חכם שלום כהן זצ"ל עם יו"ר ש"ס אריה דרעי
חכם שלום כהן זצ"ל עם יו"ר ש"ס אריה דרעיצילום: אהרון קרון, פלאש 90

כשחכם שלום כהן, שהלך לעולמו השבוע, התנדב להיות ה"מכה בפטיש" במלאכת הקמת ש"ס אי שם בתחילת שנות השמונים, הוא בוודאי לא חלם שיום אחד ימצא את עצמו מנהיג מפלגה מהגדולות והיציבות בישראל. מה לו ולפוליטיקה? הנה, אפילו על הקרדיט של ייסוד התנועה (כן, הוא זה שייסד) ויתר כל השנים בחדווה.

כמה מאיתנו ידעו עד היום שהוא היה הראשון להעניק גיבוי רבני למהלך ושהרכבת יצאה לדרך בתמיכתו ובלי הרב עובדיה יוסף, שעדיין נבהל מהביקורת וחשש להצטרף. אבל הרב כהן היה ראש ישיבה שיצא לרגע מבית המדרש כדי לתמוך ברשימה ספרדית בבחירות המוניציפליות בירושלים - על מנת לחזור מיד אל הספרים. עת לעשות לה', והיא חלפה מזמן. איפה הוא ואיפה הנהגת מפלגה שכלשון מאזניים במשך שנים רבות ממליכה ראשי ממשלות, תורמת את האצבעות החסרות למהלכים מדיניים גדולים וגם נותנת להם תעודת כשרות.

בתוך אוהלה של תורה

בשונה מהרב עובדיה, חכם שלום לא ראה עצמו כמנהיג ציבור, ומעולם לא פנה למסלול רבני מסוג זה. הוא לא היה רב קהילה או שכונה, לא דיין ולא רב עיר, בטח שלא רב ראשי לישראל, וכפועל יוצא מכך גם לא בא במגע ישיר עם עמך ישראל. את שליחותו בעולם מצא בתוך אוהלה של תורה, בעבודה עם המעמד התורני הגבוה בישיבת פורת יוסף היוקרתית, כלומד ומלמד, מכשיר דורות של תלמידי חכמים כמותו. "הוא שנא פוליטיקה, תיעב פוליטיקה", תמצת השבוע מאיר פנחס, מבאי ביתו הקרובים לו ביותר. "הוא לא ידע לא דיפלומטיה ולא פוליטיקה - רק תורה", הוסיף וספד לו בלוויה הראשון לציון ורבה של ירושלים, הרב שלמה משה עמאר.

אבל בלי שרצה ובלי שתכנן, מילא בחייו מנהיג ש"ס המנוח תפקיד חשוב ומרכזי - לא רק בהקמת התנועה אלא גם בשיקומה לאחר המשבר החמור והקשה בתולדותיה. לפני כמעט תשע שנים, אחרי פטירת הרב עובדיה יוסף, נשאב חכם שלום באופן טבעי, כוותיק חברי מועצת חכמי התורה, למלא את החלל שהותיר אחריו ה"מרן" המיתולוגי ולנסות להיכנס לנעליו הענקיות, ובתקופתו הצליחה המפלגה להתגבר על האובדן הגדול ועל כאוס מנהיגותי - פוליטי ורוחני - שנגרם בעקבותיו. אכן, הרקע הישיבתי המובהק של הרב כהן וחוסר ניסיונו ברבנות "עממית" גרם להתחרדות מסוימת של ש"ס והרחיק ממנה קהלים דתיים ומסורתיים, אך מנגד, המפלגה תחת נשיאותו חיסלה את המחלוקות הפנימיות שאיימו לפרק אותה מבפנים, הקיאה מתוכה את המורדים ואיחדה מחדש את הרבנים, לפחות כלפי חוץ. המגמה החיובית באה לידי ביטוי גם במבחן החשוב ביותר בפוליטיקה – מספר המנדטים: אחרי שבבחירות 2015, הראשונות מאז פטירת הרב עובדיה, איבדה ש"ס יותר משליש כוחה, היא חזרה אט אט אל ממדיה הטבעיים, ובשנתיים האחרונות אף התייצבה עליהם.

