מיכל נגן, רעייתו של הרב יעקב נגן, מבשרת הערב (ראשון) כי הוא שוחרר מבית החולים הדסה עין כרם לאחר שאושפז בפתאומיות בשבוע שעבר עקב דימום מוחי.
"הבוקר קיבלתי מסר מנשיא המדינה שלנו, האיש אציל הנפש, יצחק הרצוג. שהוא עתיד לשאת תפילה להחלמתו השלמה של יעקב, ומבקש לדעת את שמו המלא ושם אימו. ושהוא זוכר אותנו בביקור בבית הנשיא אוחזים ידיים. נכון. כל השנים נתתי יד ליעקב כי הוא היה הציר היציב שלי. סביבו הצלחתי לארגן את הסחרחורות של חיי. וכעת התהפכו היוצרות ואני אוחזת בידו כשהוא נמצא במסע בין החיים ובין המוות", כתבה נגן בפייסבוק.
היא הוסיפה, "בשעות הגורליות התפללו על יעקב יהודים ומוסלמים בכל העולם. ואני רואה בזה המשך השיעור שאותו יעקב מלמד. תורתנו תורת חסד היא. והיא מקור של שלום ושל חיבורים. ובורא עולם נתן בידו של יעקב להראות עד כמה תפילות כן עוזרות ויש להן כח לשנות מציאות".
"בחסדי שמיים יעקב חוזר אלינו יותר ויותר כל שעה. בקצב הבלתי נתפס של ההחלמה של יעקב, ב-24 השעות האחרונות עברנו מטיפול נמרץ למחלקה רגילה ועכשיו, בדקות אלו ממש - גם הגענו הביתה. אני מברכת אותנו - את יעקב ואותי - שלא ירחק היום ונמשיך להסתובב בעולם אוחזים זה בידה של זאת. משיבים לכל באי תבל את הטוב אשר גמלונו", סיכמה.
סביב מיטתו של הרב ד"ר יעקב נגן מישיבת עתניאל, המוכר לציבור בין היתר בשל פעילותו הענפה במסגרת מיזמי שלום בין-דתי שהו כל העת בני משפחתו - שבעת ילדיו ורעייתו.
המנתח שהציל את חייו, היה ד"ר סמואל מוסקוביסי, נוירוכירורג בכיר בהדסה עין כרם.
אשתו של הרב מיכל משחזרת, "יעקב הגיע הביתה לאחר נסיעה ארוכה לחו"ל ובשנייה אחת פתאום התחיל לו כאב ראש נוראי. הוא אמר לי 'זה כאב הראש הכי נורא שהיה לי בחיים' ואני ידעתי שצריכים להיות מאוד קרובים לבית חולים במצב הזה. הבנתי מייד שמשהו מאוד לא בסדר.
הזמנו אמבולנס שטס ולקח אותנו להדסה עין כרם, טסנו, עפנו איתו בדחיפות וזה היה שיקול הדעת הכי נכון שלו. הגענו להדסה עין כרם וקיבלנו את הטיפול הכי טוב שיכול להיות. זכינו בד"ר סמואל מוסקוביסי, שהעז להיכנס לתוך המוח שלו. התחננתי אליו שישמור לו על המוח. 'אתה חייב לשמור על המוח הזה שלנו', אמרתי לו ברגעים הקשים, אבל הבנתי מהר שהוא היה שומר על כל אדם, לא רק על היעקב שלנו".
הרב נגן ביקש ממיטתו לפני שהשתחרר לביתו להודות לצוות בהדסה דווקא ביום המיוחד: "היום, ט' באב, זה כל כך סימבולי כשמדברים על חורבן בית המקדש. מדברים על המקום הכי קדוש, ומהו מקום קדוש אם לא הדסה, המקום שמביא חיים לכולם, המקום בן אנשים עובדים במסירות ואחווה אחד עם השני בלי שום הבדל של דת ומגזר. אומרים שמקדש אמור להיות בית תפילה לכל העמים וכאן באמת זכיתי לטיפול מיהודים וערבים כאחד, באהבה ובאחווה והרגשתי את קיום נבואת הנביאים כאן".