השקעה במטבע זר

בשבועות האחרונים צצים ועולים אייטמים על חשש מפני מעורבות זרה בבחירות הקרובות. ראש הממשלה לפיד אף העביר דרך השב"כ מסר לרוסיה שלא תפעל ותתערב בבחירות בנובמבר, זאת לאחר שעלה חשד שהיא ניסתה להשפיע על התוצאות בסבב הבחירות הקודם. לצד החשש ממעורבות רוסית בבחירות, הגיעו דיווחים על ניסיונות של הרשות הפלשתינית להשפיע על מערכת הבחירות בחודשיים שנותרו לה.

אלא שלמרות מה שניתן לחשוב, מעורבות פוליטית של ממשלות וגופים זרים מרחבי העולם בישראל רחוקה מלהיות תופעה חדשה, והיא עמוקה הרבה יותר מאשר רק מעורבות בבחירות. היא גם לא התחילה בבחירות 2021. ספר חדש של תנועת אם תרצו, 'מדינה למכירה' (בהוצאת סלע מאיר), שרואה אור בימים אלה, מציג את היקפי התופעה שמשפיעה על כל סוגיה חברתית בישראל בשנים האחרונות. בריאיון מיוחד ל'בשבע' לרגל צאת הספר מסביר מתן פלג, יושב ראש התנועה, עד כמה מדובר בתופעה נרחבת.

"אין כמעט קמפיין אחד בשנים האחרונות מצד שמאל של המפה הפוליטית שלא מומן בצורה אגרסיבית על ידי כסף זר", הוא קובע. "אנחנו מדברים כאן על עשרות מיליוני דולרים שמגיעים לכל עמותות השמאל, וזה בכל נושא אפשרי. הרעיון שעומד מאחורי כל התרומות הללו הוא ניסיון לעצב את דעת הקהל הישראלי, כך שבסופו של דבר הוא ילך אחר אידיאולוגיות שהשמאל מקדם".

מה הדוגמה הכי בולטת לכך?

"אין רק דוגמה אחת, אבל אפשר בהחלט לפתוח עם הדוגמה האחרונה: אלימות המתנחלים. מי שלא מכיר את השטח, וניזון רק מהתקשורת ומהקמפיינים השונים, יהיה בטוח שיהודה ושומרון זה מערב פרוע שבו יהודים תוקפים כל מה שזז להם מול העיניים, או שהם המקבילה הישראלית לעבריינים ולכנופיות של שיקגו. אנחנו מדברים על אירוע שפתח מהדורות והודהד שוב ושוב. אבל כשרואים את הנתונים פתאום מגלים שיש בכל יהודה ושומרון פחות תיקים פליליים מאשר במועצת אזור הקטנטנה. כשזה מגיע ליהודה ושומרון שופכים המון כסף כדי לערער את הלגיטימיות של ההתיישבות שם, גם אם אין לזה שום קשר למציאות".

ועד כמה קמפיין כמו אלימות המתנחלים משפיע בסוף? הרי לא עושה רושם שהציבור הרחב השתכנע יותר מדי מהאירוע הזה.

"הציבור הרחב אולי לא, אבל זה בהחלט יצר קמפיין בינלאומי ופוליטי בנושא. כשהשר לביטחון הפנים נפגש עם מזכיר המדינה האמריקני, על זה הם דיברו. בני גנץ ניהל דיונים דחופים בנושא, המשטרה החלה לבנות תוכנית נגד אותה אלימות מדומיינת. הכנסת נאלצה לדון בסוגיה שלא באמת קיימת בשטח. במה לא דנו? ב־6,000 אירועי פח"ע פלשתיניים שהתרחשו בשנה שעברה. רק שתבין, האיחוד האירופי, ששם כאן המון כספים, תקצב את הקמפיין הזה במיליון שקל בשנה החולפת".

בלי הכסף של האיחוד האירופי הקמפיין הזה היה יוצא לדרך בכלל?

