פרופ' אשר כהן
פרופ' אשר כהן צילום: איתי שרמר

בשלב זה של מערכת הבחירות אני משתייך למפלגת מצ"ד, מתלבטים ציונים דתיים, המונה כשלושה מנדטים, והיא השלישית בגודלה לאחר רשימת הציונות הדתית והליכוד בקרב ציונים דתיים.

מתלבטים אלה אינם עשויים מקשה אחת ולכן אינני מתיימר לייצג את כולם. אולם ברור שחלק מהמתלבטים נמצאים בהמתנה לראות מה יקרה בתוך גוש הימין, מה יהיה הרכב הרשימות וכיוצא באלה.

אני מניח שההערות להלן בנוגע לדרישות של עוצמה יהודית משקפות לפחות חלק משמעותי מאותם מתלבטים.

1. היעדר הכרת הטוב.

עובדתית, עוצמה יהודית וגלגוליה הקודמים לא צלחו את אחוז החסימה לבדם מאז כך של הרב כהנא. ב-2021 הגיעה עוצמה לכנסת במסגרתה של הציונות הדתית. לעוצמה לא היה סיכוי להיכנס ללא הציונות הדתית, בוודאי לא לאחר הישג של 20 אלף קולות בבחירות שקדמו להן. היה מקום לאיזושהי צניעות והכרת הטוב במקום הדרישה המגלומנית לשוויון ברשימה על בסיס סקרים.

2. הפגיעה המיידית בפריימריז.

בן-גביר מודע היטב לקיומם של פריימריז בציונות הדתית. לכן הוא גם יודע שקבלת דרישותיו תכף ומייד פירושה פגיעה בפריימריז שניכרת כבר בעלייתה של מחאה פנימית בנושא.

3. פגיעה בהישגי הרשימה.

שוויון ברשימה ואפילו קרוב לכך פירושו הברחת קולות פוטנציאליים שסמוטריץ' נאבק עליהם. לעומת זאת, העובדה שיהיו לעוצמה רק שלושה נציגים (ולא חמישה) כמעט ולא תשפיע על מצביעיה. דרישת יתר עלולה רק לפגוע בהישג הכללי. הזליגה עלולה להיות גם לגורמים פוליטיים שנאמנותם לגוש הימין לא ברורה ולא אמינה.

4. מחאה איננה בהכרח הצבעה.

מחאה היא מהיסודות המרכזיים של עוצמה יהודית, גלגולה העכשווי של תנועת כך. הנקודה הזו חשובה על רקע התבשמות היתר מהסקרים. כל אלה הרוצים להביע מחאה בנושא אובדן הכבוד הלאומי, הריבונות והמשילות מנקזים את מחאתם לתמיכה בעוצמה. אולם מחאה איננה בהכרח הצבעה בפועל ברגע האמת.

5. אשליית הסקרים הגבוהים.

סקרים גבוהים כבר היו לעוצמה בספטמבר 2019. ראינו כבר בעבר את הסקרים הגבוהים של זהות, הימין החדש, ימינה, תקווה ועוד שהחלו בדו-ספרתי וצנחו בהמשך. אצל עוצמה זה הסתיים בשיא של מעט יותר מ-80 אלף קולות, רחוק מאחוז החסימה. הללו צנחו מיד לאחר מכן ל-20 אלף.

הסקרים הגבוהים כרגע הם לפני שהמנהיגים החרדים יצאו בכל כוחם ועוצמתם להחזיר אליהם את התומכים החרדים, ולפני שנתניהו החל לפעול להחזרת הליכודניקים המסורתיים הביתה. לא ייתכן שסקרים גבוהים 3 חודשים לפני הבחירות יכתיבו את הרכב הרשימה. בן גביר עצמו מבין זאת וההוכחה לכך היא ההתעקשות להסכם מיידי, כאן ועכשיו, לפני שיתחיל ליפול בסקרים. ממתי סוגרים רשימה סופית 45 ימים לפני סגירת הרשימות?

6. הפגיעה בממשלת ימין על מלא.

ככל שזה יישמע פרדוקסלי, כל הוספת נציג לעוצמה יהודית מפחיתה את הסיכוי לקואליציית ימין. נניח לרגע שגוש הימין יגיע ל-62. האם נתניהו והליכוד יהיו מוכנים להתבסס על קואליציה זעירה התלויה באופן מוחלט בקולות עוצמה יהודית? ספק רב. ייצוג גבוה מדי לעוצמה עשוי דווקא להרתיע ולמנוע ממשלת ימין על מלא ולהביא למאמצים לצירוף מפלגת מרכז-שמאל.