פרופ' נח דנא - פיקארד
פרופ' נח דנא - פיקארד צילום: המרכז האקדמי לב

בשבוע שעבר פרסמה סוכנות החלל האמריקאית "נאס"א" את התמונות הראשונות שהפיק טלסקופ החלל החדש James Webb.

הטלסקופ הזה הוא בעל מאפיינים טכנולוגיים חדישים מורכבים מאוד. הוא קולט גלים אלקטרומגנטיים אינפרה אדום שעיני האדם לא קולטים. התמונות שראינו הן תרגום לצבעים "מלאכותיים" על מנת שעינינו יוכלו לראות אותם.

במציאות היומיומית אנו רגילים לקלוט תמונה מידית באמצעות מצלמת הנייד; בניגוד לכך, התמונה הראשונה שהפיק הJW היא תוצר של למעלה מ- 12 שעות תצפית רצופות, שבאות לידי ביטוי בכמות עצומה של נתונים נומריים. בדור הסמארטפון אמנם זה מורגש כנצח, אך הכל יחסי, במיוחד אם ניקח בחשבון שעל מנת להפיק תמונות בעלות איכות טובה ע"י טלסקופ החלל הוותיק יותר Hubble נדרשו ימי צילום רבים. עם זאת, אל נשכח ש Hubble אפשר גילויים עצומים ביקום הרחוק ותרומתו למחקר עודנה עצומה, רק שחדות ואיכות התמונות שמפיק ה-JW גבוהות יותר ויאשרו גילויים חדשים. הללו נובעים מהמראה הראשית של JW, הגדולה משמעותית משל Hubble ובכך מגדילה את רמת הרזולוציה.

מהירות האור עומדת על כ- 300 אלף ק"מ בשנייה בריק, ולכן לראות רחוק ביקום משמעותו לראות רחוק בעבר , שכן הכוונה היא שאנו קולטים כעת אור ששודר רחוק בעבר ולקח לו מיליוני עד מיליארדי שנים כדי להגיע אלינו. נאס"א מצפה מהJW לגילויים חדשים על מבנה היקום במיליארד שנה הראשון של קיומו, זמן שעד היום הגישה אליו הייתה קלושה. לפי תורת היחסות הכללית ואחת מתוצאותיה, הנקראת תורת המפץ הגדול, העולם נוצר לפני כ- 13.6 מיליארדי שנים. בכך, תאפשר ה- JW לחקור את היקום מזמן של פחות ממיליארד שנים לאחר המפץ הגדול ולספק הבנה כיצד נוצרו הגלקסיות, בזמן כה קצר לאחר המפץ.

הטלסקופ החדש צפוי לספק מידע גם לשאלה כיצד נוצרו החורים השחורים הראשונים- גופים בעלי מאסה עצומה שבולעים כל דבר. אפילו קרינה או קרן אור שמתקרבים אליהם הינם ללא יכולת מילוט. בגלל שדה הכבידה העצום שלו, שום דבר לא יוצא מחור שחור, למעט קרינה מסוימת הקרויה קרינת הוקינס . ה-JW אמור לסייע גם בחקר המסה החסרה ביקום הנראה לעין, כדי להבין תופעות מסוימות: מדוע היקום מתרחב בקצב עולה, בניגוד לצפי הקודם, וממה מורכבים החומר והאנרגיה השחורה.

לנוכח זה עולה השאלה האמונית כיצד ניתן לדבר על 13.6 מיליארדי שנה של יקום, בעוד שחז"ל (סנהדרין צז,א) אומרים "שית אלפי שני הוו עלמא?" ואכן, מספר חכמים, בהם ד"ר שמעון גיאמי, ע"ה, מדען ות"ח בן דורנו, ידעו להשיב על כך. לפני 20 שנה כתב גיאמי שהיקום אכן קיים 13.6 מיליארדי שנה, והתורה מתחילה לדבר כאשר הופיע האדם – 'כי זאת תורת האדם'. קיום מאובני דינוזאורים ושרידים אחרים אינם סותרים בשום צורה את הנאמר על ידי החכמים.

