תוצאות הפריימריז בציונות הדתית שהתקיימו השבוע (ג') ציירו תמונה חדשה־ישנה של המפלגה. כל ארבעת חברי הכנסת המכהנים של המפלגה נבחרו ברביעייה הראשונה, כשההבדל היחיד בין הכנסת היוצאת לרשימה החדשה הוא סדר הופעתם. מי שהגיע למקום הראשון הוא אופיר סופר, שבפעם הקודמת שובץ בליכוד במסגרת ההסכם בין המפלגות. אחריו, בפער של עשרים קולות בלבד, הגיעה אורית סטרוק, מי שהייתה במקום הרביעי במפלגה בכנסת הקודמת, והשישית ברשימה בסך הכול. שמחה רוטמן, שבמשך תקופה ארוכה סומן כמי שיסיים את הפריימריז במקום הראשון, סיים במקום השלישי. מיכל וולדיגר, שהוצבה בפעם הקודמת במקום השני ברשימתו של סמוטריץ', ירדה למקום הרביעי בפריימריז, החמישי לאחר מקומו של סמוטריץ' עצמו, שהיה היחיד שלא נאלץ להתמודד בבחירות המקדימות במפלגה.
במרצ ובעבודה השרים לא צלחו את הפריימריז
משבצת השם החדש הראשון ברשימה מאוישת על ידי צבי סוכות, לשעבר מנכ"ל עוצמה יהודית, שסיים חמישי, והרב משה סולומון הפתיע רבים כשסיים במקום השישי. לפי הסקרים האחרונים, במקרה של ריצה בנפרד מעוצמה יהודית, המקום השישי הוא האחרון שנמצא בטווח המקומות הריאליים, וגם הוא בספק. מי שסומן כמועמד בפרופיל ציבורי גבוה אך לא הצליח להתברג בצמרת הוא ארנון סגל, שסיים במקום השמיני בפריימריז.
גורמים בסביבתו של סמוטריץ' אומרים ל'בשבע' שיש סיפוק רב מהתוצאות. לדבריהם, מדובר ברשימה שעונה על היעד שהציב סמוטריץ' כשהודיע על היציאה למהלך לפני כשנה - גיוון השורות. בפועל, אנחת הרווחה המרכזית בסביבת יושב ראש הציונות הדתית נובעת מהעובדה שכל חברי הכנסת המכהנים שרדו את הפריימריז, שאומנם התנהלו בצורה נקייה למדי, אך היו קשים במיוחד לאור מספר המקומות המצומצם.
יש לציין שלא מדובר בעניין של מה בכך, בפרט בהשוואה למפלגות אחרות שערכו לאחרונה בחירות מקדימות. במקביל לפריימריז בציונות הדתית התקיימו ביום שלישי גם הפריימריז במרצ, שבהם ניצחה גלאון את סגן השר יאיר גולן בקרב על הראשות, כשהאחרון גם סיים במקום החמישי בקרב המועמדים - מקום גבולי למדי בסקרים. במקרה של איחוד עם העבודה, יאיר גולן יצטרף לרשימה ארוכה למדי של גנרלים שכשלו במעבר לפוליטיקה. אך בעוד לגולן עדיין יש סיכוי להיכנס לכנסת הבאה, יושב ראש מרצ היוצא ושר הבריאות, ניצן הורוביץ, נדחק עד למקום השביעי בפריימריז - הרחק מהמקום הריאלי. כשמוסיפים לכך את עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, שני השרים הנוספים של המפלגה שהודיעו מראש שלא יתמודדו הפעם - עולה שכל חברי מרצ שלקחו חלק בממשלה כשלו בפריימריז.
גם במפלגת העבודה המצב דומה. שני שרי המפלגה, נחמן שי ועמר בר־לב, נדחקו לתחתית הרשימה, ויראו את הכנסת הבאה מהבית. אפילו בליכוד, שהיו באופוזיציה, כמה מבכירי המפלגה הידרדרו משמעותית בפריימריז. הבולטים שבהם הם ישראל כ"ץ שירד עד למקום ה־12 ברשימה הסופית, יולי אדלשטיין שסיים במקום ה־18, גילה גמליאל שצנחה עד למקום ה־32 וצחי הנגבי, שהגיע לעשירייה החמישית הלא ריאלית. במישור הזה, הבעת האמון שהביעו מתפקדי מפלגת הציונות הדתית בחברי הכנסת המכהנים מציירת תמונת מצב שונה בתכלית.
