בואו נודה על האמת, רבים מאיתנו מתמודדים עם זה אבל לא יודעים כיצד לקבל מענה ולמצוא פתרון לקושי.
כשיצאנו לחיים היינו בטוחים שנדע לשלב תורה ומקצוע באופן מושלם. חשבנו שנצליח להביא אתנו את כל ערכי התורה שספגנו אל עולם המעשה.
אלא שעם ההתבססות בעבודה גילינו שהדברים אינם כה פשוטים כפי שחשבנו. התברר לנו שבדורנו, בעוד שהתחום המקצועי והעסקי שואבים אותנו לתוכם וזוללים לנו את מירב ומיטב האנרגיות והזמן היקר, הרי שהתורה מונחת לה בקרן זווית, ומכיוון שהיא ביישנית ואינה באה בתביעות, הרי שבתחרות האכזרית על תשומת ליבנו היא יוצאת, לעיתים, מקופחת.
חבר קרוב שח לי לאחרונה "כשהיינו בישיבה, חינכו אותנו שהתורה היא חיים, שצריך לתחזק כל הזמן את הלימוד ואת החיבור לקודש. כמו כולם, גם אני חשבתי שאעשה זאת בקלות, והיום, לאחר שנים של עמל אני מרגיש עד כמה זו משימה מורכבת שדורשת תשומת לב והשקעה. האמת, אני מרגיש שבתקופות שאני לא לומד, אני בעיקר נסוג לאחור ומתקשה להרגיש את הקב"ה ביומיום".
יתרה מזאת; גם כשאנו עושים את המאמץ ומקדישים זמן ללימוד תורה, בדרך כלל איננו לומדים ברמת ההעמקה שאליה שאפנו.
שולמית- אמא לילדים קטנים ויועצת חינוכית במקצועה, מספרת לנו : "בתוך כל הבלאגן של גידול ילדים ועבודה, אני לא מצליחה למצוא זמן לעצמי. להקשיב לנפש, וללמוד בצורה מסודרת ויסודית. יש פעמים שאני מרגישה חסרה בעבודה, בזוגיות ובתור אמא, כשאין לי מסגרת של לימוד והטענת מצברים".
האם ניתן באמת לשלב תורה עם דרך-ארץ? האם ניתן להיות שקועים מחד גיסא בתורה ובמקביל, מאידך גיסא, בעבודה? האם בעלי מקצועות חופשיים ואנשי עסקים מסוגלים לשקוע בעולמה של תורה ולהתרכז בהוויות דאביי ורבא כדי לחבר את החיים לתורה, ולא להישחק ולהתרחק ממה שהם שאפו לו?
בראש חודש אלול הושקה קהילת בית-המדרש 'שתולים' – קהילת לומדי תורה בזום – שהוקמה על מנת לתת מענה בדיוק לדילמה זו.
שאלנו את הרב משה לוונטהל, רבה ומייסדה של הקהילה הלומדת הווירטואלית 'שתולים', כמה שאלות:
1.האם לדעתך זה אפשרי, וכיצד ניתן לשלב כיום 'בין קודש לחול'?
זה יתכן, זה אפשרי - ובימינו זה נמצא זמין בהישג ידו של כל מי שלבו חפץ בכך, בקלות יתרה מאי פעם!.
לשם כך, אתן טיפים אחדים שיעזרו לנו:
א. קביעות.
קבעו לעצמכם זמנים קבועים (זמני ברזל) ללימוד תורה.
שבו מול היומן, ראו באיזה יום ושעה יש לכם פנאי ולא צפויים שיבושים והגדירו שעה זו, בתור 'שעת הזהב' שלכם ללימוד.
ב. חבורה או לפחות חברותא.
אנחנו יצורים חברתיים, קשה לנו להסתדר לבד.
ברגע שנקבע לימוד יחד עם חבר/ה או חבורה, הדבר יקל עלינו להתמיד לאורך זמן.
ג. מסגרת/ מקום.
סביר להניח שבמרחק נסיעה סביר מכם, מתקיים לימוד קבוע.
שאלו בבית הכנסת, חפשו ברשת אם יש בסביבתך מסגרת המתאימה לכם שבה תוכלו למצוא לימוד המתאים לכם. לפעמים עצם היציאה מהבית - יכולה לחולל פלאים.
ד. דמות.
חפשו דמות שאתם מסוגלים להתחבר אליה ומרגישים בנוח איתה.
