מתי כן סופרים כיפות?
מתי כן סופרים כיפות?iStock

כחובב ספורט אני אוהב בעיקר כדורסל, קצת כדורגל, לפעמים אתלטיקה, ולא מזמן אפילו לקחתי את הילדים למשחק הוקי קרח במסגרת תחרויות המכביה.

רק ענף אחד – והוא דווקא משגשג ופופולרי במיוחד - אני מתעב: ספירת כיפות (וחצאיות). לא סובל את זה. לא בצבא, לא בפוליטיקה, אפילו לא בין זוכי פרס נובל. ואף על פי כן, לפעמים לא מדובר בעוד ביטוי לגאוות יחידה חלולה במגזר (שפעמים רבות דווקא מקפלת בתוכה רגשי נחיתות), אלא בתופעה שמצביעה על דבר מה מהותי יותר – ואז אני בעד. והפעם: הישגים בינלאומיים מרשימים של תלמידי החינוך הממלכתי־דתי בנבחרות ישראל במדעים וייצוג מוגבר שלהם בקבוצות – הרבה יותר מיחסם באוכלוסייה הכללית.

ההישג האחרון היה ארבע מדליות שקטפה לפני כשבועיים נבחרת ישראל במדעי המחשב, שתיים מהן של תלמידי ישיבות תיכוניות: איתן אלבוים מנווה דניאל, תלמיד ישיבת תורה ומדע (שעל יד מכון לב) בירושלים, שזכה בכסף, ואלעזר קורן מזכרון יעקב, תלמיד ישיבת תקוות יעקב בשדה יעקב, שהביא את הארד. אליהם מצטרפים עוד כמה מ"מדעני העתיד" (כך הם מוגדרים בתוכניות המצוינים המיוחדות של משרד החינוך), שרבים מהם תלמידי מוסדות החמ"ד, והבולטת שבהם היא רויטל ולך ממורשת, שסיימה השנה את לימודיה באולפנת בהר"ן, והיא התלמידה הישראלית הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה בפיזיקה ודורגה כבעלת ההישג הגבוה ביותר.

הסטיגמה הרווחת ביחס לחינוך הדתי, שלפעמים גם מגובה במחקרים רציניים, היא שרמת לימודי המדעים בו אינה גבוהה מסיבות שונות - וההישגים בהתאם. בין אם מדובר בנתוני אמת ובין אם לאו, כעת נראה שמשהו חדש מתחיל. "איתן שלנו ייצג את ישראל בנבחרת מדעי המחשב וברוך ה' זכה במדליית כסף", מסכם חלקית חיים אלבוים, האב הגאה, מהנדס מערכות מידע בחברת אקסליבריס. "שלושה מתוך חמשת המובילים של הנבחרת הם מישיבות תיכוניות. זה מצטרף לבוגרת אולפנת בהר"ן שזכתה במדליית זהב בפיזיקה, לתלמיד מהישיבה התיכונית מכון לב שזכה בכסף במתמטיקה ולבחור מעמק בית שאן שזכה במדליה בכימיה - אחרי שנמנע מהשתתפות בתחרויות שנערכו בשבת".

אז מה באמת השתנה? אין מועד מתאים לברר זאת מאשר יום פתיחת שנת הלימודים (בכפוף לאישור יפה בן דוד, ט.ל.ח) – ואין חכם כאלבוים, בעל הניסיון. "היו הרבה שנים שבקושי הגיעו חבר'ה מישיבות תיכוניות ואולפנות להשתתף בנבחרות ישראל במדעים", סיפר. "לדוגמה, במשלחת לאולימפיאדות של נבחרת ישראל במדעי המחשב, לפחות שש שנים לא היה אפילו נציג אחד שלומד בחינוך דתי כלשהו, וכנראה שגם עשרים שנה קודם היו מעטים, אם בכלל".