בקרב חברי הכנסת עצמם נרשמה אנחת רווחה בולטת עם היוודע התוצאות, במיוחד בסביבתן של חברות הכנסת וולדיגר וסטרוק. במשך רוב שעות היום היו סבורים במחנה סטרוק כי הקריאות לגיוון הרשימה יובילו לחיסולה ברשימה, וחששו שתסיים מתחת למועמדים חדשים בולטים כמו סוכות וסגל. ביום שלישי בבוקר סטרוק אף פרסמה סרטון שבו היא אומרת במפורש שאם לא תיבחר במקום ריאלי זה רק משום שהיא תושבת חברון ובגלל הקולות שקראו לגיוון הרשימה והכנסה של דתיים שאינם מתנחלים למקומות בצמרת הרשימה. בשיחה עם 'בשבע' לאחר פרסום התוצאות אמרה סטרוק כי "ברוך ה', המצביעים שלנו לא אכזבו, העמידו רשימה מצוינת. גם נתנו אמון, ובצדק, בחברי הכנסת המכהנים, וגם קידמו כוחות חדשים ומגוונים למקומות הבאים".
גם במחנה של וולדיגר נאמרו דברים דומים, הן במהלך ההצבעה והן לאחר פרסום התוצאות. וולדיגר אומנם מוקמה במקום השני בקרב הפוקדים, לאחר אופיר סופר, אך לאורך כל הדרך נחשבה למועמדת בעלת הסיכון הגבוה ביותר להידחק מהרשימה. לאחר התוצאות אמרה ל'בשבע' שהיא "שמחה מהתוצאות שמביאות את הקול החברתי והמגוון". במקביל, היא ממשיכה בקו שהובילה בכל השבועות האחרונים, ורמזה נגד ריצה משותפת עם בן גביר, עוד בטרם הצעתו האחרונה: "אני בטוחה שבצלאל יקשיב לרחשי הקהל שרוצה מפלגה רחבה ומגוונת".
יותר נשים מאשר ברשימת יש עתיד
מי שתקפה את התוצאות מיד עם פרסומן הייתה מפלגת יש עתיד, שכינתה את הרשימה שנבחרה "רשימה מיזוגנית, הומופובית, גזענית ומסוכנת". אלא שבדיקה פשוטה מראה שב־12 המקומות הראשונים ברשימת הציונות הדתית יש יותר נשים מאשר באותם מקומות ברשימת יש עתיד. מי שמשלימות את רשימת הנשים הן דבורה גונן, אמו של דני גונן הי"ד, שנבחרה על תקן חברת מרכז המפלגה למקום העשירי, ונעמה זרביב ורחלי צינקין שסיימו במקומות 9 ו־10 בפריימריז וברשימה הסופית יאיישו את מקומות 12-11. למעשה, רק במפלגת העבודה יש יותר נשים ב־12 המקומות הראשונים, וזאת עקב הבטחות השריון.
"צריך לומר שמבחינת גיוון הרשימה, זה כמעט המקסימום שהיה אפשר לעשות", אומר פרופ' אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, מומחה לפוליטיקה וממשל. "מראש לא היו דתיים ליברלים שהגיעו להתמודד, וצריך לזכור שארבעת חברי הכנסת המכהנים הוצבו ברשימה מראש במטרה ליצור את הגיוון הנדרש. בנוסף, הבחירה באופיר סופר - מזרחי, תושב הגליל, שעוסק בנושא המשילות וצה"ל - מספרת סיפור של גיוון. נכון שמדובר בשינוי סמלי למדי, ובפער מזערי, אבל יש כאן אמירה שיוצאת נגד הרבה מההאשמות שהופנו כלפי המפלגה בשבועות האחרונים".
אם כך, אפשר לומר שהמטרה של סמוטריץ' הצליחה?
