אילוסטרציה. (למצולמים אין קשר לכתבה)
אילוסטרציה. (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: הדס פרוש, פלאש 90

"התלמידים שלי יודעים שאני לא מרוויח הרבה בעבודה שלי", מספר יוסף זעפרני ממצפה יריחו, מחנך צעיר בבית ספר יסודי, "הם צוחקים: 'הרב, ראינו שיצאת עם אשתך למסעדה אתמול. כמה ימי עבודה הלכו לך?' תלמיד שלי אמר: 'הרב לא מרוויח הרבה כסף כי הוא מורה', ותלמיד אחר שאל בהתעניינות למה אני פה אם ככה, ומישהו ענה לו: 'כי הוא אוהב אותנו'. זה בהחלט בשיח. אמרתי להם: 'חבר'ה, יש דברים שחשובים יותר מכסף'. יש כאן ערכים נוספים שאנחנו שמים על השולחן. זה לא יהפוך את הלימון ללימונדה, כי אני עדיין נשאר עם הבעיה שלי בסוף החודש, אבל אני מסתכל איתם על המצב בצורה אחרת".

מצבו הכלכלי של זעפרני משמש אולי נושא לבדיחות התלמידים, אבל פחות משעשע ציבור רחב של מורים בתחילת דרכם. דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א (2021) פורסם השבוע על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר־נתן, וממצאיו חושפים פערי שכר גדולים בין מורים צעירים במערכת החינוך ובין המורים הוותיקים. עוד מצביע הדו"ח על זינוק במספר המורים הצעירים שפורשים מהמערכת.

האוצר: "צורך בתגמול משמעותי יותר"

משרד החינוך, שהוא המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי, כולל כ־137,000 עובדי הוראה. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי בשנת תשפ"א עמדה על כ־27 מיליארד שקלים, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל.

הדו"ח חושף פערי שכר גדולים: עובדי ההוראה הצעירים מרוויחים כ־29% בלבד משכרם של עובדי הוראה ותיקים. על פי משרד האוצר, הפער נובע מכך שקיים פער בשכר הבסיס בין המורים הצעירים לוותיקים - פער שהוא מהגבוהים בעולם. סיבה נוספת לפער היא אחוזי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל. צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד הוראה בשנים הראשונות לעבודתו הוא נמוך ביותר גם ביחס לשכר הממוצע במשק. בשנים האחרונות פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים, אך הפער, כפי שניתן לראות, עדיין קיים.

נתון מדאיג במיוחד המובא בדו"ח מצביע על זינוק בעזיבת מורים צעירים את המערכת. בשלוש השנים האחרונות חל זינוק של 60 אחוזים (!) במספר המורים החדשים העוזבים את המקצוע, ככל הנראה כתוצאה מתנאי ההעסקה הירודים.

קובי בר־נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, מתייחס לדברים ואומר: "הנתונים העולים מן הדו"ח מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר", מדגיש בר־נתן.

למערכת 'בשבע' הגיעו פניות רבות של מורים שהביעו תסכול רב מהמציאות בשטח. אנשי ההוראה שיתפו באומץ באתגרי המורה בשנת 2022, הלינו על ירידה מתמדת במעמד המורה בישראל וחלקם אף ציינו כי החליטו לעשות מעשה ולנטוש את המקצוע, תוך שהם חושפים את תלושי השכר הנמוכים.

