אנו ניצבים בפני צומת דרכים היסטורי. לאחר מאה וחמישים שנות ציונות ועשרות עשורים של הקמת המדינה, ביסוסה וחיזוקה, הפכה שאלת הזהות היהודית של המדינה לשאלה קיומית.
ישנן סכנות רבות המקיפות אותנו ואף נמצאות בתוכנו. מאיראן, דרך מדינות וארגוני הטרור המקיפים אותנו, דרך הישות הטרוריסטית בעזה וביו"ש, ועד לטרור מבית בדמות מאבק לאומני של ערביים תושבי ערי ישראל. בכל אלה עלינו להיאבק ונמשיך להיאבק בכל כוחנו.
אך כל הסכנות הביטחוניות הן רק קצה הקרחון. כמו שעם ישראל ומדינת ישראל ידעו תמיד, ניצחוננו יבוא לא ממספר הטנקים או איכות המטוסים שלנו, לא ממספר החיילים, וגם לא מאסטרטגיה צבאית מבריקה או מדיניות חוץ מצויינת. כל אלו חשובים ונחוצים - אך הם לבד לא יביאו ניצחון, ובעצם הם בעצמם תלויים ברוח שלנו.
מאז שנותיה הראשונות של הציונות וביתר שאת מאז הקמת המדינה, שוב ושוב ניצחנו בזכות הביטחון בצדקת הדרך, הרוח הגדולה, החיבור העמוק לזהותנו, והאחדות המופלאה שהופיעה תמיד, למרות כל המחלוקת, בכל פעם שעמדנו למבחן.
גם כעת, וביתר שאת, אנו עומדים למבחן. אויבינו מפנים היום את חיציהם בדיוק אל המקום העמוק הזה, אל הרוח הגדולה והמנצחת שלנו. הם הבינו ש'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי', וברוח הם מבקשים לפגוע.
הם כבר הצליחו להשיג הישגים לא מבוטלים. בשיטות של הנדסת תודעה ושטיפת מוחות, בשילוב חדירה עמוקה ורבת שנים אל תוך כל מערכות השלטון והתקשורת, הצליחו הגורמים החפצים במחיקת הזהות היהודית של המדינה להקים 'ממשלת שינוי', שכל כולה שיסוי, שנאת הזהות היהודית, החרמת רובו של עם ישראל ופגיעות חוזרות ונשנות בכל מה שמבטא את היהדות של מדינת ישראל.
מול גל עכור כזה, אנו נקראים לדגל. הציבור הדתי לאומי יכול וצריך להיות זה שמוביל את המחנה כולו. הוא 'מחזיק חשבון', ומחובר הן לזהות היהודית העמוקה, בת אלפי השנים, לתורה שמאירה את עינינו ומתווה את דרכנו, והן למדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, ולהקשבה העמוקה ליד ד' שגואל את עמו. הציבור הדתי לאומי חייב היום להתעשת, ולהתחבר אל תפקידו ההיסטורי מאז הקמת המזרחי בתור 'זורק הנשמה בגוויה הלאומית' כפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל למייסדיו.
בשביל להצליח בזה צריך לאחד את השורות. כל מי שמאמין באמת שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, כל מי שמבין שהמערכה החשובה ביותר היום היא על הזהות היהודית של עם ישראל – חייב לעזוב את האגו והחישובים הפוליטיים, ולפעול בכל הכוח לאחדות.
בקצה, זו גם אחדות שמחוייבת פוליטית. אנו למודי ניסיון משיכרון ההצלחה בסקרים, שכרון מתעתע, שסופו מפח נפש, ואסור לנו ליפול במלכודת זו ולמצוא את עצמנו בלי אחת או בלי כמה מהמפלגות שירוצו לבד.
אבל זה הרבה יותר מאשר רק פוליטיקה. זו קריאה היסטורית !
אחדות של יראי ד' למען שמירת הזהות היהודית של המדינה וחיזוקה מול כל החפצים לפגוע בה – זוהי צו השעה.
אני קורא לכל שותפי לסיעת הציונות הדתית: כשההיסטוריה מדברת, אסור לאטום את האוזניים. בואו נתעלה מעל לחשבונות הפוליטיים, ונפעל יחד להצגת רשימה אחת מאוחדת וחזקה, כפי שידענו היטב לעשות בשנה וחצי האחרונות.