לקראת הבחירות פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים דגשים עבור המפלגות כאזהרה משימוש בפרטים אישיים של הבוחרים באופן בלתי חוקי וכהבהרת מחויבותם לאבטח את המידע שמגיע לידיהם. על האזהרות, הסכנות והתקדימים של זליגת מידע אישי של כולנו דרך מנגנוני המפלגות שוחחנו עם רם לוי, מנכ"ל קונפידס, חברה להגנה וניהול משברי סייבר.
"המפלגות מקבלות לפי החוק את פנקס הבוחרים לפני כל מערכת בחירות כדי שיוכלו לעשות סטטיסטיקות, להצליב נתונים ועוד", אומר לוי. המשמעות היא שבידי המפלגות מאגרי מידע גדולים מאוד המפולחים לקטגוריות ובהם פרטים אישיים של כלל הבוחרים כמו מקום מגורים, גיל וכו'. בנוסף פועלים מטות המפלגות לרכז מידע נוסף על הבוחרים על מנת לפלח את האוכלוסיות שעליהן יוכלו להשפיע. דרך רשתות חברתיות ואמצעים נוספים יכולות חברות שנשכרות על ידי המפלגות לאתר את המנעד האידיאולוגי שבו נמצא כל מצביע, כך שיוכלו להחליט מול איזה קהל לפעול כדי להשפיע עליו לקראת יום הבחירות וביום הבחירות עצמו.
המידע המרוכז משמש לדיוור ישיר, קמפיינים והעברת מידע. בארה"ב, מזכיר רם לוי, התחוללה סערה משפטית רבת השלכות סביב שאלת המידע שהושג על הבוחרים דרך פרצה בפייסבוק.
"למפלגות אין חברות טכנולוגיה ולכן הן מעבירות את המידע לחברות שאוספות נתונים, עושות את הפילוחים, את שליחת מסרונים, הדואר האלקטרוני והפרסום. המידע הזה עובר להרבה חברות. מעבר לבעיה הראשונית יש את בעיה נוספת, והיא שפורצים אל החברות הללו. יש שגונבים את המידע כי רוצים מידע עדכני על אזרחי ישראל, אבל יש גם מדינות עוינות רוצות להיכנס לפנקס הבוחרים כדי להשפיע על הבוחר וגם הן פורצות".
מול החששות הללו וחששות אחרים מבהירה הרשות להגנת הפרטיות למפלגות שהמידע שבידיהן אינו שלהן אלא של האזרחים, והמפלגות אחראיות להגן על המידע שקיבלו ועל המידע שהוסיפו ולאחר שהסתיימו הבחירות עליהן למחוק את המידע הזה ולוודא שכל מי שקיבל מהן את מאגר המידע גם מחק אותו.
לוי מציין כי לא ניתן להיות בטוחים שאכן המחיקות הללו מתבצעות, אך הרשות להגנת הפרטיות מבהירה למפלגות שהאחראי על תחולת חוק הגנת הפרטיות הוא המפלגות עצמן ואחריותן נוגעת גם לחברות שקיבלו מהן את המידע. במידה ומתבררת פרצה ואירוע אבטחת מידע הדיווח יגיע מהחברות למפלגות ושיהיה תצהיר חתום על ידי עורך דין ביום שאחרי הבחירות שהמידע שהצטבר נמחק. האיום, הוא אומר, מגיע גם לחברות ולפיו אחריותן היא כמעט כמו זו של המפלגות עצמן ובמידה ולא יעמדו בהוראות החוק הן צפויות לסנקציות שיכולות להגיע עד לכדי מאסר.
בעבר, אומר לוי, היו מקרים של פריצות למפלגות שלא ברור היה מהן מה מטרת הפורצים. "לפעמים המטרה היא רק לקבל את המידע ולעשות שימוש לעצמו ולפעמים זה כדי להשפיע על הבחירות ולכן אנחנו צריכים לדאוג שהמפלגות יעשו את תפקידן בכל מה שנוגע לאבטחת מידע".
האם המציאות המדאיגה הזו מרחיקה אותנו מהיום בו ההצבעה תהיה דיגיטאלית ולא בקלפיות? רם לוי לא סבור כך. לדבריו קיימת היום טכנולוגיה המאפשרת הצבעה בטוחה מהבית, וקיימים מנגנונים שיאפשרו לדעת אם הייתה התערבות זרה בבחירה, אך מעל לכל זה הוא סבור שקיים חסם פסיכולוגי והוא שמונע את המעבר להצבעה מהבתים. הספק שמא מישהו פרץ למערכות והטה את הבחירות הוא זה שמונע מהלך של מעבר להצבעה דיגיטאלית.
בהקשר זה הזכרנו את החשש לפגיעה בטוהר הבחירה כאשר היא מתבצעת שלא מאחורי פרגוד אלא מהבתים. מצביע דרך הטלפון הסלולארי או המחשב נתון להשפעה וללחצים זרים של בעל סמכות או שררה שעלול לדרוש לראות את ההצבעה מתבצעת, מה שאין כן כאשר הבוחר נמצא מאחורי פרגוד. לסוגיה זו לא יהיה מענה גם אם החסמים הפסיכולוגיים יוסרו וגם אם האוכלוסייה כולה תהיה נגישה למערכות דיגיטאליות.