"כן ולא. נכון שבחמישייה יש גיוון, וגם הרב משה סולומון במקום השישי הוא בהחלט חידוש מרענן, אבל שאר העשירייה כן מציירת קו מאוד אחיד, ודי חרד"לי. סמוטריץ' אמר שהוא רוצה להפוך את הציונות הדתית למפד"ל הנוכחית, אבל מי שנמצא מעבר למקומות הריאליים לא ממש תורם לכך. יש פה הימור. כרגע הרשימה יצאה טוב ומגוונת למדי, אבל באיחודים זה יכול להשתנות. איחוד כמו שבן גביר הציע יהרוס לחלוטין את כל ההישג של הפריימריז האלה, ויפרק לחלוטין את הרעיון של גיוון השורות".
"אני חושב שבתוצאה הסופית כן יש כאן גיוון די גדול ברשימה", אומר היועץ האסטרטגי נדב שטראוכלר. "היא די נוחה מהמון היבטים. קודם כול, היא מאוד מאוזנת מבחינת גברים ונשים, ובשיח של היום זה אישיו מאוד משמעותי. בנוסף לכך היא גם מגוונת גאוגרפית, וגם מבחינת תחומי העיסוק. זאת תוצאה שטובה לבצלאל סמוטריץ', כי בסופו של דבר הוא יכול להציג רשימה שלא כולם בה נראים כמוהו".
אבל כל מי שנבחר ברביעייה הפותחת הם חברי הכנסת המכהנים. איזו משמעות יש לזה?
"קודם כול, בוודאי שיש לזה משמעות. יש פה אמירה של המתפקדים לבצלאל מה הם רוצים ומצפים מהרשימה. יש פה גם הבעת אמון ברשימה שנתפסת כמי שעמדה יציבה מול רע"ם, ולאחר מכן כל גוש הימין התיישר אחריה. בסוף יצאה רשימה שמייצגת די יפה את המגוון המגזרי".
מה אפשר ללמוד מהעובדה שדווקא אופיר סופר ניצח בפריימריז?
"בעיקר שאין תחליף אמיתי בפריימריז לעבודת שטח. נכון שהפרופיל הציבורי של מועמדים אחרים אולי היה בולט יותר, אבל בסוף סופר הוא זה שפקד הכי הרבה למפלגה, ובפער ניכר. הוא חרש את הארץ בשבועות האחרונים ועשה קמפיין מאוד מדויק בנושא. במובן מסוים זה מאוד דומה למה שקרה לאלי כהן בפריימריז של הליכוד. כמו כן, אם וכאשר יגיעו לחלוקת תפקידים, סמוטריץ' לא יוכל להשאיר את אופיר מאחור. זה מאוד משמעותי".
לאן חותר איתמר בן גביר
הפריימריז בציונות הדתית נוהלו בצל המשא ומתן שקרס מול מפלגת עוצמה יהודית, שהודיעה בשבוע שעבר שתרוץ לבד בבחירות הקרובות. גורמים במפלגה אמרו ל'בשבע' השבוע כי אומנם הוכרז על ריצה עצמאית, אך בד בבד בן גביר טען כי "לא נעל את הדלת בפני האפשרות של ריצה משותפת". אלא ששורה של מהלכים שביצע השבוע מעידים אחרת. הצעד הראשון היה שיבוצו של הרב עמיחי אליהו במקום הרביעי ברשימה. אליהו, שמזוהה ציבורית בצורה מוחלטת עם הציבור הדתי־לאומי, אף התמודד בבחירות הקודמות בבחירות הפנימיות באיחוד הלאומי, ולא הצליח להיבחר. במפלגה מסבירים ל'בשבע' כי הצבתו ברשימה נועדה לפנות לציבור המסורתי, שכן אליהו פועל שנים ארוכות בקרב קהל זה במסגרת איגוד רבני הקהילות, שבראשו הוא עומד.
