זה לא יכול להיות או מורים או הורים. את משבר החינוך אפשר וצריך לפתור עוד היום.
תקציב המדינה יכול להכיל את דרישות המורות, החדשות והוותיקות, ואין שום סיבה להגיע שוב לרגע האחרון ולהחזיק את כולם כבני ערובה להתקוטטות בלתי נגמרת. זה לא מגיע להורים, זה לא מגיע לתלמידות ולתלמידים, וזה בעיקר לא מגיע למורות.
כי כן, נחשו מה? רוב המורים הן מורות. המקצוע הכל כך מאתגר, חשוב וקריטי הזה מוחזק על ידי כוח אדיר של נשים. נשים שרוצות לעשות שינוי, שקמות כל בוקר כדי לחנך את הדור הבא, שרוצות לדאוג לילדים שלנו. וכמו בכל מקצוע שרובו נשים – הן גם מרוויחות מעט מאוד, וזאת תקלה שנמשכת כבר שנים על גבי שנים.
אבל את התקלה הזאת אפשר לפתור. כי ההשלכות של אי פתיחת שנת הלימודים הן הרסניות על המשק כולו.
תחשבו על האמא שלוקחת חופש כי הילדה בבית, על ההוצאות על בייביסיטר, על שיבוש המערכת כולה ופגיעה קשה בכל שכבות האוכלוסיה, ובעיקר בנשים.
לא יכול להיות שנמשיך להזניח את נשות החינוך של הילדים שלנו, שנמשיך לצפות מהן לעבוד תמורת שכר זעום ולתת את הנשמה בתפקיד. הגיע הזמן לשנות את המאזן ולייצר מצב בו נשים ואנשים רוצים להיות מורים וגם יכולים להתקיים בכבוד מכך.
אפשר להתחיל את שנת הלימודים בזמן וצריך היה לפתור את המשבר הזה כבר מזמן. אבל בהסתכלות קדימה, גם היום, גם עכשיו, אפשר למצוא פיתרון שטוב לכולןם.
ואחרי שימצא הפיתרון היום, נשנה את המערכת ככה שזה לא יקרה שוב - לא נעלה רק את שכר המורות אלא את השכר של כל הנשים שמחזיקות את החברה שלנו - עובדות סוציאליות, אחיות, עובדות נקיון, פסיכולוגיות וגם רופאות שעובדות רק בשביל הציבור, לא בפרטי.
נקצר את שבוע העבודה, נגדיל את מספר ימי החופשה השנתית, ונחיל חינוך ממלכתי חינם מסוף חופשת הלידה, שתהיה לשני ההורים, ועד האוניברסיטה.
זה החזון שלנו לחיזוק מערכת החינוך שלנו, לחיזוק החברה שלנו, לחיזוק הכלכלה שלנו, לחזוק מדינת ישראל שלנו, לשוויון הזדמנויות אמיתי. בואו איתנו.