מבצע עלות השחר מוגדר במערכת הביטחון כהצלחה גדולה. התועלת הייתה גדולה יחסית, הנזק היה מועט, אבל השאלה הגדולה שנותרה פתוחה אחרי הפסקת האש היא שאלת הזמן. שעון החול להתלקחות הבאה התהפך בשנייה שאחרי כניסת הפסקת האש בגבול עזה לתוקף. תושבי עוטף עזה והדרום שואלים את עצמם כמה זמן יחזיק השקט בגבול עזה, שהופר בתום 14 חודשים ממבצע שומר החומות.
שאלה נוספת ששואלים רבים היא האם ישראל השיגה הישג הרתעתי מול ארגוני הטרור בעזה במבצע הנוכחי. האלוף (במיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, חושב שהשיח סביב הסוגיה מיותר, כי לצה"ל אין בעיית הרתעה: "סיפור ההרתעה הוא קשקוש מקושקש. אין מישהו במזרח התיכון שלא יודע שאם ישראל רוצה להחריב משהו גם במרחק של אלף קילומטר ממדינת ישראל, היא יודעת לעשות את זה. אנשים מסבירים לנו שאין לנו הרתעה וזה פשוט לא נכון. אין לישראל בעיית הרתעה, בוודאי לא בעזה", אומר עמידרור ל'בשבע'. "מה שהאויבים שלנו מנסים לעשות זה לפעול מתחת לסף שמרגיז אותנו ומביא אותנו לפעול. הם יודעים שאם נתעצבן נפגע בהם קשות, אז הם מנסים לפעול מתחת לסף הזה", הוא מוסיף.
העובדה שיש הרתעה ניכרה במהלך מבצע עלות השחר?
"הצד השני לא הצליח לייצר אפילו פרצה קטנה במערך ההגנתי שלנו", קובע עמידרור. "מנהרות נעצרות בקיר, רקטות במערכת כיפת ברזל. מצד אחד יש לנו יכולת הגנתית חזקה מאוד, ומצד שני יש לנו יכולת תקיפה ללא אופוזיציה. לכן שאלת ההרתעה הופכת ללא רלוונטית".
איזה הישג השיגה ישראל במבצע הצבאי הנוכחי?
"במבצע הזה היה משהו מאוד חשוב ועקרוני – המבצע ניסה להוכיח לג'יהאד את מה שאני חושב שהחמאס הבין טוב יותר, שאנחנו לא ניתן לכפות עלינו התנהגות כלשהי על ידי איומים של טרור מעזה.
"לזכותו של צה"ל ייאמר שבתחום של מטרות, בנינו יכולות יוצאות דופן באיכותן, בין השאר משום שיש לנו רמה טכנולוגית מאוד גבוהה ואנחנו יכולים להיות מאוד ממוקדים. לפיקוד דרום יש 400 קילומטר מרובע, זה האויב שלו. לכן פיקוד דרום יכול להיות מאוד ממוקד, חד וברור, בעזרתו של השב"כ".
אחרי שהמבצע הזה הוכרע המסר עבר לדעתך לג'יהאד האסלאמי?
"ברגע שהסתבר שהג'יהאד חטף מכות רציניות והמצרים נכנסו למהלך שלהם, לא הייתה סיבה לדחות את זה. אם ברור לנו שהג'יהאד יפנים את המסר ולא ינסה לאיים עלינו בעתיד, ואנחנו עושים את מה שנחוץ ביהודה ושומרון - השגנו את מה שרצינו. אין כאן משחקים למי יש יותר כוח. ברור גם לג'יהאד האסלאמי שלצה"ל יש יותר כוח. השאלה היא אם הם הבינו את מה שרצינו שהם יבינו, ושמרנו על חופש הפעולה".
הופתעת שחמאס לא הצטרף למערכה? היינו צריכים לצפות שהם ירסנו את האש של הג'יהאד?