"לא. קודם כול, כי לא היה שום אירוע מיוחד שנתן לגיטימציה כלשהי לקמפיין כזה. לא שמענו על פגיעה של יהודים בערבים, לא ראינו תמונות קשות לא עלינו, באמת שאין שום סיבה שדווקא עכשיו זה יעלה, חוץ מהכסף שזרם ל'שוברים שתיקה' ו'בצלם'. אבל הדוגמה הכי טובה היא הסיפור של 'שלום עכשיו' וירושלים".

אם אין לחם

הדוגמה שעליה עומד פלג להרחיב בשורות הבאות צובעת באור אחר לחלוטין את אירועי שומר החומות שהבעירו את ישראל בשנה שעברה. כזכור, מה שקדם לפרעות תשפ"א היה סוגיית שייח' ג'ראח. פלג חושף בספר שעליית גובה הלהבות בשכונה לא נולדה במקרה.

"רוב הכסף ששלום עכשיו מקבלים ממדינות זרות נועד למעקב אחר ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. אלה לא הערכות, אלא נתונים רשמיים שנמצאים באתר גיידסטאר (אתר העמותות של רשות התאגידים שנועד להנגיש לציבור מידע על גופים ללא כוונת רווח. א"מ). למעשה הארגון עוסק בלספור יהודים שגרים ביהודה ושומרון.

"בשנת 2020 קיבל הארגון רבע מיליון שקל מממשלת גרמניה כדי לעסוק בסוגיית ירושלים. אחרי שראינו את זה הלכנו לעשות השוואה בין שנת 2018, שבה ארצות הברית העבירה את השגרירות לירושלים, ובין המחצית הראשונה של השנה שעברה. מסתבר שבזמן שהשגרירות עברה לירושלים - ואני מזכיר לך שבמקביל היו גם מהומות בעזה בגלל זה - שלום עכשיו פרסמו בסך הכול 17 פוסטים בנושא ירושלים. זה פשוט לא עניין אותם. אבל בין ינואר 21' לתחילת אירועי שומר החומות הם פרסמו 110 פוסטים בדף הפייסבוק של הארגון, מתוך 203 פוסטים בסך הכול. כלומר, מעל למחצית מהפוסטים של הדף שלהם, שיש לו 100,000 עוקבים, עסק בירושלים. הדף שלהם בער על ירושלים, ובסוף ירושלים הבעירה את כל המדינה".

כלומר אירועי שומר החומות, המרי האזרחי הגדול בתולדות המדינה, תודלקו במשך חצי שנה על ידי כסף גרמני?

"כן. אני חייב להדגיש כאן משהו. אני לא חושב שבגלל שלום עכשיו פרצו אירועי שומר החומות. היו לזה עוד גורמים, כמו ביטול הבחירות ברשות ועוד סיבות. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שארגוני תעמולה מהשמאל הפכו את שכונת שייח' ג'ראח לסמל לאומני פלשתיני".

הנתון שהציג פלג מתחבר לתחקיר שפרסמנו כאן לפני מספר שבועות, שעסק באירועי הפח"ע בירושלים בחמש השנים האחרונות. על פי ממצאי התחקיר, מתברר ששייח' ג'ראח אינה השכונה האלימה ביותר בירושלים. אפילו בשנת שומר החומות, 2021, התרחשו בה פחות ממאה אירועי פח"ע, בעוד השכונות המבוססות יותר של ערביי ירושלים תפסו את צמרת הרשימה עם מאות אירועי פח"ע. אלא שהקמפיין התקשורתי, שחצה יבשות, הפך את שייח' ג'ראח לסמל המאבק הפלשתיני, וספרו של פלג מוכיח שמאחורי הקמפיין הזה עמד כסף של ממשלת גרמניה.

נבהיר לקוראים כי בגרמניה יש תעשייה ענפה של תרומות לארגונים ברחבי העולם כולו, אך ישראל זוכה לסכומי עתק, מעבר לכל פרופורציה. פלג מסביר בספר כי מודל העברת הכספים מגרמניה לישראל בנוי על שלושה ענפים: הראשון הוא כסף של ממשלת גרמניה שעובר דרך קרנות ממשלתיות. למעשה מדובר בזרועות של משרד החוץ הגרמני, שתורמות כספים לגופים שמקדמים את המדיניות שממשלות גרמניה השונות חפצות ביקרן.

