מנחם רהט
מנחם רהטצילום: באדיבות המצולם

1.

אודה ולא אבוש: מעולם לא נסחפתי אחר תעמולת הכזב הקנטרנית שהופצה כנגד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ע"י רודפיו מן הליכוד, עם שותפיהם מן המחנה הציוני דתי, ונגרריהם מן המחנה החרדי.

מעולם לא קניתי, לדוגמה, את טענת הכזב כי בנט אחראי לשידרוג ביתו ברעננה על חשבון המדינה ב-50 מיליון שקל (הסכום מנופח להחריד, גם אם נכלול בו את הוצאות המיגון פרי יוזמת השב"כ), וכי 'ממשלתו העניקה 55 מיליארד לערבים' (מדובר בהקצאה שמתפרסת על פני 10 שנים, במנות קטנות מאלה שהיקצה להם קודמו). גם הכינוי השקרי 'נוכל' נראה מגוחך להחריד כשהוא בא מפי חסידיו של אדם שהנוכלות הפוליטית הפכה לסמלו המסחרי.

אולם עלו על כולנה בני העסקונה החרדית. רמת התיעוב שהפגינו כלפי בנט הפוליטיקאים החרדים, המתיימרים לייצג את תורת ישראל, עלתה על זו של שני המחנות האחרים. מי שמציץ מידי פעם בעיתוני הפלסתר שלהם, עלול להבין שאין מצווה אחת מן התרי"ג שבנט לא רמס ודרס. רק ברצח ילדים חרדים במרתף ביתו לצורך אפיית מצות לפסח, הם טרם האשימו אותו.

2.

אבל השבוע הגעתי למסקנה שאולי טעיתי ביחסי כלפי בנט. לא מפני שאני סבור שממשלתו היתה גרועה כפי שמציירים אותה בזדון ומתוך תיסכול אופוזיציוני. הטעות שלי היתה בכך, שהאמנתי עד לרגע האחרון באינטגריטי של בנט, ובעמדותיו הנטועות עמוק בימין, שמכוחם הוא יפתיע ויפעיל את זכות הווטו שבידיו לסיכול המינוי ההזוי והכושל של השמאלן הקיצוני מני מזוז (אגב, תוצר של מערכת החינוך הממ"דית, שגילתה כי הילד מנתיבות הוא תלמיד מחונן הראוי לסיועה לשם מיצוי כישוריו), לתפקיד הכל כך חיוני של יו"ר הוועדה למינוי בכירים, ועוד לתקופה של 8 שנים. השתגעת, מר בנט? ואולי עמדתך התמוהה הזו מעידה בעצם על היותך לא כל כך ימין? למנות שמאלן קיצוני לתפקיד כל כך רגיש, ועוד בתמיכתך???

3.

פרשנים פוליטיים טוענים, שתקופת כהונתו האחרונה של נבחר ציבור כלשהו, היא תמיד התקופה שבה נחשפות עמדותיו האמיתיות. בתקופת כהונתו האחרונה כבר לא מרחפת מעליו עננת הבחירות הבאות, ורק אז הוא מרשה לעצמו לפעול ללא מורא הקלפי וללא משוא פני המצביעים.

וזה בדיוק מה שהתגלה אצל בנט: דווקא עכשיו, כשחרב הבחירות כבר לא מתהפכת מעל לראשו, הוא יכול להיות ישר עם מצפונו, ולהתנהל דוגרי, על מיטב השפיטה האישית. בנט אמנם נימק הצבעתו בכך שמינוי היו"ר לוועדת המינויים חיוני על רקע סיום תפקידו של הרמטכ"ל והצורך למנות את מחליפו.

ונניח שבנט צודק. אז למה למנות ל-8 שנים ארוכות? למה שלא תאורגן ועדת מינויים אד-הוק, לצורך אישור בחירת הרמטכ"ל, ולהותיר את השאר לממשלה הבאה? ואוטלי אפשר היה להסתפק במינוי זמני, עד הבחירות, של יו"ר ועדת המינויים. והרי מידת הצדק היא, שלא להטיל ערב בחירות משקולות מיותרות על צווארה של הממשלה החדשה, תהא אשר תהא.