אלא שדווקא בעניין הזה לא בטוח שהקרדיט מגיע לרב שלום כהן. יש אומרים כי כמי ש"שנא פוליטיקה" ו"לא ידע דיפלומטיה", תרומתו להצלחת ש"ס הסתכמה בכך שלא הפריע ליושב הראש אריה דרעי להנהיגה כהבנתו, כשביניהם הבנות לא כתובות של "חיה ותן לחיות": אני אלמד תורה בלי שתטריד את מנוחתי - אתה תעסוק בענייני הציבור הארציים ולא תשמע ממני. "הרב לא היה מעורב בכלום ומעולם לא הכריע בענייני התנועה", סיפר השבוע אחד מיודעי דבר. "הוא אהב והעריך מאוד את אריה, ומה שהוא אמר היה בעיניו קדוש". ואכן, בתקופת מנהיגותו של חכם שלום, מועצת החכמים שבנשיאותו כמעט שלא התכנסה, ומנגד - דרעי שלט ביד רמה בש"ס ובפרט בחברי סיעתה בכנסת, שהיא כיום מהמלוכדות והממושמעות במשכן.

מי שצפוי כעת לרשת את הרב כהן הוא הראשון לציון, הרב הראשי יצחק יוסף, במה שמסתמן כנדידה של ההנהגה בחזרה אל משפחת הרבנים המיוחסת אחרי כמה שנים של הפסקה. בינתיים נושא הממשיך בתפקידים ממלכתיים - דתי (נשיא מועצת הרבנות הראשית) ושיפוטי (חבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים) - שבגינם נאסרת עליו כל פעילות פוליטית, אבל בעוד שנה בדיוק, בחודש אב תשפ"ג, ייערכו הבחירות לרבנות ותסתיים הקדנציה שלו, והכול יהיו מותרין לו. הדמיון לאביו – במראה, בסגנון וכמובן בגלימת הראשון לציון המסורתית – עשוי לעורר בציבור רגשות נוסטלגיים וליצור אווירה של החזרת עטרה ליושנה, מה שמן הסתם יביא לכך שה"מרן" המיועד יסחף אחריו רבים שהתרחקו מעט מהמפלגה בשנים האחרונות. עד שזה יקרה צפוי זקן וותיק חברי מועצת החכמים, הרב שמעון בעדני, לשמש כנשיאה, למקרה שיהיה צורך בהכרעות דחופות, אך יש גם מי שמשתעשע באפשרות שהרב יצחק יוסף יעדיף חיי עולם על חיי שעה ויתפטר בקרוב מתפקידיו ברבנות הראשית ובבית הדין כדי ליטול על עצמו את הנהגת ש"ס והציבור החרדי הספרדי לאלתר - שמא יקדימנו אחר.

מבחינת יושב הראש דרעי עשויים חילופי הגברי להגביל מעט את חופש הפעולה המוחלט שממנו נהנה תחת נשיאות הרב כהן, ואף על פי כן מדובר ללא ספק בבחירה הטובה ביותר בעבורו, שתתרום לביסוס שלטונו ולביצור מעמדו כמנהיג הפוליטי הבלתי מעורער. הרב יוסף דעתן וכריזמטי יותר מקודמו, יש לו קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הציבור הרחב, בדרשות מוצאי השבת המפורסמות ובהזדמנויות אחרות שבהן הוא יכול להביע את עמדותיו בעניינים שעל סדר היום, ולא נראה שהוא, כמנהיג רוחני, יזוז הצידה וישאיר את המושכות בידי הדרג הפוליטי בלבד. ועם זאת, כמו חכם שלום, גם הוא רואה בדרך כלל עין בעין עם דרעי את ענייני המפלגה ואת ההכרעות החשובות בה, והיחסים ביניהם ובין לשכותיהם מצוינים. נראה שהמצב החדש יאלץ את דרעי בעיקר לתמרן בחוכמה את מהלכיו מול נשיא המועצת העתידי ולנהוג בו בכבוד הראוי, אך לא צפויים חילוקי דעות משמעותיים בין השניים.

פער בין ענקיותו בתורה לסגנון דבריו

ואחרי שהספדנו את הרב שלום כהן זצ"ל כראש ישיבה ומרביץ תורה, והעלינו על נס גם את תרומתו הנאה להצלחת התנועה הפוליטית שהנהיג - אי אפשר שלא להתייחס לצד נוסף ופחות נעים באישיותו: התבטאויותיו השנויות במחלוקת.

