נהגו ישראל לטייל בחודש מנחם אב ולחפש מפלט במעיינות הקרירים מפני המעונות הסגורים, לפי שבחודש זה אפילו הגננות הכי מסורות מפתחות מוסרותיהן ומוסרות את האחריות הבלעדית על הילדים להוריהם, למען יערכו ביניהם היכרות. ונקרא שם החודש הזה אוגוסט, שהוא בלע"ז נוטריקון "או, גוסט!", לפי שבחודש הזה כל הקייטנות נעלמות כרוחות רפאים ומותירות לגורלם את ההורים המותשים, שכל שלא אמר שלושה דברים אלו באוגוסט לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: ילדים, תפסיקו, לריב.
ולפי שאוגוסט היה אנטישמי, נוהגים ההורים להימלט עם הילדים מפני זעמו אל מרחבי הטבע והדרכים. ואומנם הילדים רבים גם שם, אבל לפחות אפשר לאיים עליהם שאם הם לא מפסיקים מיד אתם מורידים אותם בטרמפיאדה הקרובה. ומצווה גדולה לטייל במרחבי ארץ ישראל בכל עונות השנה וביותר באוגוסט, שאז החום והלחות בשיאם וכל אדם מקיים בגופו את מצוות ארץ ישראל נקנית בייסורים. ועוד, שמעשה אבות סימן לבנים, והקב"ה ציווה אף על אברהם אבינו ע"ה "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה", אלא שחס הקב"ה על אברהם אבינו, לפיכך הוציאו לטיולים לפני שהיו לו ילדים. ועל פי חלק מהמדרשים מילא לוט את מקומם ושאל כל הדרך מתי נגיע, מתי נגיע, הגענו כבר, מתי נגיע. ועוד, שאף על אבותינו נאמר "ותקצר נפש העם בדרך", על כן מצווה על כל אחד ואחת מישראל ללכת עם בניו ובנותיו במדבר ולהרגיש שאוגוסט נמשך ארבעים שנה.
ויש לשבח בייחוד את אלו המטיילין במקומות קשים כגון העיר תל הביל, הנקראת לעיתים גם תל אבי"ב, או אחוזת בית, שכל המתגורר בה נאחז בביתו ונצמד אל מזגנו ולא מרפה ממנו עד שמגיע החורף או חשבון החשמל. ויש המכנים אותה בשם מרק, שכל המגיע אליה מתבשל כשקד במרק ועוונותיו מתמרקין. וכן מקומות נוספים על ציר החוף המיוזע כגון אשדוד, אל תקרי שמה אשדוד אלא אש־דוּד, וכן אש־קלון, וכן נהריה המתקראת כך על שם נהרות הזיעה הזורמים בה, וכן עין דור (או בשמה המלא: אין דיאודורנט) וכן מקומות רבים ואכמ"ל. ועזי הנפש ייסעו לכנרת, לפי ששם גם חם וגם לח וגם יתושין עוקצין עולין מן המים ואוכלין בשרו של אדם, לפיכך יוצאין שם ידי חובת ארץ ישראל נקנית בייסורים על פי כל הדעות.
מרב הסיכויים
וכעת נבאר בסייעתא דשמיא מקצת מן הלכות הטיולים של אוגוסט, למען זכות את הרבים שילכו בדרכים ישרות, ולאו מילתא זוטרתא היא, לפי שבטיולי אוגוסט אין דרכים ישרות, רק עליות כל הדרך.
- טרם יציאתם לטיול יארזו הכול היטב בתיקים, מזוודות וסמיטריילרים. ולפי שהאישה היא היחידה בבית היודעת איפה נמצא כל דבר, היא תארוז והגבר יעמוד לידה ויאמר לה: "תשתדלי לא לשכוח כלום, בסדר? לא כמו בפעם שעברה", והיא תענה לו: "אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה יותר טוב אתה מוזמן לארוז בעצמך", וכך יצאו שניהם ידי חובה ויוכלו להתפנות לצעוק על הילדים. לאחר מכן יעמוד הגבר בשמש היוקדת וינסה לדחוס את התיקים אל תא המטען, והאישה לא תעמוד בחיבוק ידיים אלא תשב במושב הקדמי של המכונית ותרטון: "נו, כמה זמן לוקח להכניס שני תיקים לבגאז'?" והוא יענה לה: "אם את חושבת שאת יכולה לעשות את זה יותר טוב את מוזמנת לסדר בעצמך". והילדים לא יעמדו מן הצד אלא יתרוצצו סביבו על מנת להסיח את דעתו, והגדול שבהם יאמר: "אבא, נראה לי שיש נזילה מהמכונית". על כן יעביר הגבר את ידו הרטובה על פדחתו ויאמר: "זה לא מהמכונית, זה ממני".