"חמאס יילחם כשהוא יחשוב שזה חשוב עבורו. כשפגענו בג'יהאד האסלאמי בלבד באופן נקודתי, בחמאס לא חשבו שיש להם עניין להתערב. צריך גם לזכור שחמאס הוא לא השוטר שלנו. ברגע שהיה ברור לו שהמבצע נוגע רק לג'יהאד ושרק הוא יחטוף, הוא פשוט זז הצידה. לא אכפת לחמאס שהג'יהאד האסלאמי יחטוף. כמובן שחמאס גם מורתע וזה מוסיף לסוגיה".
אז אנחנו יכולים לצפות לשקט ארוך טווח בגזרה הדרומית?
"הג'יהאד האסלאמי כנראה ישמור על שקט בטווח הזמן הנראה לעין, כי הוא ספג מכה קשה ועכשיו הוא צריך להתארגן. השקט מול חמאס תלוי ביכולת שלו לסיים ללקק את הפצעים שלו ממבצע שומר החומות לפני 14 חודשים. המבחן הגדול שבו התברר שהחמאס מורתע לא היה במבצע הנוכחי, אלא בהחלטה של ממשלת ישראל לקיים את מצעד הדגלים ביום ירושלים ולראות את החמאס מאיים אך לא עושה דבר".
עזה היא עיקר הדאגות הביטחוניות של ישראל כיום?
"ברמה האסטרטגית, הדאגות שלנו מהצפון ומאיראן גדולות בהרבה מאשר מעזה. התפקיד של מערכת הביטחון הוא לצמצם את המעורבות שלנו בעזה כדי שיהיו לנו יותר כוח, אנרגיה ותשומת לב להשקיע בהתעסקות בבעיות העיקריות".
בסיס קדמי איראני
הפרשן לענייני ערבים המשמש גם כחוקר במכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה יוני בן מנחם מבקש לחדד את התמונה שבה הג'יהאד האסלאמי רצה להוריד את ישראל על הברכיים ויצא מהמערכה בשן ועין. "הג'יהאד האסלאמי חיפש בעימות הצבאי עם ישראל הישגים שיאפשרו לו לרדת בצורה מכובדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס כשהתחיל לשגר מאות רקטות לעבר ישראל בתגובה על חיסולי בכירי הזרוע הצבאית שלו. בסופו של דבר הוא נאלץ להסתפק בהודעה קצרה שפרסמה מצרים ובה הבטחה כי יעשו מאמץ לשחרר את האסיר המינהלי ח'ליל אלעוואוודה לטיפול רפואי וכי יפעלו לשחרורו של בכיר הגי'האד האסלאמי בסאם א־סעדי בהקדם האפשרי.
"בג'יהאד האסלאמי יודעים שאין ערך ממשי להודעה הזו, אבל מצאו בה סולם לרדת מהעץ, ומנהיג הג'יהאד זיאד נחאלה אמר כי ארגונו ימתין שבוע למימוש ההבטחות", הוא מוסיף.
המבצע פגע ברבים ממנהיגי הארגון. זה החליש אותו באופן משמעותי?
"למרות המכות הקשות שישראל הנחיתה על ראשו ואף השפילה אותו, הג'יהאד האסלאמי עדיין נחשב ברחוב לארגון היחיד שעומד במילתו ונלחם למען הפלשתינים. זאת בהשוואה לבכירי הנהגת חמאס, שעזבו את רצועת עזה ועברו לגור בטורקיה ובקטאר, תוך שהם חיים חיי פאר ומגלגלים מאות מיליוני דולרים של כספים המיועדים לרצועת עזה לצורך הקמת עסקים עבורם ועבור בני משפחותיהם.
"הג'יהאד האסלאמי גם נחלש בשטחי יהודה ושומרון וגם הושפל בפני האסירים המינהליים השובתים רעב בכלא הישראלי, שהיו בטוחים כי בזכות ההסלמה הצבאית וירי הרקטות יגיעו שלטונות הכלא הישראלי להסדרים עימם שיאפשרו את שחרורם המיידי".
ואיך יצא חמאס מהמבצע הזה, שבו הוא כלל לא היה מעורב?
