האופי הדתי והיהודי של מדינת ישראל הוא אחד הבסיסים לחיים המשותפים של אזרחי המדינה, על אף המחלוקות על משמעות אופי זה.
הזיקה החזקה של רבים בציבור היהודי וכן בציבור הלא יהודי למסורת ולשורשי הדת, מייצרת מכנה משותף רחב יחסית עליו ניתן להתבסס כשמנסים להגיע להסכמות על המרחב הציבורי המשותף.
לעומת זאת, הסוגיות הקשורות במרחב העירוני שונות במהותן מסוגיות דת ומדינה, מכיוון שגם אם יש חוסר הסכמה עקרוני בסוגיות דת ומדינה ברמה הארצית, הפתרונות לחלק מהבעיות מצויים דווקא בתוך העיר עצמה ובמרקם החיים המשותף, בשל הצורך בחיים משותפים ברמה היום יומית.
במלאת 20 שנים לאמנת גביזון מדן, שביקשה לשרטט הסכמות לחיים משותפים בנושאי דת ומדינה, ולקראת הבחירות המוניציפליות שייערכו בעוד כשנה, קיימה השבוע תנועת נאמני תורה ועבודה, בשיתוף המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, כנס מיוחד, "דת ועיר", שעסק ביחסי הדת, הרשות והקהילה. הכנס נערך מתוך שאיפה להתמודד עם סוגיות הדת והמדינה בזירה המקומית, כדרך אפשרית לצמצום המחלוקת.
בכנס נטלו חלק הרב יעקב מדן, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה עו"ד אסף בנמלך, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה שמואל שטח, ראש מיזם רבני ערים בתנועת נאמני תורה ועבודה הרב ד"ר עידו פכטר, ראש המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הפרופ' אביעד הכהן, מנכ"לית "קולך", שרון בריק דשן, ד"ר אילון שוורץ, ראש מועצת אפרת עודד רביבי, רב העיר עפולה הרב שמואל דוד, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, גל שם טוב, סגן ראש עיריית ת"א, חיים גורן, סגנית ראש העיר חריש שני גרינברג, חברי מועצה מרחבי הארץ, מומחים ואנשי מקצוע בתחום ורבים נוספים.
באי הכנס השתתפו בדיוני שולחנות עגולים בנושאי השבת במרחב הציבורי, הנהגה דתית בקהילה, שירותי דת מקומיים, בין חופש דת לכפיה דתית, ותקציב, הקצאות ותמיכות.
עו"ד ליאת קליין, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה אמרה בפתח הכנס כי: "בשנים שחלפו מאז נוסחה אמנת גביזון מדן השתנו פניה של החברה הישראלית במידה ניכרת ואולם הסטטוס קוו, לפחות זה הרשמי, נותר כמעט תקוע. השיח הציבורי הלך והקצין, והמאבק על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עדיין מקים ומפרק ממשלות בישראל. הזירה הארצית עדיין שסועה ומפולגת, ולעומתה הזירה המקומית מסתמנת כזירה אפשרית לפתרון. היום הזה יוקדש לניסיון למצוא נוסחת איזון חדשה, מאפשרת ומגשרת לחיים המשותפים שלנו כאן, דווקא בזירה המקומית".
בכנס נטלו חלק נציגים בכירים של מפלגות המבקשות להתמודד עם הנושא.
שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל התייחס לסוגיות הדת והמדינה ואמר כי "אנחנו לא נבוא עם דף ריק למפלגות החרדיות ונבקש מהן למלא את הדרישות שלהן. יש לנו דף מלא ועגלה מלאה ואנחנו אומרים לחרדים שהם יכולים להיות שותפים ואפשר להגיע להסכמות מראש".
שר הדתות לשעבר, ח"כ מתן כהנא ציין בדבריו כי "לצערי, אפשר לסמן וי על רפורמת הכשרות ואיקס על רפורמת הגיור. ברפורמת הגיור נכשלתי. רציתי לאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור על פי פסיקותיו של הרב דרוקמן ומשיקולים פוליטיים זה לא עבר. לעומת זאת, יושבות כאן כמה מהממונות על מועצות דתיות, שזו מהפכה של ממש ולמרות כל ההתנגדויות, היום כולם מברכים על כך שהן יו"ר מועצות דתיות".
ח"כ אפרת רייטן אמרה כי "בממשלה הקודמת הייתה זכות וטו בנושאי דת ומדינה לימינה ולכן לא יכולנו לגעת בכל מיני נושאים, כמו למשל קידום תחבורה ציבורית בשבת, כמו ברכבת הקלה. הדברים מונחים כעת לפתחו של ראש הממשלה לפיד".
ח"כ שמחה רוטמן התייחס לרפורמת הכשרות ואמר כי "הבעיה העיקרית בהסדרת סוגיית הדת והמדינה היא מעורבות בתי המשפט. לבית המשפט, כמו גם למחוקק, אין בדל של סמכות להחליט בנושאים דתיים. לשם כך קיימת הרבנות הראשית".
ח"כ משה (קינלי) טור פז אמר בדבריו כי "נגיע להסכמות רחבות עם החרדים בנושאי דת ומדינה שונים, למשל נושא העגונות", טור פז הוסיף כי הוא מוכן לשלב השני והשלישי של אמנת גביזון מדן ומתעתד לנסח את השלב הבא שלה.
ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה כי "פניתי לראש הממשלה לשעבר בנט ולראש הממשלה לפיד והצעתי שנקים צוות לפתרון מסורבי הנישואין בישראל, והם אפילו לא התייחסו".
עו"ד ליאת קליין, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, סיכמה את הכנס ואמרה כי "שנת 2023 הולכת להיות דרמטית, בחירות כלליות לפנינו, ולאחריהן בחירות מוניציפליות. הנהגה פוליטית חדשה צפויה לקום, אך גם הנהגה מקומית חדשה, ולכן זה בהחלט הזמן הנכון להחזיר את השיח לזירה המקומית.
יחסי דת ומדינה הם המורכבים, הסבוכים ואולי הנפיצים ביותר במדינת ישראל, אופייה היהודי של המדינה לצד זה הדמוקרטי הם מקור התנגשות מרכזי. עם זאת, הזהות היהודית, החיבור השורשי למסורת הוא גם אולי המכנה המשותף הרחב ביותר של כולנו כאן".
