לפני כמה ימים פרסם הרב מאור קיים טור על מנהג רבני מרוקו בגיור, וציטט מדברי כמה מהפוסקים.
בדברים הבאים אתייחס לאחד מאותם שציטט הרב מאור – לציטוט מדברי הגר"ש משאש זצ"ל שהיה גם רבה של ירושלים, אלא שהוא מצטט ציטוט חלקי בלבד שמייצר תמונה מסויימת ההולמת את מטרתו, אולם המעיין בכל התשובה יראה שהרב משאש כתב דברים אחרים לגמרי, ואם היה נדרש להתייחס לצורה שבה הרב מאור קיים והרב מלמד רוצים לגייר, ככל הנראה הוא היה דוחה את דבריהם בתוקף רב.
תחילה נציין את מה שכתב הרב משאש בספר תשובותיו שמש ומגן (חו"מ סי' ג סע' ה) על גרים שהיו בני זוג ליהודים ולאחר גיורם נעשו חסידים ויראי ה', והוסיף לספר על רב גדול שבנו דבק בבת נכריה "והבן מוזנח וילך אחר אשתו וימיר טוב ברע. והאישה קבלה על עצמה בלב שלום לעשות הכל כדת משה, וגם הרב היה אחראי בעדה שתלך היא ובעלה בדרך טובים. וראיתי כי נכון לראות בצרתו ונעניתי לו, והכל הלך למישרים".
הנה לנו שניתן היה להתנות למתגיירים לקבל עליהם לקיים את התורה כדת ישראל, וגם עשו זאת ללא פקפוק. ההסכמה של הרב משאש לגיור הייתה אך ורק בגלל שהמתגיירת הסכימה לקבל על עצמה לקיים את המצוות ללא כחל ושרק, ו"הכל הלך למישרים". הצורך בהסכמתו היה בגלל שמדובר בגיור לשם אישות.
ובתשובה נוספת כתב את הדברים בצורה הרבה יותר חריפה (תבואות שמש יו"ד סי' קג). תשובה זו צוטטה באופן חלקי ביותר, ובכוונה. הרב מאור סיכם את הדברים שהרב משאש מודה שהוא שיפר את הלימוד לאחר הגיור "ואף היו גרים שמרו מצוות אחר הגיור", כמובן שהדברים לא מסתדרים כל כך עם שיטתו, ולכן הוא מוסיף "שעיקר דבריו נועדו לבאר מדוע יש להקל בגיורים".
הוא מצטט את התיאור שלו את המצב של נישואי התערובת, ומוסיף משפט מדבריו שהגיורת "מחוייבת להתנהג כיהודים ולגדל את בניה בדת יהודית ולמול אותם באין אומר" – מה פירוש המשפט הזה? בעברית פשוטה – "להתנהג כיהודי" בשפה של רב מרוקאי לפני קרוב למאה שנים – לשמור מצוות, אולם הרב מאור מפרש זאת כך: "כוונתו לשמירת זהות יהודית מינימלית ולא מעבר לכך, ולכן ציין את ההסכמה לקיים ברית מילה"? מהיכן לו פירוש זה? וכי רוח נבואה שרתה עליו? האמת היא שלמרות שמשפט זה פשוט וברור, המשך התשובה שלא צוטטה בידי הרב מאור הרבה יותר פשוטה וחד משמעית. הרב משאש לא רק "ניסה לשפר" את מצב שמירת המצוות של הגיורים, זה בדיוק מה שהיה שם, והוא כותב במפורש על הצורך לבדוק את כנות הצהרת המתגיירות שהם ישמרו מצוות כדת וכדין.
יתירה מכך, הרב משאש מציין שהוא היה מסרב לגייר את הגברים משום שהוא העריך שהם לא ישמרו מצוות כלל, חוץ מיחידים שנראו לו שיקיימו מצוות, מה שאכן קרה בפועל.
את מה שהרב מאור הסתיר מעיני הקוראים נחשוף אנחנו כאן:
העתקתי מכתב זה (שפורסם בשנת תרפ"ו על ידי בית הדין בקזנלנקה) כדי להראות בעליל דעת הרבנים גדולי הדור, השואלים והמשיבים, להקל בעניין הגרות, ושלא לעצור יותר מדאי ומטעמם של רבותינו הנ"ל מוטב שיאכלו שחוטות, שכן אנו רואים בזמן הזה שכאשר עוצרים בעדם שלא לקבלם לגירות הולכים ונושאים אותם בהאלמרי על ידי הממשלה, ונשארת נוצרית בדתה, ומושכת הבעל מעט מעט עד ששוכח את דתו כלל ועיקר, וגם יולדת לו בנים נוצרים כמוה ומגדלת אותם בלי דת או בדת נוצרים.