"חמאס איבד מאמינותו בגלל שלא לקח חלק בלחימה לצד הג'יהאד האסלאמי. גורמים בג'יהאד אומרים כי הזרוע הצבאית של חמאס הפרה את ההבטחה שלה לפלגים הפלשתיניים שכל התקפה ישראלית על מפקד צבאי של אחד הפלגים תיענה בתגובה צבאית מאוחדת של כל הפלגים. על פי הגורמים האלו יחיא סינוואר, שמשמש גם כמפקד הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, רצה לקיים את ההבטחה, אך נתקל בהתנגדות עזה של הלשכה המדינית של חמאס. סינוואר תכנן להגיב במגוון אמצעים נגד ישראל ולא רק בירי רקטות.
"לאחר השגת הפסקת האש מנסים בכירי הג'יהאד האסלאמי לטשטש את המחלוקת העמוקה עם חמאס. הם יודעים כי הם זקוקים כעת לחמאס כדי שיוכלו לשקם את היכולות הצבאיות שלהם ברצועת עזה באין מפריע. הג'יהאד האסלאמי גם מנסה לשכך את הזעם העממי של תושבי הרצועה לאחר שעשרות רקטות ששיגר לעבר ישראל נפלו ברצועה והרגו אזרחים חפים מפשע. הארגון החל בהפצת ידיעות ברשתות החברתיות שלפיהן הוא שוקל הקמת מנגנון פיצויים למשפחות שנפגעו. כמובן שאת הכסף תשלם איראן".
גורמים מדיניים בירושלים אמרו השבוע כי ישראל לא התחייבה, במסגרת הסכם הפסקת האש עם הג'יהאד האסלאמי, לשחרר ממעצר את ראש ארגון הג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון בסאם א־סעדי, שמעצרו בג'נין הוא שהוביל למבצע עלות השחר.
במערכת הביטחון מעריכים כי א־סעדי מחזיק במידע ביטחוני חשוב מאוד שיעזור לשב"כ לחשוף את התשתית החשאית של הארגון בכל יהודה ושומרון ואת קשריה עם רצועת עזה ועם ההנהגה בחו"ל, כולל דרכי התקשרות, מימון הפעילות והוצאת פיגועים נגד ישראל.
בן מנחם אומר כי "ישראל חייבת לנצל את ההצלחה שלה במבצע כדי לעקור את התשתית של ארגון הג'יהאד האסלאמי מהשורש בשטחי יהודה ושומרון ובמיוחד בצפון השומרון".
הוא מספר כי "במהלך השנה האחרונה פעל ארגון הג'יהאד האסלאמי, בהנחיית איראן, להקים שטח עצמאי בצפון השומרון שלא יהיה כפוף למרותה של הרשות הפלשתינית, מעין בסיס קדמי של איראן. את המהלך הזה הוביל מנהיג הארגון ביהודה ושומרון באמצעות כספים שקיבל מעזה לצורך רכישת אמצעי לחימה ומימון פיגועים. הג'יהאד האסלאמי הצליח לדחוק את הרשות לגמרי מאזור ג'נין, הוא הקים מסגרת חדשה שנקראת 'גדוד ג'נין' והיא החלה להתפשט לעבר אזורי שכם וטול כרם וביצעה פיגועי ירי נגד כוחות צה"ל והמתיישבים".
הקבינט נותר בחוץ
אחד הנושאים המעניינים במבצע הזה הוא המעורבות הבינלאומית, שמותירה קצת תחושה שלכל המעורבים היה נוח שאת המבצע הזה מנהלת ממשלה מסוימת.
גורמים מדיניים ציינו כי במהלכים היו מעורבות מאחורי הקלעים מצרים, קטאר וירדן. לדבריהם, "לקטארים יש תפקיד משמעותי בתור שחקן שמייצר יציבות בהיבטים הכלכליים ברצועה, אבל המצרים הם השחקן הדומיננטי באזור, עם יכולת השפעה הן על חמאס והן על הג'יהאד האסלאמי, ונעשתה מולם עבודה ישירה שהוכיחה את עצמה.
