בהפרש של שעה אחד מהשני, הזמר בניה ברבי שחרר היום לרשתות החברתיות ארבעה שירים ושיתף את קהל העוקבים בסיפור שמאחורי כל שיר.
"לפני 5 שנים ברחתי להודו, הייתי חייב" מספר ברבי על השיר הראשון, "משהו בער בעצמות שלי כדי שאסע, לקחתי מחברת, גיטרה ותיק קטן, כרטיס לכיוון אחד. כמה שבועות אחרי מצאתי את עצמי גר בבית כחול, ביער הפיות שנמצא בכפר בשם ׳פולגה׳".
"משהו באוויר שם, במליוני הגוונים הירוקים, השקט הזה שאתה לבד הביא אותי לכתוב כל בוקר. מין סוד שהוא רק שלי, תרפיה יומית, חלק מתפללים, חלק קוראים ספרים ואני החלטתי לכתוב. טיול כזה שבו התאהבתי וצמחתי, בכיתי ושמחתי, שכחתי וכתבתי. מסע כזה שבו גיטרה אחת הפכה להיות החברה הכי טובה שלי".
"בוקר אחד קמתי עם מנגינה בלב, עשר דקות אחר כך כבר הייתי עם המילים במחברת. עכשיו המחברת של כולם. החיים קורים, והם קורים מהר. תודה על כל חלום שמתגשם.
השיר השני, שיצא שעה אחרי השיר הראשון, נמצא במגירהשל ברבי כבר כמה שנים והוא אפילו שר אותו בכמה הופעות. "כמה חיכיתי שהוא ייצא מהלב שלי ללב שלכם" הוא מספר, "שחרור ענק בשבילי".
"פאר טסי שהוא זמר ענק וחבר קרוב וגם הייתה לנו תקופה ארוכה שהיינו שכנים., אז עוד ישיבה ביחד ועוד שיחה וככה יום אחד הוא התחיל לזמזם איזה ניגון, אני כיוונתי את הגיטרה. הדף התמלא במילים שמספרות, את הפרידה שלי מזוגיות ארוכה. את הקושי בלחלום, כשאתה נמצא באהבה שמעדיפה לישון במקום להגשים. בחרתי צד, את שלי. היה קשה, לה ולי. תודה למוסיקה שהצילה אותי פעם אחר פעם. ניר מימון הפיק ולקח אותי הכי עמוק כדי להכות בי שורשים".
על השיר השלישי הוא מספר ש"נוי פדלון ואיתן דרמון שהם ללא ספק מהיוצרים המוכשרים שיצא לי לעבוד איתם, שלחו לי שיר שבשמיעה הראשונה פשוט התאהבתי. זה סיפר אותי, דיבר אליי".
"את השיר הנחתי לסתיו נחמיאס על שולחן ההפקה והוא בישל אותו בתבלינים וניחוחות כמו שף גדול. הכאב הזה של אהבה כזאת שיכולה לשרוף הכל, לגמרי הכל. אהבה שאם היא תיגמר אתה לא יודע איך תמשיך בלעדיה, איך מתקדמים לבד".
"חוויתי אהבות גדולות בחיי ונכוויתי מאהבות גדולות בחיי, ועדיין אני מאמין שהייתי צריך לעבור דרך הכאב הזה כדי לגדול ולצמוח. ׳כל מה שהבטחת לי, כבר לא יקרה יותר".
"מודה, אני מרגיש לבד לפחות פעמיים ביום, מין עצב בסיסי שקיים בי" מספר ברבי על הרגש שהוליד את השיר הרביעי, "לפעמים זה בבוקר עם הכוס קפה, רגע אחרי שהשמש עולה, לעיתים זה אחרי הופעה מול אלפי אנשים. מודה, אני נופל לעצבות כשאני שומע על א.נשים שמרגישים לבד, כי אי אפשר להתווכח עם רגשות".
"באלבום הזה מצאתי כמה שותפים לדרך שאני כל כך אוהב, והם פשוט מוציאים ממני את הטוב שבי, את היצר שלי, את התפילות והסודות הכמוסים, אני מרגיש לידם הכי אני. ביחד עם דניאל זמיר (מי שלא מכיר שיעשה גוגל דחוף) טל אביטל ומיכאל מיטל יצרנו חברותא".
""יום ראשון של קודש" קראנו לזה, פותחים שבוע עם שיר חדש לעולם. כתבנו עשרות שירים בכל מיני סגנונות שיגיעו אליכם בהמשך וכרגע בחרנו לשחרר את הקטע הבא. אני כל כך גאה בשיר הזה. ויודע שהוא יגרום לכם להזיז את הגוף, לחייך למראה ולנצח כל פעם שאתם מרגישים לבד".