ישנם מצבים שבהם אתה תופס את הראש ושואל את עצמך: 'איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים טובים, חכמים ורציניים חושבים ככה?'.
התגובה האוטומטית של 'אני מאמין/נה לך', אשר פרצה לחיינו לפני מספר שנים ועלתה שוב לכותרות בעקבות הפרשייה הנוכחית, היא דוגמא מעולה למצב שכזה.
לדעתי בעניין הנ"ל מקור התשובה מצוי בכוחם העצום של אנשים וארגונים האוחזים בעמדות פרוגרסיביות המנסים - ובמידה רבה גם מצליחים - להשפיע כרצונם על התודעה הכללית והנורמה הציבורית, מסיבות שאין כאן המקום לפרטן, אך חשוב לנסות להשיב מלחמה שערה ולהשתדל להעמיד דברים על דיוקם.
אחד הדברים העיקריים אשר בהם האדם הנו מותר מן הבהמה הוא שכלו, כוח מחשבתו, אשר בעזרתו יכול הוא להבחין בין טוב ורע, אמת ושקר, נכון ומוטעה. כמובן שגם לאחר בחינת הדברים - עד לאן שידו מגעת - יכול האדם לטעות, אך ברור לכל שכוחות הבחינה והשיפוט הינם כוחות הכרחיים וחיוניים למען קיומו התקין והמוסרי של העולם.
למרות כל זאת, במצב אחד יחיד ומיוחד - טענות בדבר הטרדה מינית, האנשים אשר הזכרתי לעיל הצליחו לשכנע רבים שעליהם פשוט 'לזרוק את השכל'. באופן חריג במיוחד ודווקא בנושא זה הנורמה האנושית והחברתית משתנה, ומשקילת הדברים ורק לאחר מכן נקיטת עמדה - אם בכלל התגבשה כזו, אנשים רבים קופצים לאמירה חפוזה וחד משמעית היוצאת מלוע הרובה בירי אוטומטי: 'אני מאמין/נה לך'. פשוט כך. אם טענת שאדם מסוים - יהיה אשר יהיה - הטריד אותך מינית ברמה כלשהי, אני מיד מאמין לך. אני מאמינה שהוא עשה זאת. אני קובע שאת דוברת אמת, שנפגעת ממנו, ושהוא אשם. לא מעניין אותי כרגע כל שיקול הגיוני, אין לי עניין להיכנס לסיפור ולשמוע את שני הצדדים, אני אפילו לא מחכה לחקירה כלשהי – פשוט כי האמת ברורה לי. הוא אשם, הוא פגע בך, ועליו לשלם על כך מחיר.
אין לי כל כוונה להתייחס לפרשייה הנוכחית מכמה סיבות, אך ברצוני להציג את גודל האבסורד בקביעה זו, על אף שידועים לי יתרונותיה. המצדדים בקביעה זו טוענים ובצדק שאמירה ציבורית משמעותית שכזו יכולה להקל על הנפגעים מינית בבחירתם להתלונן על אשר חוו, יכולה להרתיע אנשים שיתכוונו חלילה לפגוע, וכיוצא בזה, אך למרות שהדברים שציינתי כעת הינם יקרים עד מאוד וקשה להפריז בחשיבותם – אין זה מוסרי והגון להשיגם בכל מחיר. ובמקרה הזה, לדעתי, המחיר בהחלט יותר מדי גבוה.
אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לדעת שהוא (או שכל אדם אחר) יוכרז כאשם ברגע שנטענה עליו טענה כלשהי. לא לחינם עומדת לכל אדם בחברה מתוקנת חזקת החפות הכל כך מוסרית והגיונית, עד אשר יוכח אחרת. אני מאמין שכל אחד מאיתנו שיחשוב על כך ביישוב הדעת, יבין שהאשמה מוחלטת שכזו איננה הגונה. כידוע, עוול לא מתקנים בעוול, ומאוד מאוד חשוב לפעול למען הנפגעים מינית - נשים וגברים כאחד, ומאידך - לפעול בחומרה כנגד הפוגעים, אך יחד עם זאת – אסור לשפוך את התינוק עם המים.
אני תפילה שדברי אלו ישפיעו במידה רבה ככל הניתן על השיח המתקיים בנושא, ונשתמש בשכלנו גם כאשר מדובר בטענות להטרדה מינית - כשם שאנחנו מפעילים אותו בכל מקרה אחר, ושלא נגיב באופן אוטומטי. למשל, ברור לכל שלא יתכן שנאמין מיד ובאופן מוחלט לאנשים שטוענים שגנבו מהם, ולא למי שהואשמו בגניבה. לא סביר שללא כל שאלה נקבל את טענתם של הטוענים שבגדו בהם, ולא לדבריהם של הנחשדים בבגידה.
אנשים בעלי כוונות שאינן טובות מנסים להשפיע עלינו בשלל דרכים, אך עלינו להשתדל בכל כוחנו למנוע את השפעתם, ולהחזיר את כוח המחשבה לתפקידו החשוב בכל תחומי חיינו. כאמור לעיל, עוול לא מתקנים בעוול, ולצד חיזוקם החשוב של הנפגעים מינית, יש לפעול בשום שכל ובהיגיון בריא על מנת להגיע לחקר האמת, ולפעול בהתאם לממצאים העולים מן השטח. כך נוכל לטפל בנושא כאוב וחמור זה באופן מוסרי ובריא, ולפעול ביושרה למען גילוי האמת ועשיית הצדק.