שורה ארוכה של בכירים בהם ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים בעבר חבר הכנסת אמיר אוחנה ומפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, קיבלו מכתבי אזהרה מוועדת החקירה לאסון מרון. על משמעותם הקריטית של מכתבים שכאלה שוחחנו עם עורך הדין אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי ועברות צווארון לבן.
"מכתב אזהרה מגיע כשוועדת חקירה או בדיקה מקבצת עדים על פי כתב הסמכה שקיבלה מהממשלה, ולאחר העדויות ואיסוף הראיות היא מחליטה אם להזהיר אדם שעלול להיפגע מהחלטתה ולאפשר לו להתגונן מפני ההחלטה", מסביר בסרגליק את הרקע לדברים, אך מסתבר שהפער בין התנהלות משפטית רגילה לזו של ועדת חקירה או בדיקה דרמטי, וכולל פגיעה קשה ביותר בזכויותיו המתבקשות של המוזהר.
"אם במשפט פלילי רגיל יש תובע, הגנה ובית משפט, כאן המציאות שונה לגמרי, יש תובע שהוא גם השופט, והוא שמחליט על מסירת מכתבי אזהרה, ובמקרה זה אחרי שמיעת כל הראיות החליטו השופטים למסור מכתבי אזהרה כמעט לכל העדים שנשאו בתפקיד באותה העת. הוועדה קובעת בצורה ברורה שהמחדלים שקרו במרון קרו גם הרבה לפני התקופה שהמוזהרים כיהנו בתפקידיהם, אבל היא רוצה לדבר על האחריות הציבורית שיש לכל בעל תפקיד ואיך הוא אמור לתפקד".
מוסיף עו"ד בסרגליק ומציין כי "כעת מי שקיבל מכתב אזהרה, שהוא המקבילה של כתב אישום, יבקש לקבל את כל החומרים כדי לדעת על מה מזהירים אותו. אחרי שייקבעו מי המייצגים השונים יהיה דיון מקדמי בפני הוועדה כדי לקבוע את הפרוצדורה לגבי איך מעבירים את החומרים. הרי הייתה ועדה של מח"ש שחקרה את השוטרים והייתה ועדה שחקרה את האזרחים, והחקירות הללו נקטעו עם הקמת ועדת החקירה. מנגנון מסירת החומרים ייקבע לאחר דיון או כמה דיונים, לאחר מכן הפרקליטות תברור את החומר מבחינת חיסיון ולאחר מכן ימסרו את החומרים להגנה. אם בתיק פלילי נותנים סדר גודל של חצי שנה עד שנה לעבור על החומרים, בתיק כזה של ועדה התקופה קצרה הרבה יותר", אומר בסרגליק ומזכיר כי כשייצג את ניצב פרנקו בוועדת זיילר ניתנו להם לא יותר מ-3-4 חודשים כדי ללמוד את החומר, והוחל מיד ברצף דיונים של כמה פעמים בשבוע.
גם בשלב הסיכומים ניתן למוזהר זמן מועט מאוד. בסרגליק מספר כי בעוד בתיק פלילי רגיל ניתנים 45-60 יום הרי שבוועדת זיילר ניתנו שבעה ימים בלבד לסכם כמות חומרים אדירה. כל זאת בעוד "ההשלכות יכולות להיות הרות גורל".
המשמעות היא שללא ספק כמעט בכל הפרמטרים המוזהר נפגע בהיבט המשפטי בעוד הדיון בעל השלכות קריטיות לתפקודו ועתידו. "צריך לשכנע את התובע שהוא גם השופט שמה שהוא כתב הוא לא נכון, זה הרבה יותר קשה מתיק פלילי רגיל כי השופט לא אובייקטיבי. נוסיף לזה את העובדה שהפרצדורות לא עומדות בכללים המחייבים שהחומר יהיה חשוף. כאן החומרים חסויים וגם הפרקליטות מתערבת. בנוסף, ההשלכה הציבורית של מכתב אזהרה כזה אם מגיע למימוש קשה. אני מזכיר שאחרי ועדת סברה ושתילה שרון הודח מתפקידו ובוועדת זיילר כמעט כל צמרת המשטרה, חוץ מניצב פרנקו, פוטרה או התפטרה, וגם לגבי פרנקו נקבע שבסבב המינויים הקרוב הוא לא יוכל להיות מפכ"ל. במכלול ההשלכות לכל המעורבים, כולל נתניהו אוחנה והמפכ"ל, הן הרות גורל. אני רואה סכנה ממשית למי שהוזהרו לא פחות מאשר בתיק פלילי".
עוד מזכיר בסרגליק כי "כדי להקדים תרופה למכה ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז צפון, שיקם את המחוז והתפטר מתפקידו. הוא היחיד שלקח אחריות לא רק במלל אלא גם במעשה".
עו"ד בסרגליק מספר על התחושות הקשות בוועדת זיילר שהותירה את עורכי הדין כ'נפגעי ועדת זיילר', כהגדרתו של עורך הדין אלי זוהר ז"ל. "זה היה בליץ מטורף וזה מה שצפוי לכל מי שנכנס לייצג בתיק כזה. זה טבען של וועדות חקירה". לטעמו המטרה שאמורה להנחות וועדות מסוג זה היא מניעת האסון הבא ולא עריפת ראשים.
לטעמו נכון היה לשגר מכתבי אזהרה לא רק לשורת הבכירים שקיבלו מכתבים שכאלה, אלא גם לכל קודמיהם בתפקיד, שכן מדובר בהפקרות המתמשכת מזה שנים על גבי שנים. כמו כן הוא מזכיר כי שופטי בג"ץ הכשירו את הטיפול הלא נכון במתחם קבר רשב"י, ולכאורה גם הם והחלטותיהם אמורים היו להיבדק ולהיחקר. "בג"ץ הכשיר את השרץ הזה של הניסיון לקיים מנגנון הסדרה עצמי בין כל ההקדשים שהיו שם. היו אמורים להפקיע לשם כך שמורת טבע, אבל אף אחד לא פעל שנים על גבי שנים. השופט מזוז קיבל את ההחלטה במקום לדרוש לראות תכנית לפעולה כמו שבג"ץ עושה כשהוא רוצה לפקח על תכניות אחרות. כך שש שנים הדברים נגררו להסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין, אבל אף אחד לא לקח אחריות על ההר".