לשם השוואה הוא מציין כי שיעור תלמידי החמ"ד במסגרות לתלמידים מחוננים לגילי היסודי גבוה משיעורם באוכלוסייה, אך בנבחרות, הפועלות בשנות התיכון, הייתה תמיד צניחה בכמות המשתתפים. את הפער הזה מסביר חיים בדרישה מהתלמידים בנבחרות הכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה, המתמטיקה ומדעי המחשב להשקעה משמעותית של כ־15 שעות שבועיות לאורך כל השנה מעבר ללימודים התיכוניים הרגילים, ובנוסף - השתתפות ביום אימונים שבועי ובמחנה של כמה ימי אימון אחת לחודש. "כנראה שתלמידי החמ"ד, שגם ככה לומדים שעות ארוכות באולפנות ובישיבות התיכוניות, לא הצליחו למצוא את הזמן לשלב גם השקעה רבה שכזו במסגרת הנבחרות - והתוצאות והייצוג היו בהתאם", אמר.

"השנה לראשונה יש ייצוג משמעותי מכובד בכל אחת מחמש המשלחות של ישראל באולימפיאדות, ולדעתי יש לכך כמה סיבות", מוסיף לאבחן אלבוים האב. "סיבה ראשונה, איך לא, היא הקורונה. כנראה שהאפשרות לשלב לימודי זום מהבית של לימודי הקודש והתיכון, ובמקביל את הלימודים של הנבחרות - הקלה על העומס, ואפשרה גמישות הנדרשת בשילוב". הסבר נוסף, לדעת אבי הבן, הוא בהחלטה שקיבל לפני חמש שנים שר החינוך דאז, נפתלי בנט, לפתוח תוכנית חדשה - נבחרת צעירה במדעים, שבשונה מהבוגרת המיועדת לתלמידי החטיבה העליונה בתיכון, נפתחת כבר בפני תלמידי כיתות ז'.

"עד אותה השנה, המיונים וההשתתפות בנבחרות הבוגרות היו לתלמידים מכיתה י' ומעלה, אם כי היו כמה בודדים שנכנסו בכיתה ט'", מספר חיים. "במצב זה, לבוגרי החמ"ד כמעט ולא היה סיכוי להצליח להתברג בין התלמידים המצטיינים של השנתון בתחום המדעי, וגם הבודדים שכן התקבלו לנבחרת, לא הצליחו להגיע לצמרת. שעות הלימוד הארוכות והפעילויות האינטנסיביות בישיבות התיכוניות ובאולפנות כבר בכיתה ט' הובילו לפערי לימוד וידע משמעותיים ברמת ההצטיינות של תלמידי החמ"ד לעומת אלה שלמדו במסגרות החינוך הממלכתי. בנוסף, כנראה שמנהלי החמ"ד לא ראו אידיאל בדחיפת התלמידים למסגרות שכאלה, וגם מלמטה לא היה מספיק רצון.

"המחזור של איתן, שמתחיל כעת כיתה י"ב, היה הראשון של נבחרת ישראל הצעירה במדעים, וכבר באירוע הפתיחה שלה היה ייצוג משמעותי לחמ"ד, באופן טבעי, כהמשך ישיר של מסגרות המחוננים של שכבת היסודי", מסכם אלבוים בגאווה ובסיפוק.

"למעשה, במשך שנתיים שבהן איתן וחבריו למדו והשתתפו בפעילויות של הנבחרת הצעירה, הם שמרו על רמת לימודים גבוהה יחסית - כזו הנדרשת להשתתפות והצטיינות, ושמרו על רמת ידע בדומה לתלמידי החינוך הממלכתי, וכך הגיעו למבחני המיון של הנבחרות הבוגרות ברמה גבוהה מספיק. בעקבות ריבוי המשתתפים מהחמ"ד בנבחרות, עלתה משמעותית גם כמות הנבחרים בסופו של דבר להשתתף במשלחות לאולימפיאדות השונות".

מי אמר "מורשת בנט" ולא קיבל?