כבר שבועות ארוכים מצויה המערכת הדיפלומטית בישראל בקרב מאסף בעקבות החלטה של ממשלת רוסיה בהנחייה ישירה של הנשיא פוטין לסגור לגמרי את פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה.
הפרשה הזו, החלה במכתב של משרד המשפטים הרוסי לסוכנות היהודית במוסקבה, בו זעמו הרשויות על כך שהארגון אוסף מידע ומעביר נתונים על אזרחי רוסיה בניגוד לחוק.
משרד המשפטים הרוסי התייחס במכתבו לסוכנות היהודית על איסוף מידע בנוגע ליהודים מבקשי עליה לישראל בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
בירושלים שמעו את הדברים והחלו לנהל מגעים כדי לשנות את המצב, אלא שהרוסים היו נחושים מאוד. שבועיים אחר כך, משרד המשפטים במוסקבה הגיש בקשה לבית המשפט לפירוק הסוכנות היהודית ולאסור כל פעילות שלה על אדמת רוסיה.
בכירי המערכת המדינית הבינו שהסיפור הזה בדרך להסתיים בכי רע ושלחו למוסקבה משלחת של משפטנים בכירים כדי שיתמודדו עם הטענות הרוסיות.
הבוקר (שישי) בית המשפט במוסקבה הורה על דחייה מועד סגירת פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה בחודש ובכך קיבל את בקשת פרקליטי הסוכנות לקבל זמן נוסף כדי ללמוד את הטענות נגדם ולתקן את ה"שגיאות" בהתנהלות הסוכנות שעליהן הצביע משרד המשפטים של רוסיה.
אבל קבלת הבקשה אינה סימן שהמצב משתפר. הבקשה המקורית של הסוכנות היתה דחייה של חודשיים כדי להיכנס להליך גישור ולמצוא פשרה שתאפשר את המשך הפעילות ברוסיה. משרד המשפטים הרוסי, באמצעות נציגיו, התנגד באופן הכי נחרץ לבקשה. "אין שום סיבה לפשרה כשעוברים על חוקי המדינה", טענו הנציגים ובית המשפט קיבל את דבריהם.
בחודש הקרוב המצב יכול להתפתח באופן שבו הסוכנות אכן תצליח לייצר מצב שהיא "חסינה" מתביעות משפטיות ותמצא את הדרך לסתור את טענות הרוסים. במצב הזה הפעילות תוכל להימשך כסדרה. הסיכויים שהדבר יתרחש נמוכים מאוד, מכיוון שכפי שהיה ניכר מאוד בפרשת נעמה יששכר, לבית המשפט הרוסי יש ללא ספק לחשנים במסדרונות השלטון.
מצד שני על ישראל להתכונן גם לתסריט הפסימי ביותר, לפיו השופט הרוסי יקבע שמשרד המשפטים של ארצו צודק בטענותיו ויעצור באופן סופי את פעילות הסוכנות.
מי שמעורב באופן הכי עמוק בשיחות, הוא דווקא לא ראש הממשלה יאיר לפיד, אלא מי שהפך ל"שר על לענייני חוץ" בתקופת הממשלה הנוכחית, נשיא המדינה יצחק הרצוג.
הרצוג קיים מספר שיחות עם פוטין בנושא ושמע ממנו שלא מדובר באיזו החלטה אנטישמית. "אני מחוייב למאבק באנטישמיות, לשימור זיכרון השואה ובעיקר לקהילה היהודית ברוסיה שהיא חשובה לי מאוד", אמר פוטין להרצוג, שהיה יכול להבין בין השורות שפוטין רוצה לשמור על מאזן אימה.
הסיפור כאן הוא ממש לא הסוכנות היהודית, אלא ההתבטאויות של ראש הממשלה יאיר לפיד בגנות הרוסים בכל הקשור למלחמה באוקראינה כשעוד שימש כשר חוץ. פוטין, כפי שניתן להתרשם לאורך השנים, הוא אדם שלא סולח כל כך מהר ובודאי שלא שוכח. את המחיר הוא רוצה לגבות דווקא מלפיד, דווקא כשהוא ראש ממשלה.
אם נבחן את התאריך שבו החלו הרוסים את הפרשה נגלה שהוא צמוד מאוד לכניסתו של לפיד לראשות הממשלה. בעוד ראש הממשלה החליפי בנט ידע לשמור את הביקורת בבטן ביודעו עד כמה מאזן האימה ומפת האינטרסים סבוכים, לפיד אמר את הביקורת בקול רם. ייתכן שהיתה צריכה להיאמר, אפילו ייתכן מאוד. אבל באופן עובדתי, כשבנט היה ראש ממשלה לא עלתה הטענה הזו, למרות שההתבטאויות של לפיד היו בזמן כהונתו של בנט.
באחרונה גם שמענו על יותר מפנייה אחת שנעשתה דרך ארגוני הביון של ישראל לאלו של מוסקבה, עם מסר שמבקש: אל תנסו להתערב בבחירות אצלנו. הפרסומים הללו לא מקריים. מישהו מנסה לרמוז לנו שדווקא במערכת הבחירות הזו הרוסים יתערבו, אולי כדי להלך אימים על הציבור, אולי כדי לסמן שפוטין - כביכול - מעדיף את נתניהו.
הרוסים לא התערבו כאן בארבע מערכות בחירות, כי זהות השלטון לא משנה להם הרבה. הם רוצים לשמור על מאזן האימה האסטרטגי ובאופן אמיתי עם נתניהו זה היה מוצלח יחסית. זה לא שפוטין מעדיף את נתניהו על לפיד. ראש הממשלה הנוכחי פשוט יצא נגד הרוסים בכל הכוח, בעוד נתניהו היה בדרך כלל מטפל בדרכים אחרות בנושא.
צריך לצייר לציבור את המצב באופן האמיתי: לפיד הוא באופן יחסי טירון מדיני ועשה טעות גדולה מול הרוסים. למזלו יש לו את הרצוג שמוציא לו את הערמונים מהאש פעם אחר פעם (רוסיה, טורקיה, פולין). אך בבואו של הציבור לבחון את לפיד מהזווית המדינית, בסופו של דבר נכון לעכשיו, התוצאות הן בינוניות ומטה. סגירת פעילות הסוכנות ברוסיה תהיה מכה אמיתית ומי שלא יזקוף אותה לחובת לפיד, יעדיף לעצום עיניים ולא להביט במציאות.