אחת מהן היא הדר (השם המלא שמור במערכת), בת 27 מפרדס חנה, שבחרה לעזוב משרה כמורה ומחנכת לטובת מקצוע אחר. לעולם החינוך היא הגיעה מתוך תחושת שליחות. "בעיקר חשבתי איך לחנך נערות צעירות ואיך להיות להן אוזן קשבת בשלב כל כך משמעותי בחיים שלהן. אני חושבת שעמדו לנגד עיניי המחנכות שהיו לי באולפנה, שהיו בשבילי מודל חינוכי, וקיוויתי לעשייה משמעותית עם בני נוער". בשנת ההתמחות הייתה הדר מחנכת לבנות כיתה ט' ומורה להיסטוריה. "זו הייתה שנה מאוד קשה בשבילי", היא משחזרת, "גם בגלל בית הספר עצמו, שהיה תיכון עם 700 תלמידות והמון אנשי צוות. זה להיכנס לתוך מערכת ענקית שאתה בורג ממש קטן בתוכה. הרגשתי שאני נאבדת שם. מעבר לזה היו הרבה אתגרים בכיתה שחינכתי, הורים עם דרישות וכאלו שהביעו חוסר שביעות רצון. אבל הדבר שהיה לי הכי קשה זו ההנהלה, שלא הרגשתי שנתנה לי גיבוי וליווי מספק מצידה".

וכאילו לא די בכך, השכר בסוף כל חודש לאורך אותה שנה היה נמוך באופן מיוחד. "בדרך כלל בסטאז' מקבלים 80% משכר הבסיס של מורה מתחיל. אני באופן אישי קיבלתי מאה אחוז מהשכר כי הייתי בתוכנית מצוינות של סטודנטים לחינוך, אבל אפילו ככה הגעתי למשכורת שבין 5,500-4,500 ₪ ברוטו בחודש. אחד הדברים המתסכלים היה שאפילו עם שכר כזה היו כל מיני בעיות בחישובי המשכורת, כל מיני תקלות. היה פשוט סיוט להצליח למצוא את מי שמטפל במשרד החינוך בתלושי משכורת ולוודא בכל פעם מחדש שאני מקבלת באמת את מה שמגיע לי", היא נזכרת. "היה חודש אחד שקיבלתי 3,000 שקל בגלל חישוב שגוי. נאלצתי להרים מיליון טלפונים ולנדנד לאנשים ולנסוע בעצמי לתל אביב למשרד החינוך ואשכרה לעבור בחדרים כדי למצוא את האדם שיתקן את מה שצריך. ואחרי זה עוד עובר זמן עד שמקבלים את ההחזר. זה היה מתסכל".

בסוף אותה שנה החלטת שזהו, את פורשת?

"לא הצהרתי שאני לא חוזרת יותר לחינוך, פשוט יצאתי לחופשת לידה, ואז הגיעה הקורונה, ועם הזמן שעבר המחשבה לחזור לחינוך התרחקה ממני, ואופציות אחרות שהיו הרבה יותר נוחות מבחינה אישית, משפחתית וכלכלית נראו לי הרבה יותר ריאליות מאשר לחזור ללמד בבית ספר. בחשבון פשוט אמרתי לעצמי, למה לי לחזור ללמד כשזה דורש המון שעות, המון השקעה מעבר ומשכורת בדיחה? למה לי לעשות את זה אם יש לי אופציות אחרות הרבה יותר קלות והרבה יותר מכניסות", היא משתפת ברציונל שעומד מאחורי החלטתה לפרוש.

הדר פתחה עסק עצמאי שמציע מגשי פירות ושוקולדים. "זאת כיום הפרנסה שלי. זה הרבה יותר נוח, אני בבית עם הילדים, לא צריכה להתרוצץ, לא צריכה להתכונן לשיעורים. אין לי איזו אמירה מוחלטת שזהו, יותר אני לא חוזרת ללמד בחיים. אבל בואי נגיד שבעיניים ריאליות לא נראה לי שזה יקרה, לפחות לא בשנים הקרובות".

פיצויי נכות כדי לגמור את החודש

גם יוסף זעפרני, מחנך זו השנה השלישית, התלבט ברצינות אם לומר שלום לכיתה וללוח ולסיים את עבודתו במערכת החינוך. "הגעתי מהחינוך הבלתי פורמלי ונכנסתי לעבוד בבית ספר יסודי". מהר מאוד הוא חש שהגיע למקום הנכון. "זו עשייה עם נשמות. בית הספר שלנו מאוד מאפשר את המרחב, יש לי אוטונומיה כמחנך בכיתה ויש דיאלוג עם התלמידים ושיח פתוח. זה מה שמחיה אותי כרגע בעבודה וזה הכיף שלי".

