בשבועות האחרונים, חבר הכנסת איתמר בן גביר מנהל קמפיין אגרסיבי במטרה לכפות על יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', לתת לו מחצית מחברי הרשימה לכנסת.
בן גביר נשען על סקרים מחמיאים שמעניקים לו שבעה מנדטים בריצה עצמאית וטוען שהוא מביא יותר מצביעים מסמוטריץ'.
המתודולוגיה מאחורי הטיעונים של בן גביר מתייחסת למפלגת הציונות הדתית ולמפלגת עוצמה יהודית כאל מפלגה אחת. לכן בן גביר טורח להדגיש כל העת שהוא זה שאמור היה לעמוד בראש המפלגה אלא שהוא מוותר לסמוטריץ' על המקום הראשון, תוך שהוא דורש הנהגה משותפת ומחצית מהרשימה. ברור לכולם שזה משנה לחלוטין את אופיה של מפלגת הציונות הדתית ואת בסיס המצביעים שאליו היא פונה וכדי לא לחדד את זה בן גביר מדבר על אחדות ובשורה.
אלא שאם בן גביר מתייחס אכן אל מה שהחל כבלוק טכני כמפלגה אחת לא ברור מדוע הוא לא הולך עם זה עד הסוף? מדוע הוא מסרב מזה שנה להצעתו של סמוטריץ' לאחד את מנגנוני המפלגות ולהשתתף במפקד ובפריימריז משותפים שייתרו את המאבקים ויאפשרו לציבור לקבוע את נציגיו, זהותם, אופיים ואת מה הם מייצגים.
אלא שברור שבן גביר מבקש לאחוז את החבל בשני קצותיו. לשמור על עצמאותו ולהמשיך לרכב על הציונות הדתית כדי לגדר סיכונים של אחוז החסימה ובעיקר כדי לזכות בלגיטימציה ולשפר את סיכוייו להיכנס לממשלה לאחר הבחירות. גם הוא יודע את האמת שסקרים מנופחים שמתפרסמים יותר משלושה חודשים לפני הבחירות לא שווים הרבה (ע"ע ימינה ותקווה חדשה). ברור לו שהם מייצגים סוג של טרנד, מקסימום אהדה וסנטימנט חיובי, אבל רחוקים מלשקף את דפוסי ההצבעה הצפויים בסופו של יום עם הקשית הקבועה של נתניהו ועם קריאות הרבנים לציבור החרדי.
בן גביר מכיר מצויין את ייצוג הייתר שיש בפאנלים של הסוקרים השונים לקבוצות קטנות ובעלות מוטיבציה להשפיע על תוצאותיהם. אני מניח שמרבית קוראי הטור הזה מעולם לא נרשמו מיוזמתם לפאנלים כדי לענות על סקרים. קבוצות מגובשות שפעילות ברשתות עושות את זה הרבה יותר ומטות את הסקרים באופן ששום נוסחה לא יודעת לפצח. לא פעם ישנן קבוצות של פעילים שנרשמות באופן מרוכז למאגרי הסוקרים, מקבלות הודעות כשמופץ סקר ומזדרזות להשיב עליו ולהיכנס ל"מדגם המייצג".
וזו הסיבה שביחס למפלגות בעלות אופי תומכים כזה הסקרים אינם אומרים דבר. זה מקור הפער בין שבעת המנדטים שפייגלין ומפלגתו זהות קיבלו בסקרים לתוצאות האמת שהעניקו להם בערך שליש מזה, זה מקור הפער בין שש עשרה ושמונה עשרה מנדטים של בנט בסקרים מול התרסקות מתחת לאחוז החסימה בסבב א' או מול שבעת המנדטים שהוא קיבל בבחירות הקודמות. אותו דבר סער ואותו דבר בן גביר עצמו שקיבל בסבב ב' ארבעה מנדטים בסקרים וסיים את הבחירות עם מחצית מזה ובסבב ג' עם כשישית.
אם בן גביר היה כל כך בטוח בכוחו הוא לא היה מבזבז זמן על המשא ומתן עם סמוטריץ'. הוא היה רץ לבד בלי לחשוב פעמיים, ממש כמו שבצלאל סמוטריץ' עשה כשהבין שנפתלי בנט מנסה לערבב אותו יותר מדי. ויסלחו לי אלה שקונים את אמירתו על האחריות הגדולה שיש לו מזריקת קולות ועל החשש שלו שדווקא הציונות הדתית היא שלא תעבור את אחוז החסימה (אמירה יהירה, מזלזלת ומקוממת לכשעצמה שמלמדת הרבה מאוד על המקום שבו הוא נמצא ביחס למי שהכניסו אותו לכנסת). אני לא קונה את זה. לו לבן גביר היתה אחריות לגוש ולמניעת זריקת קולות הוא לא היה רץ שוב ושוב בידיעה ברורה שאין לו שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה ולא היה זורק שוב ושוב קולות לפח כפי שהוא וחבריו עשו בשיטתיות בכל מערכות הבחירות בעשור האחרון.
לציונות הדתית לעומת זאת יש בסיס מצביעים יציב. מה שנקרא "בייס" שעומד על כחמישה מנדטים. אין ספק שכעת, כאשר בנט לא על המגרש ומפלגתה של שקד מדשדשת ובסבירות גבוהה לא תרוץ עד הסוף וממילא לסמוטריץ' אין באמת תחרות במגרש הביתי של הציונות הדתית, יש לו פוטנציאל של שלושה מנדטים לפחות שבעבודה נכונה ובהרכב רשימה מאוזן הוא יכול להביא. צריך אכן לחכות לסיום הפריימריז בציונות הדתית, לראות איזו מן רשימה הציבור יצליח להוציא תחת ידיו ואז גם נראה מה הערך המוסף שאיתמר בן גביר מביא לתוצר הסופי. מעבר לעניין המוסרי כלפי המתמודדים בפריימריז של הציונות הדתית.
וזו בדיוק הסיבה כנראה שבן גביר להוט לסגור עכשיו. הוא רוצה לממש מניה בהרצה במחיר גבוה כשבתוך תוכו גם הוא יודע שאין לזה כיסוי. אם בן גביר מבקש להרכיב את הרשימה המשותפת על בסיס הערכת שווי מוקדמת שמתבססת על סקרים שיתכבד וימתין לימים שלפני סגירת הרשימות. גם אז אמינותם של הסקרים תהיה מועטה מאוד, אבל עד אז לפחות המפה הפוליטית תתבהר ותתייצב וניתן יהיה לקבל תמונה מהימנה יותר של התפלגות המצביעים ופריכותם. גם הוא כנראה מבין שמצבו אז יהיה שונה לחלוטין.
ובדיוק מסיבה זו לסמוטריץ' אסור להיכנע לסחטנות האגרסיבית של בן גביר. יש לו אחריות לציונות הדתית לאורך זמן ובשביל זה הוא הוא חייב לדבוק באסטרטגיה ארוכת הטווח שלו ולהמשיך במפלגה עם צביון ברור שפונה לציונות הדתית כולה. אם יכנע וימכור את מפלגתו לבן גביר במחירי סוף עונה הוא יחטא לתפקידו וישאיר את הציונות הדתית ללא בית פוליטי.