הזרוע השנייה היא של גופים שכביכול אינם שייכים ישירות לגרמניה, אך ממומנים על ידה או נשלטים על ידה בצורה כזאת או אחרת. הדוגמאות הבולטות ברשימה הזו הן שורה של ארגונים נוצריים דוגמת הסניף הגרמני של 'לחם לעולם' (bread for the world) שכביכול אמור להילחם בבעיות רעב ברחבי העולם, או האיחוד האירופי, שגרמניה היא המדינה החזקה בו.

הזרוע השלישית של השילוש הלא קדוש הזה הוא קרנות מפלגתיות. מדובר בקונספט ייחודי למדי לגרמניה, שכמעט ולא קיים במדינות אחרות. בגרמניה פועלות כיום שבע קרנות שמקושרות ישירות למפלגות החברות בבונדסטאג, בית הנבחרים הגרמני. הקרנות הללו דוגלות באותם ערכים של המפלגות המקושרות אליהן, ובכירי הקרנות הם בכירי המפלגות הללו. שש מתוך שבע הקרנות פועלות גם בארץ.

"אנחנו מדברים פה על סכומי עתק. בעשור האחרון עברו מגרמניה 150 מיליון שקל לארגוני שמאל ישראליים. קח למשל את ארגון 'לחם לעולם'. בשנת 2020 הוא מימן שמונה פרויקטים בישראל בעלות כוללת של למעלה מ־1.8 מיליון אירו. לעומת זאת, בבורונדי, אחת המדינות העניות בעולם, הוא השקיע פחות מ־650,000 אירו. בבורקינה פאסו הושקעו 633,000 אירו, וברואנדה הארגון היה ממש לארג' והשקיע כ־840,000 אירו. מדובר בשלוש מתוך עשר המדינות העניות בעולם, שאנשים מתים בהן, כפשוטו, מרעב. הארגון הזה שפך בישראל כסף כמעט כמו שהוא שפך בשלושתן יחד. זה בלתי נתפס. אבל זאת רק דוגמה אחת. האיחוד האירופי שופך כאן מיליונים מדי שנה, ופועל בשלושה ענפים כדי לקעקע את היישוב היהודי ביהודה ושומרון. קמפיין אלימות המתנחלים היה רק דוגמה לכך. דוגמה אחרת ובולטת הרבה יותר היא הכספים שעברו מהקרנות של המפלגות".

מה הופך את התרומות של הקרנות הפוליטיות לחמורות מכולן?

"הבוטות של זה, ורמת המעורבות של התרומות הללו לא רק בקידום אידיאולוגיות אנטי־ישראליות, אלא גם השפעה מאסיבית על המערכת הפוליטית בישראל. קרן פרידריך אברט, שקשורה למפלגה הסוציאל־דמוקרטית הגרמנית (כיום מפלגת השלטון בגרמניה. א"מ), תרמה המון כסף לעמותות שפקדו המוני מתפקדים למרצ. הלוגו של הקרן הופיע על שלטים במהלך ההפגנות בבלפור נגד נתניהו. כלומר, קרן מפלגתית גרמנית לקחה חלק בהפגנות להפלת ראש ממשלה מכהן במדינה אחרת. זה בלתי נתפס.

"אבל זו לא המעורבות היחידה של קרן אברט בפוליטיקה בישראל. לפני מספר חודשים חנכה הקרן את משרדיה החדשים ברמת גן, ומי שלקחו חלק באירוע החגיגי היו שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר הבריאות ניצן הורוביץ. ואל תגיד שזה היה סתם אירוע: מי שגזר את הסרט באירוע החנוכה היה מרטין שולץ, מי שהיה יושב ראש הפרלמנט האירופי בין השנים 2017-2012, שהתמודד מול אנגלה מרקל ב־2017 על ראשות גרמניה כמועמדה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. היום הוא נשיא הקרן. אי אפשר להגיע לשמות בכירים יותר בגרמניה. מיכאלי והורוביץ גזרו איתו את הסרט".