זעפרני חינך את תלמידיו בכיתות ה'-ו' וממשיך איתם לחטיבה, לבקשת ההורים המרוצים. "אני מתרגש מאוד לעלות איתם כיתה".

ובכל זאת שקלת את דרכך המקצועית כמורה, למה?

"כי מצד אחד יש בהוראה דברים שאני מחפש. אני מאוד שמח מהעשייה החינוכית שלי. יש לי עם התלמידים דיבור בגובה העיניים ואנחנו עוברים תהליכים חינוכיים. יש הרבה דברים טובים בהוראה. מצד שני, אני צריך לסגור את החודש", הוא משתף בכנות. "אני עם תואר ראשון בחינוך ובשלבי סיום של התואר השני, ואני צריך כל הזמן לאלתר ולחלטר כדי להצליח איכשהו לסגור את החודש".

בימים אלו הוא נכנס לשנתו השלישית כמורה בבית הספר. בשנת ההתמחות הראשונה שלו כמחנך עבד ב־80% משרה. "יצא שהתלוש שלי היה 4,200 ברוטו. עם זה הייתי צריך לפרנס שני תינוקות ואישה", הוא אומר בחוסר השלמה.

כדי לצוף כלכלית על פני המים נאלץ זעפרני לפתוח חסכונות וכספי פיצויים. "אני נכה צה"ל ובדיוק קיבלתי את הפיצויים שלי, וככה לאורך השנה הראשונה חיינו מהפיצויים. השנה אכלנו חסכונות. זה המצב כרגע, כל חודש אני מושך כסף מקופת החיסכון שלנו כדי לכסות משכנתא, כי אני לא רוצה להיכנס לבעיה מול הבנק. ירדנו למצפה יריחו מירושלים כי השכירות כאן זולה יותר, אנחנו יוצאים לנופש פעם בשנה וגם זה עם עזרה מההורים, אנחנו לא נוסעים לחו"ל. אבל אנחנו שמחים ומאושרים במה שיש לנו", הוא מבקש לציין.

בשנה הנוכחית המשכורת כבר עמדה על כ־7,000 ש"ח נטו. "בשנה הבאה אני מקווה שתהיה עוד תוספת לשכר. אנחנו לא מחפשים משכורת גבוהה, אני מבחינתי רוצה לכסות משכנתא ואת ההוצאות השוטפות של הבית. אני לא מתחיל לדבר על לחסוך. אני מורה מתוך העקרונות שלי, אבל המשכורת לא מכבדת ולא מכובדת", הוא קובל.

במצב הקיים, הוא אומר, הוא לא משוכנע שיחזיק מעמד כמורה לאורך שנים רבות. "התלבטתי גם השנה אם להמשיך או ללכת לכיוון מקצועי אחר. המנהל הוסיף לי שעות במשרד החינוך כדי לשמר אותי, אז כרגע אני נשאר. כמה זה יחזיק – ה' יודע".

"בעולם מעמד המורים שודרג"

פרופ' חיים שקד, יושב ראש פורום ראשי המכללות לחינוך (רמ"א) ונשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב, מודאג מהמשבר שמערכת החינוך בישראל חווה בימים אלו. "אני מוטרד מאוד מהמחסור המורגש במורות ובמורים. בתי ספר נדרשים לאייש משרות, וכתוצאה מהמחסור יש מקצועות שלא נלמדים או מגמות שלא נפתחות. יש מקומות שהמקצועות נלמדים אבל על ידי מורים שלא הוכשרו לכך. לוקחים אנשים שהם לא מורים לאנגלית ללמד אנגלית. לוקחים אנשים שלא הוכשרו להוראת המתמטיקה ללמד מתמטיקה או מדעים. אני מודאג, כי אני חושב שזה משפיע בצורה שלילית על החינוך של הילדים שלנו ועל ההישגים שלהם, ובסופו של דבר גם על העתיד שלהם. יותר מכך, מציאות כזו גם מגדילה פערים. פערי הישגים בין קבוצות תלמידים שונות הם אחת הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך הישראלית, והמחסור במורים מחמיר את הפערים הללו. כך שאם השאלה היא האם אני מוטרד - התשובה היא שאני מוטרד מאוד".

