בעקבות פינוי לפנות בוקר של המאחז החרדי 'דרך אמונה', שוחחנו עם משה רוטמן, רכז הגרעין על אירוע הפינוי ועל הגרעין המיוחד שיתכן ופותח מהלך חרדי חדש בקשר לארץ ישראל ולציונות.
על הפינוי לפנות בוקר הוא מספר: "כל הלילה היינו בסוג של היכון. התחילו מגעים עם הצבא כבר אתמול בשעות הצהריים. ניהלנו מו"מ כי אמרו שלא מעוניינים בפינוי בכוח של משפחות", הוא אומר ומדגיש כי מדובר בגרעין משפחות שחברו להקמת הישוב ובהם משפחה עם תשעה ילדים, משפחה עם תינוק כבן חודשיים ועוד.
"כשהבן שלי שמע שאני מדבר עם הצבא", מספר רוטמן על שיחות המו"מ שהתקיימו אתמול, "הוא תפס לי את הרגליים ובכה. אמר שהוא מפחד שהצבא יבוא. אמרתי לו שאנחנו מארחים חיילים ולמה לפחד, אבל הוא פחד".
"תדרכנו את כל המתנדבים והמשפחות שאין שום תגובות אלימות, גם לא מילוליות. הכללים נשמרו למרות שזה היה מאוד מאתגר. בארבע וחצי לפנות בוקר הם נעמדו על ההר מולנו והאירו עלינו בפנסי הרכבים. בחמש לפנות בוקר נכנסה כמות אדירה של כוחות מג"ב ויס"מ. דיברתי עם המפקד וביקשתי שיתנו לנו שעה להתארגן כי הם הגיעו מוקדם כל כך", הוא מספר ומציין שלאחר אירועי רמת מגרון ציפה שפינוי שכזה לא יקרה, ששני הצדדים לא מעוניינים להגיע לפינוי בכוח של משפחות על ילדיהן וניתן להגיע להסכמה.
"ביקשתי שנגיע להסכמה שהמשפחות יצאו ואחר כך נראה מה עושים עם המתנדבים. תן לי להעיר אותם בצורה נורמאלית ואנושית כדי שיתארגנו. הוא אמר לי 'יש לך חצי שעה ואז אנחנו נכנסים בכם'. אמרתי לו שזה לא מספיק. יש כאן עגלות, שמיכות, ציוד אישי, תן להתארגן ובעוד שעה לא תצטרך לעבוד מול המשפחות. הוא הסתכל במבט קר ואמר חצי שעה, וכעבור עצרים דקות התחיל לדחוף משפחות החוצה. משפחות התקפלו במחזה מזעזע של גירוש כשמשפחות עם ילדים ותינוקות יוצאות עם תרמילים על הגב. הבחורים התיישבו ואמרנו להם לשבת במקום. הייתה אלימות באחד המבנים. הפינוי עבר איכשהו בצורה שקטה מעבר לאותו אירוע במבנה ובמהלך הדרך דחפו אנשים וילדים כדי שיתקדמו עוד".
רוטמן מוסיף ומציין כי "הזעזוע הגדול היה בעיקר מהצורה. אנחנו מודעים להבדל בין התנהלות הצבא מול יהודים להתנהלות מול ערבים. משפחת שללאלדה החמאסניקית גרה על ההר ממולנו. הם עלו לפני 15 שנה ומאז הם זורקים אבנים על כל מי שמגיע לבקר בשמורת הטבע הסמוכה. יש צווי הריסה לכל המבנים שחלקם על אדמות מדינה ואף אחד מהצווים לא יושם בכל התקופה הזו".
על האירוע כולו הוא אומר: "מבחינתנו זו הייתה יריית פתיחה מוצלחת של הקמת ישוב שהיה בו בית מדרש, שיעורים, חדר אוכל לכל המשפחות, מבנים מסודרים, ניקוז מים וגנרטור חשמל". כאן אנחנו שואלים על עצם הקמתו של הישוב המיוחד וההיענות להקמתו בקר המגזר החרדי, ורוטמן מספר:
"קיבלנו את הרעיון מתנועת נחלה שמגבשת גרעינים. חבר אמר לי למה שלא נעשה משהו חרדי כזה. אמרתי שאני מקווה שיש סיכוי שיהיו משפחות מעוניינות, ולפני חודש עשינו כנס במקלט של בית כנסת בגבעת שאול. ציפינו לחמישים איש לכל היותר, לכך נערכנו בכיסאות ובכיבוד, אבל מה שקרה הוא שעמדו בחוץ ונכנסו במשמרות. הייתה כמו אדירה של משפחות".