לא כן אם נתגיירה אזי היא מוכרחת לעשות המוכרח ונראית לעצמה מחוייבת להתנהג כיהודים ולגדל את בניה בדת יהודית ולמול אותם באין אומר. וכן ראיתי בעיר מולדתי מקנאס לבתי דינים שקדמונו שהיו מקבלים גרים מזמן לזמן, ובזמנינו אנו מוסיפין לתת להם שיעורים בענייני הדת, האמונה, והחגים וטעמם, והשבת וטעמו, וענייני כשרות הבשר ובשר בחלב, וטהרת המשפחה, ועושים לה בחינה יפה בכל העניינים הנ"ל. וכשהיא יודעת, וגם מקבלת הכל בסבר פנים יפות, אזי מקבלים אותה להכניסה תחת כנפי השכינה.
ובזה מלטנו כמה וכמה משפחות שריחקו אותם בצרפת, והקרבנו אותם אצלינו, אחר שראינו באמת שבאו בתום לבבם.
גם חקרנו אחריהם אחרי גירותם כמה שנים, ונתברר לנו בירור גמור, שמושכים בענייני הדת, ושמחתי כשמחת בית השואבה שמעשה ידינו הצליחו. וזה על פי רוב בנשים, שלבם רך ובאים בלב שלם, גם הם תחת שלטון הבעל ויבא לגרש.
לא כן בגברים שהם ראש המשפחה ויוכלו לבא במרמה, אני רגיל להרחיק אותם עד מקום שידי מגעת, או במיעוטא דמיעוטא שלפי השערתי באו בלב שלם, כמו שיש מהם היום היושבים בישיבות הגדולות בארץ ישראל, וגדלו זקן, ומדקדקים במצוות מהחמורות עד טבילת כלים, והניחו משרתם ועבודתם הפוריה, והלכו להתעלות.
ועכשיו שש לבי ועלץ, בחזותי שכן דעת רבותינו הגדולים הנ"ל, ואם אמרו בזמנם, קל וחומר בזמן הזה שרבתה הפריצות ותערובת בחורים ובתולות לא יהודים בבית ספר הנוצרים, ומה יעשה הבן, והוא כמעט אנוס. ואם בא מעצמו לגייר משודכתו והיא גם היא קבלה מרצון, אחרי שעושים לה מה ראית, כפי הדין, הרי עלינו החובה לסייעו ולעזור לו שישאר בדת היהדות הוא ובניו אשר ילד, ובמקום להפסיד אחד שיהיה נטמע בין הנוצרים, אנו מצילים משפחה שלימה לקרבה לאמונת ה'. וזאת היתה מלאכתם של אבותינו הקדושים אברהם ושרה, זכותם יגן עלינו, דלא לימטי לן כי אם טובה וברכה רבה. וה' יצילנו משגיאות, אמן.
ומתוך כך אנו משיבים גם על דברים שכתב הרב שאול דוד בוצ'קו ראש ישיבת ההסדר "היכל אליהו" (מאמר שהתפרסם באתר האינטרנט של עמותת זרע ישראל) בדומה לדברי הרב מאור:
במאמר הקצר שהבאתי כתבתי, כי הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף משאש, והרב פינגרהוט, מתירים לגייר, גם כאשר קיים חשש סביר מאד, שהמתגיירים לא יקיימו מצוות. אלא שטענו הטוענים, כי אין דברי מדויקים, שכן לא הקילו רבנים חשובים אלה את הגיור אלא כשהמתגייר חפץ בקיום מצוות כולן. אבל טענה זו לא נראית לי הגיונית, מאחר ולא סביר שגבר ואשה, אשר אחד מהם נוכרי, יימנו על המקפידים, קלה כבחמורה, בענייני הלכה.
לא זו בלבד אלא שהוא מצטט מאותה תשובה דלעיל של הרב משאש שנהוג לגייר בכל ערי המערב, אלא שהוא לא כותב את מה שציטטנו מדבריו על היות הגרים הללו שומרי מצוות, ותועלת רבה מגיורם לעניין שמירת מצוות.
ובכן, לרב בוצ'קו טענה זו שהמתגיירים מתחייבים לשמור מצוות אולי אינה נראית הגיונית, אבל מדברי הרב משאש עצמו עולה שלטענה זו יש סבירות והיגיון והיא אף נתמכת במציאות.
כנגד מה שכתב הרב מאור קיים על דברי הרב פישר – ראוי להפנות את הדברים בחזרה אליו:
"ראוי לרב מאור קיים לקיים בעצמו תחילה את מה שכתב: 'נראה שלא כדאי להסיק מסקנות שלא כתובים וכדאי לדייק בדברי הפוסקים", ואוסיף על כך – וכדאי לקרוא ולצטט את דבריהם במלואם ולא להסתירם מעיני הקוראים.