד, הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל גם הוא לא נתן מענה מספק להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם. זמן יקר וחשוב אבד בארגון הכוחות והצבתם, מאשים המבקר. התגבור בשטח נמשך ימים, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים.

לוח הזמנים שבו המשטרה פרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש, מוסיף המבקר ואומר. בכך נשללה בפועל האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר, בימים הראשונים לאירועים, כשהיקף התקריות ועוצמתן היו בשיאם.

עוד אומר המבקר כי אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול, ואם יש כוונה להסתמך על מערך המילואים בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים בעתיד, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.

השוטרים לא מאומנים וללא ציוד

המבקר מותח ביקורת על המשטרה שלא הייתה מצוידת בהלימה לאירועים בשטח. על פי הנכתב בדו"ח המבקר, המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור באמצעים לפיזור הפגנות ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר וציוד מיגון לכוחות בשטח. עוד ניכר מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים. בנוסף, יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות בכמות שהולמת את היקף הכוחות. חסרים משמעותיים אלו גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים, מבהיר המבקר.

בד בבד עם החוסר בציוד מבצעי, מציין המבקר, חל בשנים האחרונות צמצום בהיקף ההכשרות להתמודדות עם הפרות סדר. מפקדות ויחידות תורגלו פחות מבעבר. החל בשנת 2019 ובמשך יותר משנתיים שוטרים ייעודיים מתחנות יפו, עכו ולוד לא עברו הכשרות בתחום הסדר הציבורי. כפועל יוצא מכך, באירועי שומר החומות נקלעו מפקדים, יחידות מבצעיות וכוחות תגבור להתמודדות עם אירועי הפרות סדר חמורות ורב־זירתיות, וזאת מבלי שקיבלו הכשרה מתאימה לכך. כך נפגעה יכולת המשטרה להתמודד באופן מקצועי עם האירועים ולתת להם מענה מקצועי וראוי.

זאת ועוד, עם פרוץ האירועים ברחבי הארץ, קובע המבקר, יכולת איסוף המידע המודיעיני של המשטרה הייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע ואיתור מקורות. עוד מסתבר כי למשטרה לא היו יכולות נדרשות לניטור מידע ברשת, שנחוצות לאיתור איומים, והדבר הקשה על כוחות המשטרה לצפות אירועים, להתריע, למנוע את קיומם ולטפל בהם תוך כדי התהוותם.

דווקא בעידן שבו הטרור משמיע קול, מסית ומעודד לפעולות לאומניות אלימות דרך הרשתות החברתיות - המשטרה התקשתה לקבל מידע מודיעיני מסוג זה במהלך האירועים, בגלל בעיות תקציב וקשיים משפטיים. בשנת 2018 הותקנה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מהרשתות החברתיות במערכות המשטרה ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. במקביל נערכה המשטרה לביצוע רכש של מערכת אחרת שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה. זאת ועוד, שנה לפני האירועים האלימים בשומר החומות, נדונה בקשה להאריך את ההתקשרות עם המערכת הקיימת בשנתיים נוספות, עד ליציאה למכרז חדש בנושא, אך בעקבות קשיים משפטיים החליט מ"מ המפכ"ל כי המערכת תסיים את פעילותה ב־1.7.20. בשל כך, במשך תקופה של יותר מעשרה חודשים, כולל תחילת אירועי שומר החומות במאי 2021, משלא הושלמו הליכי המכרז, לא פעלה המערכת להפקת מודיעין גלוי. המערכת הותקנה שוב רק לקראת סופם של אירועי שומר החומות, ובכך נפגע הליך איסוף המידע המודיעיני, וכפועל יוצא מכך אף הטיפול המשטרתי.

רכזי המודיעין לא דוברים ערבית

המבקר מצביע על בעיה נוספת שפוגעת באיכות האיסוף המודיעיני המשטרתי, והיא כי למרות אופי פעילותם, חלק מרַכזי המודיעין בתחנות לוד, יפו ועכו אינם דוברי ערבית ולא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית. מצב זה, מתריע המבקר, עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם המודיעיני באיסוף מידע הכרחי ובקיום חקירה באופן מיטבי.

גם טיפול הרשויות במפגעים עם שוך הפרעות דורש תיקון מהשורש, קובע המבקר, ותוהה מדוע מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, לחומרתם ולמספר המשתתפים בהם. כך למשל, מצביע הדו"ח, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ־3,200 בני אדם, אך כתבי אישום הוגשו נגד כ־574 חשודים בלבד - 18% מכלל העצורים.

דו"ח המבקר שסוקר את הערים עכו, לוד ויפו מדווח כי בערים אלו נעצרו כ־276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כתשעים חשודים, שהם 33% בלבד מהעצורים. כ־48 מהם הועמדו לדין - 27% בגין עבירות טרור ו־16% בגין עבירות ממניע של גזענות.

מיעוט העצורים והעומדים לדין נובע, כך מסתבר, מגורמים רבים. בין היתר, נמצאו פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות מצולמות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר. בנוסף, תחנות המשטרה תוגברו בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי השפה הערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו והתיקים בעניינם נסגרו מבלי שהוגשו כתבי אישום נגדם. בעקבות כך המבקר קורא לרשויות לבחון את הדרכים למיצוי ההליכים נגד הפורעים.

פרק מיוחד הקדיש המבקר לנזקים כבדים בגוף וברכוש שנגרמו במהלך ההתפרעויות האלימות, נזקים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. עוד מפורט בדו"ח כי בכ־880 מקרים שולמו לנפגעים פיצויים בסכום של כ־33 מיליון שקלים מקופת המדינה, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ־574 מעורבים באירועים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין הנזקים שנגרמו.

למרות הנזק העצום לרכוש, על פי עמדת היחידה לאכיפה אזרחית, מסביר המבקר, במועד סיום הביקורת, היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ־55 מעורבים בשל נזקים שגרמו מסתכם בכ־4.5 מיליון ש"ח בלבד. זאת ועוד, עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים. המבקר מתאר בדו"ח צורך הרתעתי דחוף, ופונה לפרקליטות בהמלצה לגיבוש מדיניות מרתיעה ונקיטת הליכים אזרחיים - בייחוד כלפי מפגעים באירועי טרור ובעבירות שבוצעו ממניע שנאה וגזענות, ובנוסף, לקדם את הפעולות הדרושות למיצוי הבירור בנוגע לתיקים הללו.

במשרד לביטחון הפנים מסרו בתגובה לדו"ח המבקר: "במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר החומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים". עוד נמסר כי "נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר לביטחון הפנים, ומתוכם הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון הפנים, במשטרה ובמערכות ביטחון פנים נוספות. הפעולות שבוצעו בשנה החולפת נותנות מענה נרחב ומקיף לסוגיות המרכזיות שעליהן הצביע דו"ח המבקר, ובשורה התחתונה – מעמידות את יכולות המענה של משטרת ישראל לאירועים דומים, כבר בעת הזו, באופן משופר ומשודרג לאין ערוך מזה אשר היה לפני שנה באירועי מאי 2021. זאת ועוד, בכוונת המשרד לביטחון הפנים בהובלת השר עמר בר־לב להמשיך ולהתמיד בתהליכי היישום של הלקחים השונים, להטמיע אותם באופן שוטף ולהבטיח שינוי מהותי במוכנות הלאומית לאירועים דומים בעתיד".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה שקיימה המשטרה לאחר מבצע שומר החומות. דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב זה תקופה ארוכה".

***