לפני כמעט תשע שנים, כשהרב עובדיה יוסף הלך לעולמו, פרסמתי אין־ספור כתבות המסכמות את פועלה של הדמות ההיסטורית והחד־פעמית הזו. למרות העבודה הקשה והפירות שראיתי בעמלי, גאוותי הגדולה הייתה דווקא על מה שלא נכתב בהן: שום מילה, ואף לא חצי מילה, על ה"מרגליות" שהפיק פיו מעת לעת בדרשות מוצאי השבת. מבחינת ישראלים רבים, זה מה שסימל עבורם את הרב עובדיה, שכן רוב המפגשים שלהם איתו היו מעל דפי העיתונים מדי יום ראשון - פעם "שרון עיזה עיוורת" ופעם "השופטים רשעים סוררים ובועלי נידות". ואף על פי כן, בחרתי אני שלא לתת לכך כל ביטוי בכתבות העוסקות בסיכום חייו. לו יכולתי, גם על עיסוק בפועלו הפוליטי הייתי מוותר, כדי לא להקטין ולצמצם את דמותו כפוסק מהפכן שייזכר לדורות – אבל יש גבול (וגם יש עורכים בירושלים).

אצל חכם שלום, לעומת זאת, אני חש כי הפעם איני יכול שלא להזכיר את הפיל שבחדר: ההתבטאויות הפוגעניות והמכלילות שלו – בדומה לקודמו - נגד יחידים וקבוצות, ובפרט אנשי הציונות הדתית, שאותם כינה "עמלק" והצמיד להם ביטויים ודימויים נוספים שהנייר איננו סובל. איך ייתכן שאדם המוכר כצדיק, גדול בתורה ובעל מידות טובות ינהג כך? השאלה מתחדדת עוד יותר לנוכח העדות הבאה של הרב אברהם סתיו, בנו של יושב ראש ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו, ממושאי מתקפות הרב כהן, החושפת דווקא את זהירותו ורגישותו הרבה של המנוח מפני פרסום לשון הרע והוצאת שם רע.

"לפני כמה שבועות ביקש עיתונאי חרדי בכיר לקבוע פגישה עם אבא שלי", כתב השבוע הרב סתיו הבן בחשבון הפייסבוק שלו. "'אומר בכנות', הוא פתח, 'החלטתי שאני רוצה לכתוב כתבה נגדך. אבל קודם שאתחיל לכתוב ניגשתי לרב שלום כהן ושאלתי לדעתו. הייתי בטוח שיעודד אותי לעשות זאת, אבל הוא אמר לי שאי אפשר לכתוב נגד אדם לפני שפוגשים אותו ומדברים איתו, ולכן אני כאן, כדי להיפגש ולדבר'. הכתבה ההיא כבר לא נכתבה. כנראה גם לא תיכתב לעולם. אך חלק מן הכאב שחשתי כששמעתי על פטירתו של הרב כהן, היה כאב על לכתו של מי שידע איך מקיימים מחלוקת לשם שמיים".

הרב שלמה בניזרי, לשעבר בכיר בש"ס, התפרסם בעבר כמעין פרשן לדברי הרב עובדיה יוסף, כאשר נדרש מעת לעת, כאחד הדוברים הרהוטים של המפלגה, להסביר בכלי התקשורת את ההתבטאויות הבעייתיות של מרן ואת הפער בין ענקיותו בתורה לסגנון דרשותיו הבוטה ולשיח המכוער. התפקיד הבלתי אפשרי ההוא זיכה בזמנו את בניזרי בדמות משעשעת ב'ארץ נהדרת' - אחת מפסגות שאיפותיו של כל פוליטיקאי.

השבוע ביקשתי ממנו עזרה ביישוב אותה סתירה גם ביחס לחכם שלום – ולצערי לא השתכנעתי מההסברים. על שני דברים בכל זאת הסכמנו: א. המנוח היה אדם גדול גם אם יש לי עליו קושיות. ב. המלצת חז"ל "חכמים היזהרו בדבריכם" חלה גם עליו. נישאר בצריך עיון. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***