התורה עוברת במסורה, מאב לבן ומרב לתלמיד.
ברגע שנמצא דמות רוחנית שאנחנו רוצים "לקבל תורה מפיה", נרגיש בנוח להמשיך ולא להתייאש לאחר ההתלהבות הראשונית.
2. מהי קהילת בית-המדרש 'שתולים' ומהם החזון והרעיונות העומדים ביסודו?
'שתולים' היא קהילה וירטואלית של אנשים שונים מכל רחבי הארץ הקובעת עתים לתורה יחדיו בזום.
על שלשה דברים בית-מדרש 'שתולים' עומד: על העמקה, על חבורה ועל קשר אישי וחברתי.
על שיעורי תורה מעמיקים בנושאים אקטואליים המונגשים בבהירות ובנעימות.
על לימוד תורה בחבורה, כלומר על שיתופם של הלומדים בדיון ובתהליך הלימודי
על קשר אישי ושייכות לקהילה הלומדת – דבר המצריך השקעה וטיפוח, כמובן
(שני המאפיינים האחרונים אינם יכולים להתבצע בהקשבה לשיעורי תורה ביו-טיוב לדוגמא).
3. מה הניע אותך להקים את בית המדרש 'שתולים'?
בזמן מגפת הקורונה רבים התנתקו מהקהילות ומבתי הכנסת, כך שמיד לאחר מכן הופיע 'המלאך הגואל' בדמות לימוד תורה בזום, שעזר לרבים להתחבר מחדש למקצועות התורה השונים מתוך הרחבה והעמקה. רבים אף זכו בדרך זו להתחבר מחדש לדמויות רבניות שלימדו אותם בעברם. אלא שחוויה מרנינה זאת נעצרה כשהמגיפה התמתנה, ורוב שיעורי התורה חזרו למקומם הקבוע. רובם – לא כולם. מדוע?
מתברר שלמרות שהסגרים הסתיימו לפני זמן רב רבים ממשיכים עדיין לעבוד מהבית, גם כדי לחסוך זמן רב ויקר בנסיעות, בעמידה בפקקים ובחיפוש חניה. יתרה מזאת, למרות שבתי הכנסת נפתחו מחדש כבר לפני זמן רב רבים ממשיכים עדיין להתפלל במנייני רחוב,. בהתאם לכך ציבור יקר מבקש להמשיך ולעסוק בדברי תורה, שוב בלי לצאת מהבית.
הבחנתי בתופעה זו, וביקשתי "להפוך את הלימון - ללימונדה". הגעתי למסקנה שהזום, ששירת אותנו בלימוד תורה בימי הקורונה בדיעבד, יכול לשמש אותנו בלימוד תורה אחרי הקורונה גם לכתחילה.
4. האם ניתן באמת לקיים חיי קהילה בזום?
זו שאלה טובה! הורגלנו עד היום לחשוב שקהילה צריכה להיות מבוססת בראש ובראשונה על תפילה בציבור. האם אפשר לבסס קהילה על לימוד תורה בשעה שהחברים מתפללים בבתי-כנסת שונים ובמקומות שונים?
אני מאמין שכן. כיום, אנשים מחוברים זה לזה בקבוצות פייסבוק ודיגיטל. במקרים רבים ההשתייכותו הרוחנית-חברתית של האדם היא לאו דווקא במקום שהוא מתגורר, ויש אנשים שנוח להם לגור במקום אחד ולהיות מחוברים רוחנית-חברתית למקום אחר.
5. איך ניתן להיחשף לפעילות שלכם?
במיוחד עבורכם, המבקשים חיבור אל התורה במתיקות יחד עם חיבור אל החיים אנו מקיימים את כנס אלול של בית-המדרש 'שתולים', בסימן "לימוד תורה בעולם המעשה".
בכנס ישתתפו הדיין הרב שלמה דיכובסקי; הרב מיכה הלוי- רב העיר פתח-תקוה; הרב מיכאל ימר- ראש ישיבת שעלבים; הרב אייל ורד- רב קהילה בפתח-תקוה, הרב חיים נבון ואני. הכנס יועבר בזום ללא כל עלות. כל מה שנדרש הוא להירשם.
זו הזדמנות להיחשף לפעילות בית-המדרש ולטעום ממנה על מנת לבדוק התאמה.
להרשמה לכנס 'שתולים' לחצו כאן