רוטמן רואה בהקמת הישוב על ידי משפחות חרדיות עדות לתפנית היסטורית אותה הוא מגדיר כך: "הציונות החילונית היא סוג של פסק זמן מול הציונות החרדית שהחלה בתלמידי הגר"א וחתם סופר ועכשיו היא מתחדשת".
כשאנחנו שואלים את רוטמן אם הוא מעריך שמדובר במגמה של החברה החרדית לחזור לציונות מגשימה, הוא משיב שהדברים הם כבר הרבה מעבר להערכה. "כבר מדובר בעובדות בשטח. זה כבר לא הערכה. הגיעו משפחות שהיה להן קשה להגיע עם הילדים, זה דורש הרבה כוחות. מאז שעלינו ועד הפינוי הגיעו אלינו 400 משפחות כדי לחזק 15-20 משפחות שמתגוררות במקום. חלק בנו אוהלים ליד, חלק ישנו בשקי שינה, הגיעו המון לבקר ולחזק מעבר לשיחות טלפון לחיזוק שקיבלנו".
על עמדת הרבנים בסוגיה אומר רוטמן כי הוא "מבין את הזהירות של הרבנים שלא ליצור זעזועים. יש כאן משהו חדש ישן. התרחקו מנושא ישוב הארץ כמשהו שעומד בשורשי החיים היהודיים, כלומר החיים היהודיים בארץ ישראל, התרחקו שני צעדים אחורה ועשו עוד צעד אחד נוסף כדי להתרחק מהבלבול שהציונות החילונית ייצגה כשטענה שלציונות דבר אין לה עם הדת. להחזיר בבת אחת זה מצריך זהירות ולכן אני מבין את הזהירות של הרבנים".
עם זאת מספר רוטמן כי "הרב דב קוק מטבריה ששמע על זה אתמול, שמח בזה ממש ואמר שזה מעל הטבע, אמר להשתדל שיהיה במקום ברכת כהנים בכל יום ועמד מאחורינו בכל הכוח. יש עוד שני רבנים שחפצים בעילום שמם אבל מייעצים לנו באופן רציף".
שמו של הישוב החדש הוא על שם ספרו של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, ואנחנו שואלים אם הדבר מבטא את תפיסתו ורוחו של הרב בנושא ההתיישבות בארץ ישראל. רוטמן משיב ומציין בזהירות כי ישנם רבני השקפה וישנם רבני הלכה שאת עמדותיהם צריך לפענח באופן מעמיק יותר מעצם עיסוקם ההלכתי.
"הרב חיים קנייבסקי היה מאוד הלכתי. כששאלו אותו על סכסוך של ערבים עם בני משפחה שאולי המשפחה תוותר, הוא הרים את העיניים ואמר בקיצור 'שהם יוותרו'. הספר 'דרך אמונה' הוא על הלכות סדר זרעים, הלכות התלויות בארץ, נושא שהוא עסק בו רבות. הוא גם חיבר פירוש על התלמוד הירושלמי ועסק בתורת ארץ ישראל".
בתום הדברים משוכנע רוטמן כי "יום העליה הבא יהיה ממש בקרוב", גם אם לא ניתן להסגיר את המועד המתוכנן כבר כעת. הוא מספר על רבנים רבים שמעוניינים להגיע למקום ולמסור שיעור בבית המדרש שהוקם בישוב החדש. "כשירדתי מההר אחרי הפינוי, הפעילים מיד שאלו אותי מתי עולים שוב", הוא מספר על הרוח שככל הנראה תוביל לעליה מחודשת להר.
עוד מעיר רוטמן כי בבניית ישובים חדשים טמון גם מענה למצוקת הדיור המורגשת בכלל המגזרים, ובעיקר במגזר החרדי. הוא מצטט את דבריו של רבו לפיהם "אם יבינו שיהודה ושומרון הם חלק מארץ ישראל לא תהיה מצוקת דיור".