הצעד השני שביצע בן גביר היה פרסום הסכם ריצה משותפת שהוא יצר ואף חתם עליו, ובו עלתה הדרישה לחלוקה שוויונית של המקומות בשיטת ריצ'רץ'. מדובר בדרישה גדולה יותר לעומת הצעות שדרש בעבר ונדחו על ידי הציונות הדתית. ההצעה הזאת, שפורסמה בחשבון הטוויטר שלו, הגיעה לאחר קריאה מפורשת של נתניהו ששתי המפלגות ירוצו יחד, ולאחר שבן גביר הודיע שאין בכוונתו לחזור למשא ומתן בנושא. ביום רביעי השבוע אף אמר שהדבר הטוב ביותר לגוש הימין הוא ריצה בשני ראשים נפרדים.
"לא נראה שהשיח מתקדם לעבר איחוד, אבל זה מצב מאוד בעייתי. האיחוד הכרחי, כי יש חשש אמיתי שבלעדיו לפחות אחת משתי המפלגות לא תעבור. אם זה יקרה - סביר להניח שהשמאל ינצח את הבחירות", מתריע שטראוכלר.
מי נמצא בטריטוריה מסוכנת יותר מבחינת המנדטים?
"שתי המפלגות עלולות לא למצוא עצמן בכנסת הבאה, למרות שבסקרים הן כרגע עוברות. צריך להיות הוגנים ולומר שלציונות הדתית יש מנדטים הרבה יותר יציבים, כך שהסכנה שם נמוכה הרבה יותר, אבל היא עדיין עלולה למצוא את עצמה בחוץ. זה מזכיר קצת את המצב שליברמן נמצא בו. לבן גביר זה מצב אחר. יש לו בסקרים 8, והוא יכול לצנוח בקלות לכיוון הארבעה ואפילו פחות, וזה כבר מתחת לאחוז החסימה. לסמוטריץ' יש עוד משהו שיכול בהחלט לשרת אותו, וזה הקמפיין שהוא יכול לעשות".
שיתמקד באילו נושאים?
"בעיקר בשני נושאים. האחד הוא האהדה האישית שהוא צבר כשר תחבורה שהיה מאוד פופולרי, בטח לעומת השרה הנוכחית, וגם העובדה שהוא עמד איתן בלחצים להכניס את רע"ם, ובסוף כולם התיישרו לעמדתו. זה בהחלט יכול לשרת אותו. הדבר השני שיכול לפעול לטובתו הוא העובדה שהוא פונה לציונות הדתית המיינסטרימית - אם הוא ידע לבדל את עצמו מבן גביר, שהקהל שלו לא בדיוק מגיע מהמגזר הדתי".
עד כמה כניסתו של הרב עמיחי אליהו לעוצמה יהודית פוגעת בסמוטריץ' בהקשר הזה?
"לדעתי זה בשוליים. אני לא חושב שזה אירוע מרכזי במיוחד שישנה את התנועה הפוליטית. זה נכון גם להצטרפות של אמיתי פורת לרוח הציונית שגם התרחשה השבוע. הם שני אנשים ראויים, אבל לא נראה לי שהם גיים צ'יינג'ר".
למרות שהוא סבור שמצביעיו של סמוטריץ' יציבים יותר, שטראוכלר סבור כי הכוח נמצא דווקא אצל בן גביר: "ההתנהלות של בצלאל סמוטריץ' במגעים מול עוצמה יהודית לא הייתה מיטבית כלל. זה פגע בו והוביל אותו לנהל קרב נסיגה. לעומת זאת בן גביר נמצא במומנטום מאוד חיובי, והסקרים - שצריך להיזהר מהם - מראים זאת. בסוף תנאי המגזר של בצלאל כיום פחות טובים".
זה גם יכול להסביר את התגובות שלהם לקריאתו של נתניהו לאיחוד הרשימות?
"בהחלט. אבל יש כאן גם משהו יותר גדול. אם עד עכשיו בן גביר הוא זה שהתנהל נכון, דווקא באירוע הזה הוא שגה, ואילו בצלאל ניהל את הקריאה טוב יותר. נתניהו נתן להם חבל, ובן גביר די זרק אותו חזרה. זה גם מעיד לאן הרוח נושבת".