- ייתנו דעתם לבדוק היטב בווייז מהי הדרך הקצרה והמהירה ביותר, ואף על פי כן זה לא יעזור להם, לפי שמרב הסיכויים שייתקעו בכל פקק אפשרי. מרב הסיכויים על שום מה, על שום ששרת תחבורה יש בעולם ושמה מרב, שכמיטב המסורת היהודית פתרה את בעיית הפקקים על ידי שינוי שמם לפקקות. ומכאן ואילך כל האומר נתקעתי בפקק אינו אלא טועה, לפי שהוא תקוע בפקקה, והוא דבר אחר לגמרי. ולמה נקרא שמה מרב, לפי שהשמאלנים אוהבי שלום הם, לפיכך קוראים שמותיהם בלשון מריבה כגון מרב, יריב, רובי, ריבי, ואף זהבה גלאון נקרא שם בעלה פסח, פסח על שום מה, על שום מצה ומריבה. הצד השווה שריב יש להם, רוב אין להם.
- לא תצא משפחה לדרכה לפני שתמלא מכוניתה בחטיפים וממתקים ופירות וירקות לרוב, לפי שבדרך הילדים רעבים ומשועממים ואין דרך להרגיעם זולת לסתום להם את הפה עם אוכל. ומצווה מן המובחר להניח את החטיפים בעומק התיקים אשר בתא המטען, למען יבכו הילדים בקול רם "אני רעב אני צמא אני צריך לשירותים" בזמן שהאב הלחוץ מחפש מקום לעצור והאם המותשת מחפשת כדור נגד כאב ראש. ולאחר שיעצרו ירוקנו שלפוחיותיהם, ויחזרו למכונית וימלאו כרסם בכל טוב, וימתינו הילדים שהמכונית תגיע לכביש המהיר הרחק ממקום עצירה כלשהו, ורק אז יקיאו.
- הטיול כיצד? יחנו בצד הדרך וימהרו לרדת אל המים למען יוכלו לאחר מכן ללכלך את הרכב בבוץ. ויש הנוהגים לקחת את ילדיהם לאתרי מורשת קרב הנקראים מור"קים ומבזבזים את זמנם בעניינים תפלים כגון הנחלת ידע וערכים במקום לרוץ אל המעיין הקרוב ולקפוץ זה על ראשו של זה, וספק אם יצאו בכך ידי חובה. על כל פנים יקפידו להתאים את המור"ק לתנאי השטח: המבקרים באילת יאמרו כאן הניף ברן את דגל הדיו. המבקרים ברמת הגולן יגידו כאן הדף קהלני את השריון הסורי. המבקרים בצפת יספרו כאן הוביל יגאל אלון את הפלמ"ח. המבקרים בראש העין יהללו כאן התאחדו המצביאים אפופי הסער גנץ ואיזנקוט למען הקרב החשוב בתולדות ישראל: הגדלת הפנסיות של הגנרלים.
- כיוון שנטה היום ושקעה השמש מה יעשו? יש הלנים בחדר מט לנפול המתקרא צימ"ר, יש הלנים באוהלים ושקי שינה ומלחכים את עפר הארץ, והטוב ביותר הוא להלין איש על רעהו. ויש לגעור באותן משפחות מושלמות היוצאות ללינת שטח, קעמפינ"ג בלע"ז, ותוך חמש דקות מרימות יש מאין אוהל רחב ידיים, ערסל מתוח היטב, רפסודה בעלת שלושה מפרשים, בריכה אולימפית מאולתרת ופויקה חשמלי עם עשרה סוגי בשרים, לפי שמשפחות אלו מוזילות דרמטית את ערך שאר הגברים באזור, שממש באותו זמן עדיין מנסים להדליק את המנגל.
- ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שלא ישכחו בסוף היום לספור את ספירת הגומר, לאמור: היום פחות יום אחד באוגוסט, הרחמן הוא יחזיר לנו את האחד בספטמבר במהרה בימינו, וייתן בלב יפה בן דוד עלינו לטובה, וישמרנו ויצילנו מכל מיני פורענויות ושביתות המתרגשות ובאות לעולם, וישיב לנו במהרה חיינו ושגרתנו ושלוותנו, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.
לתגובות: dvirbe7@gmail.com
***