20 שנה אחרי הפיגוע שבו נרצחו הוריהם, סבם ואחיהם, ו־16 שנה אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים חייב את חמאס לפצותם בעשרות מיליוני שקלים, ילדי משפחת גביש עדיין נאבקים כדי לקבל את המגיע להם.
העיתונאי עמיחי אתאלי מפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" כי לפני חצי שנה קבעה ההוצאה לפועל כי הם יכולים לגבות את החוב מהרשות הפלסטינית, אבל שר האוצר ליברמן לא ממהר לחתום על הצו שיאפשר זאת.
שנה אחרי הפיגוע הגישו ששת היתומים, אלמנתו של אברהם, נעמה, ובתם דריה, ומשה קנר, בנו של הסב יצחק, תביעת נזיקין של עשרות מיליוני שקלים נגד חמאס. היתומים הוכיחו שהמחבל היה פעיל חמאס שצויד בנשק ונשלח לפיגוע על ידי הארגון. שנתיים נוספות חלפו עד שהשופט אהרן פרקש פסק לטובתם פיצוי של 90 מיליון שקל – עשרה מיליון לכל אחד מהתובעים.
כבר 16 שנה הם מנסים לממש את פסק הדין, אך ללא הצלחה. מאז צבר הסכום ריביות שמעמידות אותו על 470 מיליון שקל.
בדיווח היום נאמר כי בשנה האחרונה חלה פריצת דרך. מומחה מודיעין ששכרה המשפחה כתב חוות דעת שהוגשה להוצאה לפועל בירושלים, ומוכיחה כי הרשות הפלסטינית מעבירה לחמאס בכל חודש בין 50 ל־100 מיליון דולר. במארס השנה קבע רשם ההוצאה לפועל בירושלים, ד"ר אביעד איגרא, כי מעתה החוב כולו מוטל גם על הרשות הפלסטינית, ומדינת ישראל יכולה לממש אותו.
הדבר היחיד שמפריד בין תשעת נפגעי הפיגוע לבין עשיית הצדק היא חתימתו של שר האוצר אביגדור ליברמן. בני משפחת גביש ניסו לפנות אליו, ובאפריל האחרון שלחו לו מכתב שבו גוללו את מסכת התלאות שפקדה אותם בשני העשורים האחרונים. "אנחנו פונים אליך מעומק ליבנו: אנא, הפעל את כוחך ושים קץ להליכים האינסופיים שאותם משפחתנו מנהלת זה 20 שנה בדיוק", כתבו.
משרד האוצר אמור היה להגיב לצו העיקול תוך עשרה ימים, אך לא עשה זאת עד היום. כבר חמישה חודשים שהמדינה גוררת רגליים ומבקשת דחיות חוזרות ונשנות. כדי להקל על הרשות הפלסטינית הציע רשם ההוצאה לפועל חלוקה של הפיצוי ל־60 תשלומים. גם לזה המדינה לא הגיבה. כל מה שנדרש מליברמן זה לחתום על צו העיקול ולחלט את הכסף שמגיע על פי דין לבני משפחת גביש. דבר לא יקל על כאבם הבלתי נתפס, אבל הצדק יכול עדיין להיעשות.
מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "תמוה מדוע תיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 2009 לא זכה לטיפול וקיזוז מצידו של נתניהו בכל 12 שנות כהונתו כראש ממשלה. אין ספק שהמשפחות השכולות צודקות בתביעתן ושר האוצר, אביגדור ליברמן, פועל ועושה כל מה שצריך לעשות".
הפיגוע הקשה של משפחת גביש התרחש במוצאי חג ראשון של פסח 2002. יממה אחרי הפיגוע במלון פארק, חדר המחבל חמד עבדל ג'וואד ליישוב אלון מורה שבשומרון, הגיע אל בית משפחת גביש, ורצח ביריות את ההורים דוד ורחל, שעמדו אותה עת במבואת הכניסה.
אחר כך ירה בבנם הבכור, רס"ן אברהם גביש, ובסבו, יצחק קנר. יצחק מת במקום. אברהם, קצין מצטיין בסיירת מטכ"ל, נפצע אנושות, אבל ניסה לזחול אל עבר הנשק שלו שהיה בקומת הבית העליונה. המחבל ירה בו שוב ושוב עד שהרג אותו. נעמה, אשתו של אברהם, התחבאה מתחת לשולחן עם בתה התינוקת דריה. כשראתה שהוא מתרחק מהן, נמלטה איתה מהבית דרך דלת צדדית.
ארבעה ילדים נוספים של דוד ורחל היו באותה עת בקומה העליונה. הם שמעו את היריות ואת הצעקות והתחבאו מתחת למיטות. אביגדור, שהתגייס שבועיים קודם לכן ליחידה מובחרת, עוד לא למד לירות בנשק וחיכה למחבל עם גיטרה מעל המדרגות, למקרה שיחליט לעלות. אבל המחבל התבצר בחדר שבקומת הכניסה. מאוחר יותר ייכנסו לבית לוחמי סיירת מטכ"ל, ובהם פקודיו של אברהם, ויחסלו את המחבל.
שישה יתומים הותירו אחריהם דוד ורחל גביש. אסף, הצעיר מביניהם, היה אז בן 13 וחצי. מנשה, הבכור, היה בן 23. הוא היה אז נשוי טרי, ויחד עם אשתו רחלי גידל את אחיו שאיבדו בבת אחת זוג הורים, אח בכור וסבא.