האחריות מחייבת להמשיך בשותפות. בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר
האחריות מחייבת להמשיך בשותפות. בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ללא קרדיט צילום

1.

24,000 איש ואישה הצטרפו למפקד שנערך במפלגת הציונות הדתית והסתיים השבוע, ויוכלו להשתתף בבחירת רשימת המפלגה לכנסת בפריימריז שיתקיימו בעוד כשלושה שבועות. 24,000 מתפקדים זה לא מספר אסטרונומי, אבל זה בהחלט מספר יפה ומכובד. לפי פרסומי המפלגה, נראה שההתפקדות מתפזרת באופן ייצוגי למדי בין ירושלים וערי המרכז, דרום הארץ וצפונה ויישובי יהודה ושומרון. גם רשימת המועמדים שהלכה וגדלה וכוללת שמות מעניינים מלמדת על התעניינות ציבורית רחבה בתהליך בחירת הרשימה. 24,000 איש שהתפקדו ויוכלו לקחת חלק בבחירות מהווים תשתית משמעותית של חברים פעילים, שכל מפלגה קטנה או בינונית הייתה מתברכת בה. הרכבת הרשימה בהשתתפות הציבור ועל פי רצונו ובחירתו היא מהלך שצפוי לחזק את כוחה של המפלגה ולהגדיל את הצלחתה בבחירות לכנסת ה־25.

2.

בשבועות האחרונים התקיים תהליך המפקד כשמעליו מעיב ומסיט את תשומת הלב קמפיין תקשורתי אגרסיבי שניהל איתמר בן גביר, עם מסר שאפשר לתמצת אותו במילים "סמוטריץ' לא עונה לי לטלפון ולא רוצה לחתום איתי הסכם". השותפות בין השניים, שהתנהלה היטב עד כה, נקלעה למשבר פומבי שבן גביר בחר בו במודע. בעוד סמוטריץ' מעוניין לסיים קודם כול את ההליך הדמוקרטי של המפקד ובחירת נציגי מפלגתו לרשימה ורק אחר כך לחתום על הסכם ריצה משותפת עם עוצמה יהודית, בן גביר לחץ בעוצמה (יהודית) רבה לחתום על הסכם כאן ועכשיו.

הצידוק שנתן יושב ראש עוצמה יהודית ליציאה שלו לקמפיין תקשורתי נגד שותפו הפוליטי רחוק מלשכנע. בן גביר הסביר שהוא חושש למצוא את עצמו שוב לבד ברגע האחרון, כפי שקרה לו בסבב הבחירות השלישי כאשר מפלגת הבית היהודי נטשה אותו לבדו וחברה לבנט ולסמוטריץ' בליל הגשת הרשימות. אין ספק שמדובר באירוע טראומתי מבחינתו של בן גביר, אבל מצבו כעת אינו דומה כלל למצבו אז. עוצמה יהודית של היום נהנית מסקרים מחמיאים ועושה קולות של מי שאין לה בעיה להתמודד לבדה ולעבור את אחוז החסימה. הפריימריז בציונות הדתית יתקיימו שלושה שבועות לפני מועד הגשת הרשימות, כך שיישאר עוד מספיק זמן כדי למצות את המשא ומתן בין שתי המפלגות.

אז מדוע בן גביר לחץ לפתוח במשא ומתן ולחתום על הסכם כבר עכשיו? יש לשער שהסיבה לכך היא הרצון להבטיח לעצמו חלק גדול יותר בעוגה המשותפת. הוא חושש שהפריימריז יחזקו את כוחה של מפלגת הציונות הדתית, בסקרים ובשטח. השתתפותו של ציבור רחב בפריימריז תחזק את הקשר שלו עם המפלגה. נבחרי הפריימריז, שיציגו קבלות על כך שהציבור מעוניין בהם, יהיו מועמדים חזקים יותר מאלה שבן גביר יבחר על פי העדפתו וללא תהליך דמוקרטי. הדרישה של בן גביר לחלוקה שוויונית של הרשימה המאוחדת תישמע הרבה פחות הגיונית כשהמשמעות שלה תהיה לדחוק אחורה מועמדים שנבחרו בפריימריז לטובת מועמדים לא נבחרים שהוא יצניח לרשימה מטעמו.

3.

