אנשי השמאל הקיצוני בהם זהבה גלאון, הבלוגר יוסי גורביץ, דין יששכרוף לשעבר דובר 'שוברים שתיקה' ויריב אופנהיימר הגיבו לתביעת לשון הרע שמנהל נגד יהושע שרמן, תושב אלון מורה לאחר שפרסמו נגדו "תחקיר" מכפיש ברשתות החברתיות.
מדובר על אירוע בחודש אפריל 2019, אז יידה מחבל אבנים לעבר מכוניתו של שרמן שחלפה בצומת הביתות, דרומית לשכם, ואף פגע בה.
לאחר הפגיעה התנפל המחבל על רכבו של שרמן, שלף סכין וניסה לפתוח את הדלתות במטרה לרצוח את בתו הקטנה שישבה מאחור. שרמן צעק למחבל בערבית שיתרחק, דרך את נשקו האישי כדי להרתיעו – ומשכל אלה לא עזרו ירה לעברו של המחבל.
לאחר ששרמן ונהג נוסף שהיה במקום הבחינו שהמחבל מנסה להתרומם עם הסכין, ביצעו בו ירי נוסף שהרג את המחבל, ובכך מנעו מהמחבל לפגוע בהם ובעוברי האורח במקום.
כשבועיים לאחר האירוע, פרסם ארגון 'בצלם' "תחקיר" אשר עד מהרה התברר כשקרי לחלוטין. התחקיר המסולף פורסם תחת הכותרת "מתנחלים הוציאו להורג; הצבא טייח את המעשים".
בנסיבות אלה, החליט שרמן להגיש תביעה נגד בצלם וגם נגד מי שהדהדו את ה"תחקיר" ברשתות החברתיות ובעיתונות הכתובה: גלאון צייצה בטוויטר כי שרמן ביצע הוצאה להורג; אופנהיימר כינה זאת "הוצאה להורג בצוהרי היום"; וגורביץ ויששכרוב פרסמו מאמרי דעה נגד שרמן.
"העובדה כי גיבור ישראל הופך במחי מקלדת לרוצח, היא בלתי נסבלת", נכתב בכתב התביעה שהגיש שרמן באמצעות עו"ד ברק קדם ממשרד ארבוס, קדם צור.
כעת הגיע תורם של הנתבעים להגיש את תצהיריהם על-מנת לתמוך בטענתם כי לא הוציאו את דיבתו של שרמן. אלא שקו ההגנה המסתמן מתצהירים אלה רחוק מלהיות סטנדרטי.
במקום להתמקד בהגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע כמו 'הגנת תום הלב' או 'אמת דיברתי', בחרו הנתבעים להציג קו הגנה שספק אם אכן יכול לסייע להם. כך, למשל, הצהירה גלאון: "לכל אורך השנים הייתי כתובת לאין סוף פרסומים קשים נגדי, אלפים על אלפים, לרבות הכפשות ונאצות קשות ואיומות... (אך) מעולם לא הגשתי תביעת דיבה בגין פרסום כזה ברשתות החברתיות".
קו הגנה דומה מופיע גם ביתר התצהירים, שעמוסים רובם ככולם בפרסומי עבר אלימים, רווי קללות וגידופים, נגד הנתבעים מהרשתות החברתיות ו'טוקבקים', וכן בדוגמאות לאופן השיח הבוטה ברשתות החברתיות ותגובות בוטות נוספות לציוצים שעוסקים ב"תחקיר" של 'בצלם'.
הגדיל לעשות אופנהיימר, כשבנוסף לכל אלה ציין בתצהירו "התביעה היא ניגוח אישי שלי.. וניסיון 'להכניס לי', להעניש אותי על פעילותי נגד מפעל ההתנחלות".
לגופו של עניין, מיד לאחר תחקיר בצלם, קבעה המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן כי "חומרי החקירה לא מבססים חשד לביצוע ירי שלא כדין" וכי הראיות תומכות "בגרסת היורים לפיה אל-פתאח ניסה להיכנס לרכב והמשיך לאיים על נוסעיו עת נורה, וכן כי הייתה תנועה לעברם מכיוונו של על פתאח עת ביצעו את הירי הנוסף", "בנסיבות אלו מוטב היה כי עורכי התחקיר מטעם בצלם היו נוקטים משנה זהירת בטרם קביעתם כי תנחלים הוציאו להורג את אל פתאח", סיימה ליטמן.