חכם שלום כהן זצ"ל
חכם שלום כהן זצ"לצילום: Shlomi Cohen/Flash90

השבוע נפרדו תנועת ש"ס ועשרות אלפי תלמידים מהמנהיג המייצב של תנועת ש"ס. בעוד מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היה המנהיג המייסד והמחולל, חכם שלום זצ"ל הוא המנהיג המייצב. אינה דומה העברת ההנהגה בין הרב עובדיה לחכם שלום להעברת הנהגה אחרת בעולם הרבני.

בעולם החסידי ובעולם הליטאי דמויות ההנהגה העמידו נוכחות משמעותית מקבילה בצד המנהיג המוביל. כמובן שלא חס וחלילה מתוך כוונה לקרוא תגר, אלא מתוך רצון לקיים את קהילתם. חכם שלום בחר להעמיד קהילת לומדים, תלמידי ובוגרי ישיבת פורת יוסף, ולקיים אותה בתוך עולם התורה הספרדי תחת מנהיגותו של הרב עובדיה יוסף.

ראוי לבחון את מנהיגותו של חכם שלום תחת כמה הנחות יסוד. ראשית, חכם שלום אינו ראשון לציון לשעבר. גלימת הראשון לציון היא הרבה מעבר למלבוש טכני. מדובר באייקון ייצוגי ונדיר בציבוריות הישראלית, שיוצר הזדהות רחבה בקרב ציבור מאמין. חכם שלום לא כיהן בתפקיד רבני ציבורי ולא נשא במשרה ממלכתית דוגמת דיין, ואף לא היה נואם כיכרות. כל זה הוביל לכך שרמת המוכרות שלו בציבור הרחב הייתה נמוכה לאין שיעור מרמת מוכרותו של הרב עובדיה. לשאלה מדוע הציבור הרחב רלוונטי – התשובה ברורה, היות שתנועת ש"ס נשענת על מעגל תמיכה משמעותי בציבור המסורתי־מזרחי ולא רק בקרב החרדיות הספרדית.

הסוציולוג מקס ובר מדבר על טיפוסי סמכות שונים. שניים מטיפוסי הסמכות שהוא מונה הם הסמכות הכריזמטית והסמכות הבירוקרטית. מיותר להכביר במילים על מידת הכריזמה של הרב עובדיה יוסף. הרב שלום כהן הוא חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס מיום הקמתה. היכולת להעביר הנהגה מסמכות כריזמטית לסמכות בירוקרטית ולשמור על יציבות היא נדירה ויוצאת דופן. ההסבר הראשון לכך טמון בהבנה כי יושב ראש ש"ס אריה דרעי, במנהיגותו הפוליטית, משלים את הנהגתו הרוחנית־תורנית של חכם שלום מול קהל המטרה המזרחי־מסורתי (וגם הדתי־לאומי הספרדי). יושב הראש דרעי הוא לא רק בבחינת ידא אריכתא לכתפיו העצומות של המנהיג הרוחני. בקהלים מסוימים כתפיו הפוליטיות של דרעי הן עוגן משמעותי.

כעת השאלה המרכזית והחשובה היא מה הלאה. אחת המחשבות המרכזיות בחקר העולם החרדי היא שככל שהמפלגות החרדיות יתרחקו ממועד הסתלקותם של גדולי ישראל, הגבולות יתרופפו וייתכן שכוחן הפוליטי ייחלש. "תום תקופת המרנים", מכנים תקופה זו. במסגרת שרשרת מערכות הבחירות האחרונות לא נראה כי תיאוריית הקריסה עומדת במבחן המציאות. המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שמרו על יציבות. נראה כי מועצת חכמי התורה, יחד עם יושב ראש ש"ס אריה דרעי, שחושיו החדים לא קהו, יבקשו להחזיר עטרה ליושנה בעמדת נשיא המועצת, וההנהגה תשוב לידי משפחת יוסף, כששותפיו של האב המייסד (מרן הגר"ע זצ"ל) ילוו את הבן הממשיך (הראשון לציון הגר"י יבדל"א) בכהונתו. חזרת השם "יוסף שליט"א" למועצת חכמי התורה תכניס משב רוח שיזכיר את תחילת ימיה של התנועה.

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל וחכם שלום כהן זצ"ל ענקי תורה היו. אני הקטן אומר שהם השכילו לפעול כך שיציר כפיהם הפוליטי, מפלגת ש"ס, עומד יציב גם לאחר לכתם לבית דין של מעלה. אם זו לא מעלת הצניעות בהתגלמותה, איני יודע צניעות מהי.

הכותב הוא מנהל אגף תקשורת בעיריית בית שמש

***