עטיפת הספר 'מדינה למכירה' מאת מתן פלג

בהוצאת: סלע מאיר

המדינה לא מבינה את האירוע

לא רק קרן אברט מעורבת פוליטית בישראל. גם הקרנות המפלגתיות האחרות לא טומנות את ידן בצלחת. "ארגון 'עומדים ביחד', ארגון שמאל קיצוני ביותר, מקבל המון כסף גם מקרן רוזה לוקסמבורג של מפלגת השמאל הקיצוני די לינקה - מפלגה עם עבר אנטישמי עמוק, וגם מקרן היינריך בל של מפלגת הירוקים הגרמנית. המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכולנו יודעים כמה מרכזי הוא הן בשיח הצבאי והן בשיח הפוליטי, קיבל תרומות מקרן אדנאואר, שקשורה למפלגה הנוצרית־דמוקרטית, מפלגתה של מרקל. קרן פרידריך ניומן, של המפלגה הליברלית הגרמנית, עורכת כאן סמינר בנושא מחשבה ליברלית שקשור לזרועות הליברליות של המפלגות בכנסת שלנו. הם עשו כנסים שבהם אירחו את מנסור עבאס, וכנסים בעזה שדיברו על 'שקיעת הלאומיות הפלשתינית'. הם ביצעו כנסים ומהלכים עם עמותת 'ישראל חופשית' ועוד שורה של דוגמאות. זאת מעורבות עמוקה בפוליטיקה ובסוגיות הכי בוערות בחברה הישראלית".

כמה כסף העבירו הקרנות הללו לעמותות בישראל?

"הסכומים הידועים הם כשלושים מיליון, אבל למעשה מדובר ביותר. פשוט זה הסכום שהעמותות מדווחות עליו ככסף זר. העניין הוא שלהרבה מהעמותות האלה יש סניפים מקומיים, כך שהכסף לא חייב בדיווח ככסף זר. בפועל מגרמניה הוזרמו לישראל בעשור האחרון 150 מיליון שקל, מתוך כמיליארד שקיבלו עמותות שמאל עד שמאל קיצוני".

אתה מזכיר שוב ושוב שמדובר בעמותות שמאל ושמאל קיצוני. עמותות ימניות לא מקבלות כסף דומה?

"לא. יש אנשים פרטיים שתורמים כסף לארגוני ימין, אבל תעשייה של מדינות, שגרירויות וגופים פוליטיים אחרים - שייכת רק לשמאל. הסיבה לכך ברורה: רוב המדינות הללו הן מדינות אירופיות, שדוגלות בתפיסה פוסט־לאומית וקוסמופוליטית. כלומר, אם אתה ארגון שמעוניין לחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל אתה אוטומטית לא עובר את הסף של אותן קרנות וממשלות. אותו דבר לגבי התיישבות ביהודה ושומרון או בנגב ובגליל. זה פשוט לא משרת את המטרות של הקרנות האלה".

אבל אנחנו כן יודעים שארגוני ימין מקבלים כסף מארגונים אוונגליסטיים.

"זה נכון, אבל מדובר בשבריר לעומת כל שאר הכסף. כשאתה רואה אייטם על כסף אוונגליסטי שעובר לעמותת ימין, דע לך שבאותו זמן עבר סכום גדול פי חמישה מגופים נוצריים קתוליים או פרוטסטנטיים לעמותות שמאל קיצוני. בעשור האחרון הגיעו 150 מיליון שקל מגורמים נוצריים כאלה ואחרים – אגב, 70 מיליון מתוכם מגופים נוצרים גרמניים. והם לא עוסקים כאן רק ב'פעולות צדקה', אלא מתסיסים את השטח. הם אלה שהבעירו את השטח באירוע בנבי סמואל מתחילת השבוע. מדובר בגופים שמבחינה תאולוגית לא יכולים לסבול את העובדה שישראל קיימת, ועוד כמדינה יהודית. אז הם מזרימים עשרות מיליונים לגופים ולמאבקים שכל מטרתם היא לטשטש את הזהות היהודית של מדינת ישראל".

