יום שישי בבוקר, הרב צחי פנטון מאלקנה, יושב ליד הספרייה שלו, מניח את החצובה, ומתחיל לצלם דבר תורה. לכאורה עוד אירוע שגרתי, אלא שהדבר תורה הוא בערבית ומיועד לציבור הערבי בארץ ובעולם.
"כל שבוע אני מכין דבר תורה קצר בערבית, מקליט ומשגר לרשתות החברתיות: וואטספ, פייסבוק וטוויטר. בהתחלה שלחתי רק לחברים ולמי שחשבתי שיתעניין, היום משתפים את הדברי תורה שלי בעשרות קבוצות ערביות בכל רחבי העולם, כמו למשל 'בני אברהם', דף טוויטר פופולארי שמנוהל מהמפרץ הפרסי. אפילו מתאם הפעולות ביו"ש שיתף פעם דבר תורה שלי שזכה בלמעלה מ-40 אלף צפיות".
מה המטרה שלך בדבר תורה?
"בעולם הנוצרי לפני 300 שנה חשבו שהיהודים הם אנשים עם קרניים בגלל הספרים וההטפות בכנסיות. לקח מאתיים שנה עד שרוב הנוצרים חשבו שהיהודי הוא אוהב אדם, סובלן ונקי, ואסור לנו לרגע להרפות. מה שהיה בלתי אפשרי אז, היום אפשרי. בעולם המוסלמי המצב מאוד דומה, הם רואים את התורה שלנו כזיוף ושאנחנו רשעים נוראים. מחנכים אותם שצריך להרוג ולכבוש את היהודים ושאנחנו עם קרניים וזנב. לכן רציתי להתחיל להראות להם מה כתוב בתורה".
בתורה כתוב שהארץ שלנו.
"אני לא מדבר על השונה והמפריד, אלא על הערכים המשותפים. בכל פרשה אני אומר דבר תורה שהוא אוניברסלי, שהוא לא מעצבן אף אחד. אני לא אדבר על יישוב הארץ או מעמד הגוי. אני קורא את הפסוק, מסביר מעט, כמו שהמהות של קורבנות זה לתת לאחר, להוקיר טובה. שלום ולהתראות, שלח לחמך".
הרב צחי פנטון, מנהל כולל 'רצון יהודה' בפ"ת וחברה למודיעין עסקי 'ברקת', הוא גם אחד המועמדים לתפקיד הרבצ"ר הבא, מפתח לאחרונה קו עסקי לאמירויות. "לא קשור לאידאולוגיה", הוא מבהיר. "חברות שרוצות להפיץ את תורתם במפרץ הפרסי. השתתפתי בזמנו בפאנל של פורום קהלת וישראל היום, ותרגמתי ראיונות עם אבו דאבי ובחריין , שיפשפתי וצבטתי את עצמי. אומר לך ערבי משם: ישראל אף פעם לא ירתה עלינו אפילו ירייה אחת, אבל איראן וכל הארצות לידנו כן עשו ככה, ולכן לא ייתכן שהעולם הערבי ישתוק כשיורים טילים על יהודים, בדוגרי אני מרגיש יותר משותף אליהם מאשר העולם הנוצרי, מבחינת העולם הערכי הדתי. לגשר בין יהודי למוסלמי הרבה יותר מעשי והגיוני לכן זה רץ העסקים והאינטרסים המשותפים".
איך התגובות של הערבים?
"אני אישית מאוד הופתעתי, אחוז אחד כותב: מתנחל, תעוף לנו מהאדמה שלנו. ותשעים ותשע אחוז: כל הכבוד, זו הדרך, כמו פעילי שלום, ממש הופתעתי. יש צימאון, ואני רוצה שהם יבינו דברים יפים כמו החשיבות של נותן צדקה. הצימאון חשוב לומר, הוא גם מהצד שלנו: כבר פעם רביעית שאני מעביר קורסים ללימוד ערבית באלקנה".
אתה תמות אם תנסה לבקר אצלם. היחסים כלפיך לא ישתנו בקרוב.
"ברור שיש דרך ארוכה, לדעתי זו הבשלה, לא שינוי בשנה אלא שינוי שיקח מאתיים שנה. אני מנסה לשבור את החומות ולא עם הרעים, עם הנורמטיבי הרגיל שרק רוצה להתפרנס בכבוד. אלה שהגונים ומשכילים. אני מכון אליהם, אל הרוב הדומם. אני לא פציפיסט, אני מתנחל וימני, ולא עושה עיניים ומיתמם. השמאל רוצה להפרד ואני מסתכל מאתיים שנה, הם כאן בשביל לא ללכת לשום מקום, צחי מוריד את חומות האיבה ורוצה להכיר להם בצורה יפה את התורה והמצוות".