לפני מספר שנים שלחה תמר יהלומי טקסט שכתבה עם יונתן קלימי למייל של רמי קלינשטיין. תשובה מרמי לא הגיעה, ותמר, אז יוצרת וזמרת בתחילת דרכה, "הבינה את הרמז" ושמרה את השיר בצד.
בחודשים האחרונים חזרה תמר אל השיר הזה והחליטה לשלוח אותו לרמי שוב, הפעם כסקיצה, מילים ולחן. ואז התגלה לשניהם שרמי מעולם לא קיבל אותו. רמי האזין לסקיצה שנשלחה אליו, דמע מהתרגשות והציע לתמר לבצע איתו את השיר.
התוצאה – חיבור קולי מרגש ושיר שמצליח לגעת בלב מהנשימה הראשונה.
"נסעתי באוטו והתחלתי לדמוע" מספר קלינשטיין על הפעם הראשונה בה שמע את הסקיצה, "הקשבתי שוב ושוב ולא הפסקתי להתרגש. השיר והקול של תמר נגעו בי, זה לא קורה לי הרבה. היה לי ברור שאנחנו צריכים לשיר את זה יחד, נכנסנו לאולפן עם יונתן ופשוט הקלטנו".
"היום אני מתרגש להוציא פעם ראשונה שיר שלא אני כתבתי והלחנתי - אלא שיר שנגע בי. שיר שנכתב על ידי יוצרים צעירים ומוכשרים, וזמרת עם גוון קול ייחודי ומרגש".
"איפה שאתם בעולם עכשיו ושומעים את השיר הזה - אני מקווה שכמו שהוא חדר אליי באמצע נסיעה בצהריי היום, הוא ייכנס לכל אחד מכם ולסיפור שלו בעולם".