תחת האולטימטום "הסכם עכשיו או ריצה בנפרד" שהציב בן גביר, וכדי שלא יואשם בפלגנות, סמוטריץ' נאלץ לאכזב את החברים במפלגתו ולהציע לבן גביר הצעה שהיא כמעט שוויונית. חשיפת הקלפים המוקדמת הזאת עלולה לגרום למתמודדים בפריימריז לשאול את עצמם אם יש בכלל טעם להתאמץ ולהשקיע כאשר למתמודדי הפריימריז שמורים רק חמישה מקומות בעשירייה הראשונה, שרוב הסיכויים כי ייתפסו על ידי חברי הכנסת המכהנים שנהנים מיתרון מובנה. למעשה התשובה היא שעדיין יש טעם, משום שלמקומות 11 ו־12 ואולי גם 13 יש סיכויים להיכנס, ולו כחברי כנסת נורווגיים לאחר התפטרות השרים. אבל אין ספק שיש כאן פגיעה ממשית בתהליך הדמוקרטי בתוך הציונות הדתית.

ככל הנראה, בן גביר לא יצטער על כך. אחרי שהוא עצמו בחר שלא להצטרף עם תומכיו להליך הדמוקרטי, אין לו עניין שההליך הזה יהיה מוצלח ומשמעותי. אבל גם סמוטריץ' הוא פוליטיקאי מתוחכם ונושא ונותן שלא חוטא בפראייריות. ההצעה שהגיש השבוע לבן גביר ממקמת חמישה נציגים של הציונות הדתית עד למקום השמיני, מה שמבטיח לחברי הכנסת המכהנים מטעמה שהם ייבחרו גם לכנסת הבאה אם רק יצליחו להיבחר במקומות הראשונים בפריימריז. בכך סמוטריץ' חוסך לעצמו תרעומת רבה שהייתה עלולה לפרוץ בתוך סיעתו אילו הנציג החמישי שלה היה ממוקם, למשל, במקום העשירי, שהוא הרבה פחות בטוח.

4.

במחלוקת על חלוקת העוגה, לשני הצדדים יש טיעונים שיכולים לשכנע. בן גביר נתלה בסקרים שונים המראים שבריצה נפרדת מספר המנדטים שהוא משיג עולים על אלו שמשיגה הציונות הדתית. תוצאה אחרת גורסת שריצה משותפת של שתי המפלגות כשבן גביר בראש מניבה יותר מנדטים מריצה משותפת בראשות סמוטריץ'. בציונות הדתית טוענים מנגד שבכל סבבי הבחירות בן גביר נופף בסקרים שנתנו לו הרבה יותר ממה שקיבל בקלפי. לדבריהם, חלק גדול מתומכיו בסקרים הם מנדטים פריכים של אנשי ליכוד וחרדים, שברגע האמת יחזרו להצביע למפלגות האם שלהם.

היבט נוסף שמרחף מעל למשא ומתן הוא הצורך של בן גביר בלגיטימציה שהשותפות עם הציונות הדתית מספקת לו. כי גם אם צודקים הסקרים במספר המנדטים שהם מעניקים לו, הוא עדיין נמצא בסכנת פסילה בוועדת הבחירות ובבג"ץ, ועוד יותר מזה בסכנת הדרה משותפות בקואליציה. אם לאחר הבחירות יתקיים משא ומתן בין נתניהו לגנץ על הרכבת קואליציה במתכונת כזו או אחרת, גנץ ישמח לטעון בפני בוחריו שהוא הפר את החרם על נתניהו כדי למנוע ממנו להרכיב ממשלה שבן גביר יכהן בה כשר. לנתניהו מצידו יהיה קל יותר לוותר על בן גביר כל עוד ירוץ בנפרד. לעומת זאת, אם ההדרה שלו תהיה כרוכה גם בהדרת מפלגת הציונות הדתית, נתניהו יתקשה הרבה יותר להסכים לכך.

5.

אז מה באמת רוצה בן גביר? קשה לדעת. ייתכן שהוא מעוניין בריצה משותפת, ורק מנהל משא ומתן קשוח כדי למקסם את הישגיו. ואולי הוא מאמין לסקרים וחותר במודע לריצה נפרדת, אבל מנהל משא ומתן כדי שיוכל להטיל על סמוטריץ' את האחריות לפיצוץ.
בסופו של דבר, למרות הפיתוי הקורץ לשני הצדדים לרוץ בנפרד ולהוכיח איש לרעהו שהוא יכול להסתדר מצוין בלעדיו, נראה שהאחריות הציבורית מחייבת למצוא דרך להתגבר על הפערים. הציבור הדתי־לאומי לא יכול להרשות לעצמו עוד סיבוב שבו קואליציית ימין לא קמה משום שרבבות קולות מקרב מצביעיו ירדו לטמיון. וזו סכנה שעדיין קיימת, על אף הסקרים האופטימיים. אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו ייפול ברעה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

***