לפני שלוש שנים קראתי מאמר של הרב יצחק גניזבורג בו הוא מציין שהכל תלוי באופן בו אנו מבקשים להתבונן על העולם. אם מסתכלים דרך עולם העשייה, הרי שהעולם נברא לפני למעלה מ- 13.6 מיליארדי שנה. במידה ומתבוננים דרך עולם היצירה, הרי שהעולם נברא לפני 6000 שנה, אך אם מתבוננים דרך עולם הבריאה, העולם נברא "עכשיו" כפי שאנחנו מתפללים מדי בוקר: ה' יוצר אור ובורא חושך- לשון הווה. הקב"ה עושה את הכל כאן ועכשיו. ואם מתבוננים על העולם דרך עולם האצילות, אין זמן בכלל. הרי שזוהי המשמעות של "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר" (תהלים צ',ד'), דהיינו אצל הקב"ה אין זמן. לעיתים קרובות המספרים בפסוקים באים לבטא רעיון עליון כגון אינסופיות.

מבנה האור מבוסס על גלים כפי שצוין לעיל, אבל במאה ה-19 הוכרע שיש לאור גם מבנה חלקיקי. בדומה לחלקיק האור, הנקרא פוטון, שאף הוא נטול ממד זמן, כך גם בעולם האצילות לא קיים ממד של זמן. הכל פרוש וברור לפני ריבונו של עולם. שם ההוי"ה ב"ה מכיל היה (עבר) הווה ויהיה (עתיד).

המדרש אומר שה' גנז את אור ימי בראשית ויוציא אותו לצדיקים לעתיד לבוא. נאס"א פרסם כבר תמונות שהתקבלו מעיבוד נתונים בתדרים שונים כאינפרה -אדום קרוב, אינפרה-אדום ממוצע וכו'. מעת לעת נחשפים אנו לגילויים חדשים שמתגלים באמצעות גלאי אור שמופקים מטכנולוגיות חדשות. אולי אנחנו דור של צדיקים שאליהם מתגלה אור מבראשית?

קיים שיתוף פעולה עצום בין האדם לבורא, שהרי חוכמת המדענים היא חלק מחוכמתו של הבורא. על כך מברכים בשם ומלכות "אשר חלק מחכמתו ליראיו" אם המדען בן ברית. אחרת מברכים "שנתן מחכמתו לבשר ודם". כך או כך, ההתבוננות באותם גילויים רק מחזקת התפעלות מול הבריאה ואת האמונה מול אין סופיותו של ריבון העולמים. כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה (תהלים ה,ד).

בגמרא נאמר (שבת עה,א): אומר רבי שמעון בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי בשם בר קפרא ("כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, אומר עליו הכתוב (ישעיה ה,יב) וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ.

בעצם, אומרים החכמים כי מי שיכול לעסוק בתורות המתמטיקה והאסטרונומיה חייב לעסוק בהם, אחרת נראה הדבר כזלזול במעשה ה'. בדיוק כפי שפוסק הרמב"ם, שמי שיכול להיות רופא חייב להיות רופא. אבל חז"ל מרחיקים עוד יותר (שם): "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד, ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים. איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". אם זאת מצוה, אז חייבים להתאמץ. יש להתאמץ לחקור ולגלות גילוים בעולמו של הקב"ה, ובכוון הזה כותבים גדולי הרבנים לאורך הדורות בהם הרמ"א (תורת העולה), המהר"ל (נתיב התורה פרק יד), והרשימה ארוכה.

נסיים בדברי הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (מחבר הספר בני יששכר) בספרו דרך פיקודיך (מצות עשה ד', פיסקה יב.): "אשרי מי שזכה בילדותו ללמוד כל עומק החכמה הנפלאה של הילוך המזלות וחשבון התקופות בשימור ובמשקל כגון קידוש החדש להרמב"ם ובספר תכונות השמים ובס' נחמד ונעים, כי הוא מצוה גדולה ובפרט בזמננו שאין מקיימים המצווה הזאת כתקנה בב"ד הגדול שבירושלים, והלימוד עולה במקום העשייה. אבל מי שלא למד בילדותו אי אפשר לבלות כל כך זמן רב הצריך לעניינים האלו כי הוא חכמה נפלאה דקה מן הדקה.. כפי אשר כתבנו בקיום המצווה ואעפ"כ לפעמים יעיין בהחכמה כפי כחו ומה שיבין יבין ולמצווה יחשב".

בדורנו הדבר נהיה יותר ויותר נגיש ותודה למדענים ולמהנדסים. ערוצי המדיה השונים מאפשרים גישה אל הידע וההבנה בעולם שברא ושבורא הקב"ה כל הזמן. עלינו לנצל זאת. תודה לבורא על עולם כזה מרתק.

הכותב הוא חוקר, מרצה, נשיא אמריטוס במרכז האקדמי לב יו"ר הקתדרה לחינוך מתמטי