מזכיר בית המשפט: בית משפט השלום, תיק מספר 42144 בית כנסת אהבת ישראל נגד משה גליקפליק.
שופטת: אבקש מהתביעה לזמן את העד הראשון שלה.
תובע: התביעה מבקשת לזמן לדוכן העדים את הנאשם, מר משה גליקפליק.
שופטת: בזריזות מר גליקפליק, אין לנו את כל היום.
גליקפליק: בסדר גמור.
תובע: אנא אמור את שמך.
גליקפליק: אני משה גליקפליק.
תובע: מר גליקפליק, אני מייצג את הקורבנות שלך, מתפללי בית הכנסת אהבת ישראל. האם אתה מבין את ההאשמות החמורות נגדך?
גליקפליק: בהחלט.
תובע: אנא חזור עליהן בקול למען הסר ספק.
גליקפליק: התפללתי קרליבך בשבת קיץ.
תובע: תודה רבה.
סנגור: אובג'קשן! גברתי השופטת, התובע שואל את העד שאלות שמוציאות אותו לא טוב.
שופטת: האובג'קשן לא מתקבל וגם לא הגיוני.
סנגור: אובג'קשן! נעלבתי.
תובע: ברשות השופטת אבקש להמשיך. מר גליקפליק, האם אתה מודע לכך שגם בשבת חורף תפילה בנוסח קרליבך היא עבירה שיש עמה קלון ברוב הרשויות בארץ?
גליקפליק: ברור שאני יודע, אבל אני חף מפשע! מדובר בעלילה מרושעת, מעולם לא התפללתי קרליבך!
תובע: ובכל זאת יש לנו עדות של אחד המתפללים בבית הכנסת שטוען שכבר שלוש שנים אתה עובר לפני התיבה ומתעמר במתפללים.
גליקפליק: זה כולה מתפלל אחד התלונן, זו מילה שלו נגד השירה שלי.
תובע: המתפלל הוא הבן שלך.
גליקפליק: שקרן כמו אבא שלו.
סנגור: אובג'קשן גברתי השופטת, אני לא מצליח לעקוב אחרי ההתרחשויות.
שופטת: לא מתקבל וגם לא מפתיע.
גליקפליק: גברתי השופטת זה לא רציני, איפה ההוכחות?
תובע: אבקש להציג לבית המשפט את ראיה מספר אחת: פולקע קפוא היישר מהפלטה הצוננת של משפחת יעיש.
גליקפליק: ומה זה מוכיח?
תובע: הפולקע הזה ישב על פלטה שכבתה בעשר וחצי בלילה, שלוש שעות אחרי שעלית חזן. כשמשפחת יעיש הגיעה סוף סוף לביתה בחצות הלילה אחרי שסיימת להתחזן, האוכל כבר היה קר. גברתי השופטת, תרגישי.
שופטת: קר מאוד מאוד.
תובע: כמו הלב של גליקפליק!
סנגור: אובג'קשן כבוד השופט!!!
שופטת: כן?
סנגור: מה זה שמה, פפריקה?
שופטת: ככה נראה.
סנגור: הסנגוריה מבקשת לקבל את המתכון לפולקע אחרי המשפט.
תובע: מצטער, יש פה חיסיון עורך דין–פולקע.
סנגור: אתה סתם שונא אותי, אביגדור.
תובע: אין תגובה, מנחם.
גליקפליק: כבוד השופטת, אם יורשה לי להגיב. משפחת יעיש הם תימנים בכלל, למה שאני אתפלל קרליבך במניין של תימנים?
תובע: כי אתה אדם חולה, אדון גליקפליק! ומישהו צריך לעצור אותך.
סנגור: אובג'קשן! גברתי השופטת, התובע לא נחמד למרשי.
שופטת: תגיד, איפה למדת משפטים אתה?
סנגור: מכללת אפרתה.
גליקפליק: כבוד השופט, אני מבקש להחליף את עורך הדין שלי.
שופטת: במי אתה רוצה להחליף אותו?
גליקפליק: בעורך הדין של התביעה, הוא עושה עבודה נהדרת.
שופטת: אני מצטערת, זה לא אפשרי.
תובע: כעת אבקש להציג לבית המשפט את ראיה מספר שתיים – הקלטה מהשבת האחרונה שבה שומעים את הנאשם מתחזן בנוסח קרליבך תוך שהוא מפציר במתפללים התימנים להצטרף.
גליקפליק: נו באמת, איך הקלטתם בשבת?
סנגור: אובג'קשן! בטח רמזו לגוי.
גליקפליק: תגיד, באיזה צד אתה?
סנגור: האמת שאני לא סגור על זה.
תובע: למען האמת, רב בית הכנסת אישר באופן חד־פעמי להקליט בשבת בגלל פיקוח נפש.
שופטת: אני חושבת ששמענו מספיק. בית המשפט מוצא את הנאשם מר משה גליקפליק אשם.
תובע: התביעה מבקשת לדון אותו למאסר המקסימלי הקבוע בחוק.
שופטת: אוי לא.
תובע: ארבעים שנה.
גליקפליק: ארבעייםםםם שנה!!! אקוווטטט בדורררררררר.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***