עגבניות שרי
עגבניות שריפלאש 90

17 שנים אחרי העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון. אנחנו מארחים את חה"כ לשעבר צבי הנדל, שהיה מראשוני המתיישבים במושב גני טל.

הנדל מספר: "בעיני המומחים במשרד החקלאות ובסוכנות - לחקלאות לא היה שום סיכוי. כולם אמרו: מה פתאום? בדיונות של חול אי אפשר לגדל שום דבר, צריך אדמה כבידה בשביל לגדל משהו. הסיכוי שיגדל משהו שואף לאפס. למרות הכל, פתאום התברר שלחול יש יתרונות. יש בו גרגירים גדולים והוא מאוורר את השורשים ואין מחלות. אם טעית בדישון אי אפשר להמליח כי אפשר לשטוף את החול.

"בקרקע רגילה מחכים שנים עד שהמלח מתאדה. פתאום התברר שכל מה שנראה לא טוב הוא יתרון עצום לחקלאות. התחלנו לגדל בחממות עגבניות. התוצאה המקובלת בד"כ לדונם היה 4 טון עגבניות. אנחנו הגענו לסביבות 30 טון. כמעט פי 10 ממה שהיה מקובל. הייתה ברכה עצומה. הכל הלך לייצוא.

"התעקשנו לשווק בארה"ב, שהיה בעייתי כי היו צריכים להטיס את הסחורה. כשהעסק זרם התעוררו חקלאי פלורידה, שמזג האוויר בה דומה לישראל, והביעו תרעומת על כך שמייבאים עגבניות מישראל. זה הגיע עד להתערבות של משרד החקלאות הפדרלי הכללי, והם הם החליטו לעשות תחרות טעימת העגבנייה הטעימה בעולם. 16 ארצות התחרו כולל פלורידה, ובתחרות הטעימה במקום הראשון זכו העגבניות של גוש קטיף! הם העגבניות הכי טעימות בעולם.

"הגיעו ממשרד החקלאות ומכל הארץ כדי ללמוד מאתנו, איך להצליח לגדל חקלאות של גידולי קיץ איכותיים גם בחורף. בחורף עשינו ייצוא של עגבניות במחירים טובים, זה הניע את החקלאות בגוש ומשם כל אחד התפתח לתחומים שונים: צמחי בית, צמחי נוי, גרניום. כ-70% מהייצוא ישראלי של הגרניום יצא מגוש קטיף. הובלנו בעגבניות וגם בגרניום. זה נתן לנו את מירב המרץ לפיתוח האזור, וכך גם היישובים גדלו.

"כשפתחו תיקים לאריק שרון יועציו אמרו לו: אם לא תעשה משהו שישנה את השיח הציבורי, לא תצא מזה. בעולם פותחים במלחמה ושוכחים הכל, אבל פה זה לא ילך. רוב העם לא אוהב את עזה, לא רוצים את המתנחלים, בוא נעשה פעולה של עקירת היישובים, וכך ישכחו לך. עומק העקירה הוא כעומק החקירה. אנשי ימין לא האמינו לי: לא יכול להיות שאריק שרון יעשה מהלך כזה. הייתי ביחסים מצוינים עם אריק שרון, הוא ביקר בביתנו אינסוף פעמים. יום אחד רציתי להיפגש, בקשה שתמיד נענתה, וזה לא הלך. ראשת הלשכה שלו אמרה לנו: אריק לא רוצה לפגוש אותי. זה היה בשבילי איתות חזק מאוד.

"ישראל כץ שכנע את אריק: אתה אומר שמתפקדי הליכוד רוצים את המהלך. תעשה משאל מתפקדים. אם יש רוב משמעותי, אז גם השרים והח"כים שרוצים להיבחר יעבירו את זה. שמענו שעושים משאל מתפקדים, ומהר מאוד התחלנו בפרויקט פנים אל פנים, באנו למתפקדים מכל רחבי הארץ, הייתה התעוררות גדולה, עבדנו לפי רשימות, התגייסו אנשים מכל הארץ, לבוא ולדבר עם המתפקדים. התארגנו על סלסלות של עגבניות שרי להביא שי, עברו מבית לבית, שוחחו איתם, בסופו של דבר הגענו לתוצאה של יותר מ- 60% ממתפקדי הליכוד היו נגד מהלך ההתנתקות.

''לתומנו חשבנו שזה ייגמר, הכל עבד לטובתנו. אשתי היתה אחראית על מתפקדים מאשדוד, היה שם ריכוז גדול של אוהדי אריק ועומרי שרון. התברר שרוצים להקים נמל שני שיפגע בהם, בתוך השיח עומרי נתן להם להבין שמץ של איום שאם תוצאות המפקד יהיה לרעתם הנמל יוקם. האיום גרם להם להתעורר והם כעסו: מאיימים על הפרנסה שלנו? הם אמרו לאשתי: אנחנו אתכם! אשדוד ממצב של 80 אחוז ממתנגדנו זה התהפך לגמרי. בסוף התוצאה היה טובה, אבל אדם שקרן שרוצה להציל את עצמו ואת בניו - מה אשאיר ירושה לבניי? לשבת בכלא? וזה מה שעשה. רצח התיישבות מפוארת''.

הנדל מסיים: ''הסיפורים רבים, אין לי ספק שבסוף עוד נחזור לשם. כי זה נכון, זו ארץ ישראל ואין בררה אחרת. חבל ארץ שלא יכול להיות מדינה עצמאית כי הוא קטן מדי. אי אפשר לעשות מדינה משני קצוות ישראל. הפתרון זה או שתהיה חלק ממדינת ישראל או חלק ממצרים. אני סומך על המצרים ועל שנאתם לפלסטינאים שלא יסכימו להיכנס לעזה, ולכן נשארה רק ישראל. הלוואי שאזכה לראות את זה , גוש קטיף עוד יקום במלוא תפארתו. אם אני אספיק לראות לא בטוח. אבל הצעירים ביננו ודאי יזכו. בזה אין לי ספק''.