למרות הקריאות הפומביות של נתניהו לאיחוד הרשימות, והאמירה של סמוטריץ' שהוא רוצה שהדבר יקרה, לא כולם סבורים שזה הדבר הנכון לגוש. "בסוף, כל ההישגים של הפריימריז ילכו לפח אם בצלאל ייתן לבן גביר את הרשימה שהוא הציע במסמך ההוא. הרי במקרה כזה כל העשירייה הראשונה תהיה מאוד חרד"לית, ואפילו קיצונית. זה משהו שעלול להבריח המון מתלבטים, ובסוף הוא זה שיכריע את הבחירות", אומר פרופ' כהן.
קשה לומר שאלמוג כהן, מסורתי מאשקלון, הוא ייצוג חרד"לי.
"אבל תסתכל מי עוטף אותו. בן גביר מחברון, וסרלאוף החרד"לי, והרב עמיחי החרד"לי גם כן. בן גביר הרכיב ביודעין רשימה מאוד מאוד חרד"לית. אפשר להביא עוד חמישים אלמוג כהן, זה לא באמת יצליח לשנות את אופי הרשימה. באיחוד כזה כל מטרת־העל של הפריימריז - גיוון המפלגה והפיכתה למפד"ל חדשה - הולכת לפח. הרי לא רק הליברלים לא ימצאו את עצמם במפלגה הזאת, אלא גם חלקים נרחבים של המיינסטרים. מדובר בקולות שיכריעו את הבחירות האלה".
אבל מסתבר שנתניהו לא חושש מכך, ולעומת זאת כן חושש שאחת המפלגות לא תעבור והקולות ילכו לפח.
"נתניהו חושב שאיחוד של סמוטריץ' ובן גביר יעביר אליו את כל המצביעים הליברלים. זה לא נכון. בסוף יש באמצע שניים־שלושה מנדטים של ציונות דתית שפשוט מתלבטים. חלקם, אלה שאומרים שבכל מקרה יצביעו בתוך הגוש, אולי יצביעו לו. אבל יש גם כאלה שיצביעו לשקד או אפילו למתן כהנא. שקד כנראה לא תעבור, ומתן כהנא נמצא אצל גנץ. המשמעות של הדברים האלה היא ממשלת שמאל שתקום".
ואיך בדיוק ריצה של סמוטריץ' ללא עוצמה תביא את הקהל הזה?
"קודם כול, צריך לזכור שסמוטריץ' יציב מעל אחוז החסימה גם לבד, ויש למפלגה שלו היסטוריה של סקירת חסר. כלומר כיום המפלגה שלו לבד שווה חמישה־שישה מנדטים, וחלק מהמנדטים האלה שייכים לקולות ההם. אבל הוא לא חייב לרוץ לבד. הוא יכול לצרף אליו את שיקלי, כמו הדיווחים מהשבוע האחרון, וזה בהחלט יסגור לו את הפינה. שיקלי יחד עם משה סעדה, שהפך לסמל השינוי שצריך לעשות במערכת המשפט, ועוד מועמדת מיינסטרים מגזרית - יביאו את אותם קולות דרושים".
מי אמר ששינוי במערכת המשפט מה שהציבור רוצה? הרי בפריימריז רוטמן, נושא הדגל של הרפורמה במערכת המשפט, סיים רק במקום השלישי, למרות ההערכות שהוא זה שיסיים ראשון.
"קודם כול, יש קונצנזוס בציבור הדתי שצריך לשנות את מערכת המשפט. דבר שני, אני לא יודע כמה אפשר ללמוד מתוצאות הפריימריז על מה הנושאים שהכי חשובים למגזר. בסוף זה תמהיל של נושאים, ומערכת המשפט היא בוודאי חלק ממנו. בנוסף, אנשים זוכים בפריימריז לא רק בגלל העמדות שלהם, אלא גם בגלל פעילות פוליטית. סופר פקד הכי הרבה וחרש את הארץ וניצח. מהצד השני ארנון סגל, אולי המועמד החיצוני הכי בולט בפריימריז האלה, נכנס מאוחר למרוץ, לא הגיע עם מערכת משומנת, וסיים שמיני. לכן זה יותר מורכב מנושא ספציפי כזה או אחר".
***