תורה ופוליטיקה
פוליטיקה נחשבת אצל רבים מאתנו כדבר נמוך. עולם של "קומבינות". מקום שאינו מתאים לאנשי תורה מוסריים. חברים, אנחנו משלמים מחיר כבד על התפיסה המוטעית הזו.
כתב הראי"ה קוק באגרותיו (אגרת תשמ"ג), שהמאיסה במלכות בית דוד אשר הביאה לחורבן, היתה משום שלא האמינו שאיש תורה כמלכי בית דוד, יוכל לנהל מדינה כראוי. על כן, אומר הרב, כשמגיע יעקב אבינו לשכם ורואה ברוח קדשו את המאיסה העתידית הזו, מתקן הוא מטבעות שווקים ומרחצאות, כדי לומר – דוקא אנשי תורה ומעשה, הם המתאימים לעסוק בעניני ציבור. הנתק שאנו מייצרים ממש במו ידינו, בין תורה לפוליטיקה, הוא אשר גורם שהציונות הדתית אינה מצליחה להביא את יופיה המקסים לכלל הציבור בישראל. הגיע זמן שינוי.
מערכת המשפט
קחו לדוגמא את מערכת המשפט בישראל. עם ישראל זועק לשינוי, מול מערכת שנראית מבוצרת ובלתי ניתנת להבקעה. המאבק למינוי שופטים שמרנים הוא מאבק למזעור נזקים, שלא ממש מביא פירות. מתוך תורה שמחוברת עם עולם המעשה והפוליטיקה, באה ההצעה להקים מערכת משפט חדשה וצעירה, שתעסוק בדיני ממונות על פי משפט התורה, כששני הצדדים רוצים בכך. כשיהיו עשרת אלפים תיקים במערכת החדשה, יהיה ברור לכולם שמשפט התורה חי וקיים וכשיר לנהל חיי מדינה. זהו הפתח היחיד היום לשינוי.
בנוסף, הרב שמואל אליהו שליט"א עושה עבודת קודש בסיוע לנשים נפגעות. סולל דרך חדשה לטיפול משפטי תורני יעיל ואיכותי, בבעיות הקשות האלה. יש לחוקק את חוק בתי הדין המיוחדים לטיפול בנפגעים ונפגעות. זהו שירות שהמדינה חייבת לקחת עליו אחריות.
הציבור המסורתי
הרבה נסיונות נעשו להבקיע את החומות, ולחבר את כלל הציבור המסורתי לתורה ולדרך של הציונות הדתית. להפוך את הציונות הדתית לציונות הישראלית של כולם. עד כה ללא הצלחה. יש להכיר בכך, שמאות רבני הקהילות מהציונות הדתית, היושבים בערי ישראל ומוסרים תורה לעמך ישראל, הם המפתח לשינוי גם בתחום הזה. מוכרחים לחזק אותם בתור ראש החץ ההסברתי של תורת ארץ ישראל. הציבור המסורתי צמא לאמת הגדולה. בואו נתחבר אליו עם חיבוק שבא ממקום של ענוה ואהבה. נראה בהם חלק מכובד ואינטגרלי מהציונות הדתית.
סרטים רבותי סרטים
אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו חיים בדור שחלק גדול ממנו שקוע בסרטים. הראי"ה קוק כתב שזוהי הכנה לפיתוח הדמיון הישראלי מחדש לקראת התחדשות הנבואה. אבל כרגע הסרטים משרתים רק צד אחד בלבד, בדיון הנוקב על זהותה של המדינה. כספי המדינה מושקעים ביצירת סרטים מהנדסי תודעה, שמחדירים תפיסות פרוגרסיביות. מהצד התורני אין מענה משמעותי. מוכרחים להשקיע ביצירת סרטים יהודיים. סרטי הסברה, סרטים דוקומנטריים וסרטים עלילתיים. לכבוש מחדש את הלב הישראלי.
ריבונות ומשילות
ים של נשק בידי הערבים בישראל. הנשק ברובו מגיע מגניבות הברחות, ואף ייצור מקומי. מחרטה תמימה ביום, שהופכת מפעל לייצור נשק בלילה. העובדות ידועות והגיעו לועדת הפנים של הכנסת כבר לפני כעשור. גם אני הקטן, פרסמתי אלפי חוברות בענין, והוצאתי שני סרטונים בתפוצת רשת. כלום לא השתנה. בהמשך לזה, לא ניתן היום לבנות בתים בדרום, בלי לשלם פרוטקשן לבדואים. גם חברות ענק משלמות. המשטרה חסרת אונים. בערים המעורבות כמו לוד, יוצא ערבי לאור יום, ומרסס בנשקו את בתי השכנים. בתקופת 'שומר החומות' ראינו מרד ראשוני מתרחש לנגד עינינו. הוא היה קדימון בלבד לאשר עלול להתרחש פה בעתיד, אם לא נתעורר.
השאלה הגדולה היא, מה פשר החולשה הישראלית. מעבר לממשלה הישראלית-פלשתינית שחוינו פה לאחרונה, וההכרח להקים ממשלת ימין שתכלול את הציונות הדתית כשותפה בכירה, התשובה היא גם בחולשת הזהות האידיאולוגית של מדינת היהודים. עם ישראל זקוק להרבה תורה כדי להתחזק ולהתחבר לעצמו, לזהותו וכבודו הלאומי. מתוך כך, יקבל את הכח לקום ולהתנער כארי, להגן על מדינתו. הציונות הדתית צריכה להעמיד שליחי ציבור שידעו לעורר ולהלהיב את הרוח הלאומית השורשית בעם ישראל ולהוליכה ביכולת ביצועית אמיצה וחכמה, לשינוי ותיקון.
חומש האהובה
יום לפני הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד, ירדתי ברכבי מחומש לאחר השיעור בישיבה. רכב פלשתיני המתין לי למטה, כשהנהג מביט לעברי ולנוסעים היושבים ברכבו שוב ושוב. שלפתי את נשקי, הצגתיו באופן בולט, וחתכתי במהירות שמאלה לכיוון שבי שומרון. פניתי לצבא באמצעות רכזי הבטחון, והתרעתי. התשובה היתה כרגיל, כמו בכל אותו החורף, 'לא מספקים הגנה לבחורי חומש'. הפקרה שלא ראיתי בשלושים שנות התיישבות. למחרת נרצח יהודה דימנטמן הצעיר, באותו מקום בדיוק. משהו נורא קרה לערבות הישראלית.
הציונות הדתית צריכה להשיב את הרוח של בנין ארץ ישראל מחדש. לחזור אל הדגלים באומץ ובאמונה כזו שהיתה בעיניו הנוצצות של רבי חנן פורת זצ"ל וחבריו. ברמת סור מרע - ביטול חוק ההתנתקות. הגנה בכבישי יו"ש גם מנהיגה פרועה וגם מאבנים וירי. הפסקת הפינויים. עצירת ההשתלטות הפלשתינית על אדמות ישראל. ועשה טוב – בניית הישוב חומש מחדש. חזרה לצפון השומרון ולקבר יוסף. עידוד כיבוש עזה מחדש מתוך שאיפה לחזור ולבנות את גוש קטיף. ריבונות ומשילות.
זה הזמן להחזיר את הרוח מליאת עזות דקדושה שהיתה ברבותינו, הרב צבי יהודה ותלמידיו. להתנער מהיאוש, להרבות תורה וקדושה בישראל, לכבוש וליישב את הארץ ולהביא לעם ישראל תנופה מחודשת בבנין האומה.
הכותב מתמודד ברשימת הציונות הדתית לכנסת
***