ומעבר לכך, מבין כל המועמדים הפוטנציאליים, שיש ביניהם טובים ומעולים, מצאתם בדיוק את האיש הכי לא מתאים, שאיך נאמר בעדינות, שנוי במחלוקת בציבור הרחב. לא מצאתם מישהו מקובל יותר? באמת לא מצאתם? נו, באמת.

4.

צר לי לומר, שהתאכזבתי. איכזבת, מר בנט. ציפיתי שדווקא הפיאנלה שלך תהיה מרשימה, גאה וימנית: סיכול ממוקד, מכוח הווטו שבידיך, את מינויו של איש השמאל הקיצוני, שאפילו מרצ נחשבת ימין לצידו, לתפקיד הכל כך בכיר העלול לסכל כל מהלך ימני בזירת מינוי הבכירים. הפיאנלה של בנט הפכה משפילה, מאכזבת, מדאיגה וגם מעוררת הירהורים: ואולי בכל זאת טעיתי.

אין חולק שמזוז הוא שמאל קיצוני ביותר. נזכיר כאן, רק על קצה המזלג, שורה של התנגדויות של מזוז, בכהונתו בביהמ"ש העליון, לדרישת מערכת הביטחון, , להריסה של בתי מחבלים מטעמי הרתעה. באדיבות מתן פלג, יו"ר 'אם תרצו', נביא כאן כמה דוגמיות: ביתו של המחבל שרצח בדקירות סכין ב-10.2015 את הרב נחמיה לביא והחייל אהרון בנט, לא נהרס בפקודת מזוז. בית המחבל שירה ורצח בכניסה להר אדר ב-9.2017, את סמ"ר סולומון גברייה, יוסף עותמן מאבו גוש והמאבטח אור אריש – כנ"ל. מזוז פסק בדעת יחיד שלא להרוס את בית המחבל שהואשם ברצח סמ"ר עמית בן יגאל ב-5.2020.

גם את דרישת גורמי הביטחון להרוס את בית המחבל שרצח את הרב שי אוחיון ב-6.2020, דחה מזוז. הוא הקפיד להפגין מדיניות סלחנית שיטתית. אילו נתון היה הדבר בידו, הוא היה מן הסתם מבטל לגמרי את אמצעי ההרתעה הזה. וזאת על אף עמדה שהחזיק בה אפילו 'רמטכ"ל יונה' כאייזנקוט: "הריסת בתים היא כלי הרתעה אפקטיבי מאוד", עמדה שגם קודמו הרמטכ"ל בני גנץ וראשי השב"כ בעבר אבי דיכטר ויורם כהן, החזיקו בה.

5.

ולא נזכיר שמזוז עצמו סיכל בשיטתיות ובעקביות, בהיותו היועמ"ש, כל נסיון למינויי בכירים בידי ממשלות מעבר. הייתכן שרק לאפיפיור מותר? והייתכן שאדם המתעקש שלא להחזיר למדינה כ-100 אלף שקל שקיבל בטעות במשך 6 שנות כהונתו כיועמ"ש, יקבל ממנה עכשיו פרס ניחומים? מצער להיווכח שיש באוויר ריח של "משהו רקוב בממלכת דנמרק", כפי שהתבטא מיודענו שייקספיר.

מינויו הכושל של מזוז זועק לשמים בחומרתו מטעם נוסף: היועהמ"שית גלי בהרב-מיארה, שהתירה למנות את מזוז, בניגוד לנהלים ולמקובל, ערב בחירות, היא זו שמזוז היה המשפטן הבכיר שהמליץ על מינויה, בין היתר. יד רוחצת יד. רק מפני מראית עין, צריך היית, אדוני ראה"מ החליפי, לסכל את החרפה הזו. איכזבת, מר בנט.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')