לדעתך ניתן לעשות משהו כדי לתקן את המצב?

"בהחלט כן. זה כמובן לא יקרה ביום אחד. גם אם נעשה את כל הצעדים הנדרשים באופן מיידי, ייקח זמן עד שהדברים ישתפרו בשטח, אבל בהחלט יש אפשרות לתקן. קודם כול, הסיפור של השכר הוא מרכיב מרכזי", קובע פרופ' שקד. "גובה השכר של מורים מתחילים הוא כזה שגורם לצעירות וצעירים שהיינו רוצים לראות בכיתות של הילדים שלנו לברוח מתחום החינוך וללכת לאלטרנטיבות אחרות שפתוחות בפניהם. פחות סטודנטים באים ללמוד הוראה, כי השכר של המורה בתחילת הדרך הוא גורם מאוד משמעותי שמשפיע על בחירת המקצוע של המתעניינים", הוא פוסק.

"ניתן לבחון את שכר עובדי ההוראה בהרבה דרכים, וזה מה שמשרד האוצר עשה עם הנתונים", מתייחס פרופ' שקד לפרסום הדו"ח של הממונה לשכר במשרד האוצר. "האוצר עשה קצת מניפולציה עם המספרים. הם רצו לומר שנכון שמורים בתחילת הדרך מקבלים מעט, אבל מורים במעלה הדרך מקבלים הרבה. כדי להגדיל את הסכומים הם הכניסו את שכר המנהלים לתוך הממוצע של שכר המורים, ואז הפערים גדלו", הוא מסביר. "אבל מנהל זה מקצוע אחר ואמורה להיות לו סקאלת שכר אחרת. מנהל בית ספר שמנהל צוות של שבעים מורים בתקציב של מיליונים, ברור שהשכר שלו אמור להיות אחר. ולמרות זאת האוצר הכניס אותם לתוך הסלט, כדי להגיד שמורים ותיקים מקבלים הרבה, וזה לא בהכרח נכון.

"אבל בסוף השאלה האמיתית היא האם בשכר הנוכחי אנחנו מצליחים להביא את מי שהיינו רוצים לראות בכיתות, והתשובה לכך היא חד־משמעית לא. כל המניפולציות והמספרים לא יעזרו, כי בסוף אין לנו מספיק אנשים טובים שבאים למערכת, וכנראה שמשהו במנגנון שכר המורים לא עובד. אז צריך להעלות את השכר למורים מתחילים, אבל השכר הוא לא כל הסיפור אלא רק חלק ממשהו גדול יותר, שהוא היוקרה של המקצוע", מבהיר פרופ' שקד.

"אם אנחנו רוצים שאנשים טובים יבואו למערכת החינוך, צריך ליצור להוראה דימוי של מקצוע נחשק ומכובד. היום הורים מעריכים את המורים של הילדים שלהם אבל גם מרחמים עליהם, וברגע שזה השיח וזה הדיבור, ברור שחבר'ה צעירים פחות יבחרו במקצוע. היום ההורים מעריכים את המורים על כך שהם פראיירים. זה לא סטטוס שמושך אנשים למקצוע. אנחנו צריכים לדאוג שהמקצוע יהיה יותר מוערך ויוקרתי".

איך עושים את זה?