"גם ירדן היתה מעורבת והדיאלוג עימה הוא רצוף. לירדן יש תפקיד חשוב בעיצוב השקט ביהודה ושומרון ובעיקר בירושלים. עברנו את תשעה באב תוך כדי הסבב וודאי לא רצינו שתהיה זליגה של האלימות לירושלים, ואני שמח שכך היה. לירדן היה תפקיד חשוב בעניין הזה", הוסיפו הגורמים.
האלוף (במיל') עמידרור דווקא לא מייחס למעורבות הבינלאומית חשיבות רבה, ומתקשה להאמין שממשלות האזור רואות בממשלת לפיד כזו שנוח יותר לעבוד איתה יותר מממשלות נתניהו. "אני לא חושב שהממשלה נוחה יותר מהקודמת לגורמים השונים במזרח התיכון. איך הממשלה הנוכחית יותר נוחה למצרים או לקטאר? המדינה היחידה שאולי השלטון הנוכחי בישראל נוח לה יותר זו ירדן. אבל גם בנושא הירדני צריך לשאול - האם ירדן באמת קובעת לפלשתינים אם יהיה שקט או לא? אם ירדן תרמה זה טוב מאוד, אבל לא זה מה שקובע".
לדבריו, השקט בתשעה באב בהר הבית נבע מסיבות אחרות. "ברגע שאתה שם גבול ואתה נלחם עליו, והצד השני מבין שאם הוא יתערב זה יהיה מעל הסף שיקפיץ את המצב ויפגע בו - הוא נמנע מלעשות את זה", אומר עמידרור.
הוא כן חושב שהממשלה שינתה באופן חיובי את הגישה כלפי עזה מהבחינה הכלכלית. "הממשלה הנוכחית הבינה אחרי המבצע הקודם שצריך לתת גזרים משמעותיים לצד המקלות, והדבר הזה יוצר בעזה הבנה שיש הרבה מאוד מה להפסיד מהתלקחות צבאית. לכן גם החמאס עשה את החישובים שלו באופן שונה".
עמידרור, בתור מי שהיה בצומתי קבלת ההחלטות המדיניים בעבר, מתייחס גם לטענות של חלק משרי הקבינט שהתרעמו על כך שהגוף הביטחוני שאמור לקבוע מדיניות עורַב במבצע הצבאי רק לאחר מעשה. "במדינת ישראל מבצע שמחייב קבינט הוא כזה שעלול להידרדר למלחמה. אני לא יודע מה הייתה מידת הביטחון של הגורמים המקצועיים שזה לא יידרדר למלחמה, והשאלה גם מה מוגדר כמלחמה. האם, נניח, הצטרפות של חמאס למערכה הופכת את המבצע למלחמה? לכן, בסוף זה נתון לשיקול דעתו של ראש הממשלה".
במערכת המדינית אומרים לנו שישראל יצאה מהמבצע הנוכחי עם לא מעט תובנות, הן מדיניות והן צבאיות. הפעולות הממוקדות שנעשו ממש בפינצטה נגד הג'יהאד ולא נגד חמאס מלמדות גם על הכוונה ביום שאחרי.
בירושלים לא מסתירים את הרצון להגיע להסכם ארוך טווח עם חמאס באמצעות התיווך המצרי שיכלול את השבת השבויים והנעדרים. להערכת גורמים מדיניים, חמאס שולח רמזים שהוא מעוניין בעסקה כזו, אבל רף המחיר גבוה מאוד. מצד אחד, אם יאיר לפיד יהיה זה שישיב לישראל את גופות הדר גולדין ואורון שאול, זה יכול להיות הישג עצום בשבילו. מצד שני, כישלון יכול להיות מהדהד במיוחד. האם הבחירות המתקרבות ישפיעו גם בתחום הזה? ימים יגידו. בינתיים, לפחות על פי הסקרים הפוליטיים, המבצע הזה היה טוב ביטחונית, אבל השפעתו הפוליטית מוגבלת וקטנה מאוד.
***