כשפלג מדבר על מאבקים שנועדו לפגוע בזהותה היהודית של המדינה הוא מונה שורה ארוכה של תחומים, אשר הבולט שבהם, כנראה, הוא קמפיין ההדתה. "עד 2017 קמפיין ההדתה לא היה קיים. כמעט אף אחד לא הכיר את המילה הזאת. זה לא הופיע בגוגל לפני. מי שהוציא את הקמפיין הזה הוא ארגון 'מולד', שקיבל בשנים האחרונות מעל שני מיליון שקל מגופים זרים, כולל קרן היינריך בל וקרן רוזה לוקסמבורג. הלוגו של קרן רוזה לוקסמבורג אף נמצא על אותו דו"ח הדתה של מולד. במילים אחרות, כולנו דיברנו על הדתה בגלל קרן של מפלגה גרמנית".

באילו תחומים נוספים זה מתבטא?

"קח למשל את קמפיין המסתננים. ממשלות זרות בכל רחבי אירופה שפכו המון כסף כדי להתערב אקטיבית במדיניות ההגירה של ישראל. ממשלת שווייץ שפכה כאן כסף בקמפיין נגד הסכם העברת מסתננים למדינה שלישית, כשבאותו זמן בדיוק היא חתמה על הסכם דומה עם אותה מדינה שאנחנו רצינו לחתום איתה על ההסכם. הם היו מונעים מאינטרס אישי ולא מדאגה לרווחת הפליטים. גם כשרואים מי חתום על העתירה נגד חוק הלאום רואים שורה של ארגונים שכולם מקבלים המון תרומות מקרנות ומממשלות זרות. זה מאבק שלם על קיומה של ישראל כמדינה יהודית".

כל הנתונים האלה, כך אומר פלג, אינם חסויים. אומנם הם קבורים תחת ערמות של מסמכים ובירוקרטיות, אך מדינת ישראל הייתה יכולה לפקח על תעשיית התרומות הללו בצורה טובה יותר, ולמנוע ממדינות זרות להשפיע כל כך על נושאי הפנים שלה. אך הוא סבור שהמדינה אינה מבינה את גודל האירוע.

"המדינה לא מבינה את חומרת המצב. ארגון ישראלי בשם 'בלאדה', שכביכול אמור לעסוק בנושאים הומניטריים ומקבל הטבות מס, מקדם בפועל פלשתיניזציה של החברה הערבית בישראל. כשהייתה כאן ממשלת ימין היא לא עבדה נכון עם הארגונים החוץ־פרלמנטריים הימניים. קח למשל את ארגון 'רגבים', שנאבק על אדמות הלאום של מדינת ישראל. האם הוא אי פעם קיבל את ההדהוד והתמיכה לפעולותיו? האם בכירי המחנה הלאומי זיהו את הפוטנציאל הגלום בו? אני אומר לך בוודאות שלא. במדינות אחרות הבינו את זה כבר מזמן".

במצב העניינים היום, התופעה הזאת הולכת להתרחב? האם בבחירות הקרובות נראה מעורבות של מדינות זרות בצורה נרחבת?

"לדעתי כן. אל תשכח שכבר ב־2015 מחלקת המדינה האמריקנית הייתה מעורבת בקמפיין V15. ארגון מולד מפעיל כבר שנים את פרויקט 'שישים ואחת', שמטרתו לייצר רוב לשמאל בכנסת, והארגון ממומן בלי סוף על ידי קרנות זרות. כבר עכשיו התחלנו לראות קמפיין השחרה נגד פוליטיקאים מהמחנה הלאומי, כשכרגע בן גביר הוא הבולט שבהם, וזה רק ילך ויחמיר ככל שנתקרב למועד הבחירות".

יש בכלל דרך לעצור את המעורבות הזאת? ואני לא שואל רק על הבחירות, אלא על כל הנושאים שמוצגים בספר.

"בשביל זה המדינה צריכה להתעורר. היא צריכה להבין שבלי זה לא בטוח שהיא תוכל להתקיים. כל המדינות שבוחשות בתוך הפוליטיקה הפנים־ישראלית מתייחסות אלינו כאל מדינת חסות או מדינה מפורקת מהעולם השלישי, וזה פשוט מפרק אותנו מבפנים. כל עוד המדינה לא תתעורר זה לא ישתנה, אבל אני חושב שהיא לא תתעורר אם הציבור לא יעיר אותה".

***