"זה משהו שאפשר לעשות בכמה דרכים. קודם כול בקמפיינים פרסומיים והסברתיים. לדבר ולהציג את התרומה והמשמעות של החינוך. בנוסף אני חושב שנבחרי הציבור צריכים לתת דוגמה בהתייחסות שלהם לאנשי החינוך. ובסוף, זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו חייבים לשנות את הגישה", הוא מבקש. "ברגע שאנחנו מותחים ביקורת על המורים של הילדים שלנו - אנחנו מחלישים עוד יותר את מערכת החינוך וגורמים שיגיעו מורים פחות טובים, וחוזר חלילה. ככל שההורים מרשים לעצמם לומר למורה מה הוא צריך לעשות ואינם מכבדים את המקצועיות של המורים - אנחנו במו ידינו מחלישים את המורים".

במערכת החינוך כיום כמעט ולא מעניקים משקל למצוינות ולאיכות של העובדים, לעומת המשקל הרב שניתן למרכיב הוותק. מה דעתך על כך?

"אני מאמין שכדאי וחשוב לתת משקל למצוינות של המורים, אבל הוויכוח העיקרי הוא איך ניתן למדוד מצוינות כזו", הוא מסביר. "הטענה שלי היא שצריך להרחיב את האוטונומיה וההשפעה של מנהלי בתי הספר ולתת להם לקבוע מי הם המורים המצטיינים. יש לחזק את מעמד המנהל ואת השליטה שיש לו על שכר המורים כדי שיוכל לתמרץ את מי שמשקיע ועושה עבודה טובה".

למרות המשבר העמוק, פרופ' שקד מביע אופטימיות ומשוכנע שהמציאות יכולה להשתנות: "זה אפשרי, ובפרט שאנחנו רואים במקומות אחרים בעולם שעושים את זה. אם מדינות אחרות יכולות ליצור סטטוס טוב יותר למקצוע ההוראה - גם אנחנו יכולים, אין שום סיבה שלא. יש מדינות שהצליחו לשים את מקצוע ההוראה גבוה יותר בסקאלה התעסוקתית וגם אצלנו זה יכול לקרות", הוא אומר נחרצות.

"אגב, גם אנחנו בעצמנו היינו שם פעם. במדינת ישראל ההוראה לא הייתה בעבר מקצוע בזוי כמו שהיא היום. מחקרים מלמדים שיש ירידה בדירוג של המקצוע בהשוואה למקצועות אחרים. אז כמו שפעם היינו במקום של כבוד למי שעוסק בחינוך - אנחנו יכולים לחזור למציאות כזו גם היום. נכון, זה הרבה עבודה, וזה דורש המון תהליכי עומק, אבל זה לגמרי אפשרי ולדעתי גם קריטי וחיוני, כי בסופו של דבר מערכת החינוך היא המפתח לעתיד של כולנו. אם לא נעשה את השינוי בהקדם אנחנו פשוט ממשכנים את העתיד שלנו", הוא מתריע.

אתה בעצם קורא קריאת השכמה למערכת החינוך בישראל?

"אכן, ואני שמח שקריאת ההשכמה הזאת נשמעת יותר ויותר בימים אלו. המשבר הזה לא נוצר ביום אחד, אבל עד שהוא לא הגיע למקום הכל כך חמור שלו כיום - לא הייתה התעוררות. היום אני מרגיש שכבר יש התעוררות ומודעות לנושא. עדיין אני לא רואה התגייסות מספיקה לפעולה, אבל לפחות יש הבנה שהמצב דורש תיקון דחוף ויפה שעה אחת קודם".

מהסתדרות המורים נמסר: "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדו"ח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדויקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס בדו"ח למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה־OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה שלו בקידום אמיתי וכן של המשא ומתן, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדו"חות מניפולטיביים.

"כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה, ולמרות זאת פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות כלפי הנשים החרוצות שמחזיקות את מערכת החינוך בחיים. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להראות מנהיגות ולהתערב באופן אישי במשבר מערכת החינוך".

***