ההסכם בין ישראל ולבנון הולך ומתגבש, כך לפחות ניתן להבין מרמזים ושמועות. חברי הכנסת אורית סטרוק ויריב לוין מזכירים לממשלה ולעומדים בראשה שכל שינוי בקו הגבול של ישראל מחייב אישור ברוב של שמונים חברי כנסת.
בראיון לערוץ 7 מסבירה חברת הכנסת סטרוק את המשמעויות הכלכליות והבינלאומיות של התנהלות הממשלה בימים אלה מול לבנון והמעצמות.
"הבטחתי לעצמי כשיצאנו לפריימריז לשמור על צלם אנוש ולא לזנוח את משמרתי כחברת כנסת, לא להזניח עניינים דחופים של הפרט והכלל", אומרת סטרוק על העיסוק שלה, יום לפני הפריימריז במפלגתה, בסוגיה בינלאומית שכזו.
"סיפור המו"מ על הגבול הימי תפס תאוצה מוזרה ומדאיגה בימים האחרונים", היא אומרת וקובעת כי "מדובר על אירוע כלכלי מטורף. ישראל מוכנה לוותר על שדה גז עצום, שדה קנא שאין לתאר את החשיבות הכלכלית שלו. מעבר לכך מדובר בשטח ימי ריבוני של ישראל וראשי המשלה הללו, יאיר לפיד וחלופו נפתלי בנט מתנהלים כאילו מדובר בחנות מכולת שלהם".
סטרוק מזכירה כי להעברת החוק האוסר העברת שטח ריבוני לידיים זרות הייתה שותפה גם איילת שקד וכי לפיד ובנט היו מאותם שתמכו בחוק. "כשהעברנו את חוק יסוד משאל העם היו שלושה יוזמים לחוק, יריב לוין, איילת שקד ואני. בנט ולפיד היו איתנו אז בקואליציה, הם היו אז שרים וראשי מפלגות, הם יודעים שהחוק הזה עבר כי הם היו חלק מ-61 האצבעות שהצביעו בעד".
על פי חוק זה כל הסכם מדיני שכרוך בהעברת שטח ריבוני לידיים זרות מחייב או הצבעה בכנסת ואישור במשאל עם או במידה ורוצים לדלג על משאל העם יש לזכות בהסכמתם של 80 חברי כנסת לפחות להסכם. "העברנו את החוק בכנסת ה-19. לפיד ובנט הצביעו בעד והם מתנהגים כאילו אין חוק. שקד, שהייתה היוזמת יחד עם יריב ואיתי, לא אומרת מה עושים כאן כשיש חוק שלא מאפשר לאשרר את ההסכם הזה. הם מתנהלים כמו טירונים".
ואולי, שאלנו, את סטרוק, בכוונת ראשי הממשלה לגבש את סעיפי ההסכם ואז להביאו להצבעת חברי הכנסת? "הם לא מסוגלים לאשר את מתן כהנא כשר, אז הם יהיו מסוגלים להעביר הסכם כזה?", תוהה סטרוק ומדגישה כי בעוד ניתן לדון בסמכויותיה וכוחה של ממשלת מעבר כשמדובר בסוגיות בעלות השלכות פנים-ישראליות, אך כאן מדובר בסוגיה שהשלכותיה מדיניות בינלאומיות שארה"ב מתווכת בה ורוסיה ואיראן מעורבות בה, כאשר הממשלה לא אומרת לשותפיה שהיא חסרת סיכוי להביא את ההסכם שיושג לידי גמר. "באופן שכזה הם מסוגלים לקלוע את ישראל לעימות בין הסיטואציה הבינלאומית לסיטואציה החוקתית של המדינה. זו התנהלות חסרת אחריות".
סטרוק מציינת כי לבד מפנייתה יחד עם יריב לוין לראשי הממשלה, נוספה גם פנייתם ליו"ר הכנסת וליועצות המשפטיות של הכנסת ושל הממשלה. האם לנוכח הגמישות הפרשנית שנתנה היועמ"שית למהלכים שונים של הממשלה, ניתן לשער מה תהיה החלטתה בסוגיה זו? סטרוק מקווה שמאחר ומדובר בחוק יסוד שאינו דבר של מה בכך ההכרעה תהיה ברורה, שלא כמו הנחיות יועמ"ש להתנהלותה של ממשלת מעבר, הנחיות שיכולות להתגמש לכאן ולכאן. "כאן זה לא כך. כאן מדובר בחוק יסוד שאי אפשר לחפף אותו. לכן אני מקווה שתהיה כאן התעשתות כלשהי ושיובהרו גבולות הגזרה".
לדבריה "זה עוד אירוע בסדרת אירועים שמלמדים בכל יום איך ההגה של המדינה נמצא לא רק בידיים שמאלניות אלא בידיים לא אחראיות בהיבט הבסיסי ביותר של סדרי ממשל. זה מאוד מדאיג אותי", אומרת סטרוק ומתייחסת גם לחוסר ההתעניינות הציבורית במהלך בו נוקטת ממשלת ישראל: "הים הזה הוא חלק מהמים הטריטוריאליים של ישראל. חלק מאוד משמעותי מהעתיד הכלכלי של מדינת ישראל. לזלזל בזה זה חוסר אחריות משווע".
"יש אווירה שהכול מותר. בשמאל בטוחים שהכול מותר להם ובימין חושבים שהפלנו את הממשלה אז הכול טוב, אבל הכול לא טוב כי עד שנצליח להקים ממשלה אחרת ההגה של המדינה נמצא בידיים הכי לא נכונות והכי מסוכנות. כדאי שאנשים יתעוררו ויבינו את זה, ויבינו שהבחירות הקרובות בנפשנו".