ד"ר רוני קמאי, מומחית לתנודות קרקע ותשתיות מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, מסבירה בראיון לערוץ 7 מניין ומדוע צצים בולענים כדוגמת זה שנפער באיילון ובדרך נס לא הסתיים בנפגעים בנפש.
"זו בהחלט סכנת נפשות", אומרת ד"ר קמאי המבהירה מיד בפתח הדברים כי קיים הבדל של ממש בין בולענים טבעיים כדוגמת אלה שנפערים באזור ים המלח, לבין בולענים שנפערים באזורים אורבניים המתרחשים בדרך כלל כתוצאה מפרויקט הנדסי המפר את שיווי המשקל בתת הקרקע, "יכול להיות שזלגו מים שלא היו צריכים לזרום והייתה זרימה וסחף, יכול להיות דברים אחרים, בדרך כלל זה קורה בגלל התערבות אנושית שלנו בתת הקרקע, ולכן זה ניתן למניעה".
"כל מהנדס מודע לעניין הזה והוא חייב להעסיק מישהו שזה תפקידו, לדאוג ליציבות הקרקע. בתל אביב בונים ללא הפסקה מבנים מאוד גבוהים ומורכבים ועדיין אירוע שכזה הוא אירוע חריג", אומרת ד"ר קמאי. לשאלתנו אם זליגת מים במקום מסוים אינה מעידה על זליגה לנקודות נוספות בסביבת הבולען שכבר נפער, משיבה קמאי כי חשש כזה אכן קיים, "ספציפית במקרה הזה עבדו צוותים כל הלילה במעקב אחרי האזור הזה, מיפוי וחיפוש אחרי חללים נוספים. יש היום טכנולוגיות שיכולות לבדוק עם או בלי קידוח אם יש חללים בתת הקרקע. אין לי פרטים לגבי מה שנעשה במהלך הלילה, אבל אני מקווה שנעשו כל הבדיקות וימשיכו לנטר את האזור לא רק היום או מחר אלא גם בטווח ארוך כדי לוודא שלא מתפתחים חללים נוספים. מאוד חשוב להיות עם היד על הדופק".
עוד שאלנו אם ניתן להסיק מגודלו של הבולען שהוא נוצר במקום במשך פרק זמן ארך. ד"ר קמאי מסבירה כי לא נכון להגיע בהכרח למסקנה שכזו שכן בעוד "בולענים בסביבה טבעית מלמדים על כך שמדובר בתופעה שנמשכה הרבה שנים עד שנוצר החלל", ולעומת זאת בבולעני סביבה אורבנית שנוצרים בשל התערבות אנושים, כמו פיצוץ מים בלחץ גבוה, הדברים יכולים לגרום לחלל די מהר, בעיקר כאשר מדובר במקום בו הקרקע חולית.
האם המהנדסים האחראים על יציבות הקרקע של כל בנייה בוחנים גם את המציאות התת-קרקעית בכבישים סמוכים? ד"ר קמאי מתייחסת לאירוע הנוכחי ומציינת כי "המבנה המדובר שחושבים שאליו זה קשור מאוד סמוך לאיילון, כלומר שלא היה צורך להרחיק לכת. מובן שלא כל מבנה שבונים בתל אביב בודקים את איילון, אבל אם נוצר חוסר יציבות, הוא נוצר קודם כל באתר שלך, אם הייתה חפירה לעומק, שאיבה של מי תהום וכו', ואז זה מתקדם לכיוונים שונים, במקרה הזה מתחת לכביש". קמאי מספרת על מקרים שבהם נעשתה עבודת תמ"א שפגעה בחניון הסמוך למבנה, "בדרך כלל הכשל הוא בסמיכות לבניה".
עוד שאלנו את ד"ר קמאי אודות אירוע שהתרחש לא מזמן, אירוע הבולען בחניון בית החולים שערי צדק בירושלים, ונסיבותיו. קמאי אומרת שאינה מכירה את פרטי הבדיקה של האירוע ההוא אך ידוע לה שהאירוע היה סמוך לעבודת מנהור שהייתה החשודה המרכזית כגורם לאירוע.
מאחר ונראה שאנחנו שומעים ורואים על יותר ויותר בולענים, לא רק בארץ, עולה השאלה אם הסיבה היא גיל התשתיות או שהתופעה קיימת באותה היקף ורק קלות הפצת הצילומים ברשתות היא שמובילה לתחושה זו. "אולי זה שילוב", משיבה ד"ר קמאי. "אנחנו חיים במדינה מאוד צפופה. האזור של גוש דן הולך ונבנה בקצב אדיר וכעת בונים מתחת לפני הקרקע כי אין מקום מעל הקרקע, ולדברים יש מחיר, אבל זה לא חדש. בולענים באזורים אורבניים קורים בכל העולם. אולי הקצב גדל בגלל הבניה הצפופה ולזמינות המידע יש כאן משקל כלשהו".
על הטיפול שבוצע בבולען באיילון, מילויו בבטון, היא אומרת: "אני מאמינה שהמילוי של החור בבטון הוא פלסטר כדי לעצור את הקריסה בתקווה להחזיר את עורק התחבורה הזה לפעולה, אבל זה לא מטפל בגורם. אני מקווה שצוותים שפועלים בשטח זיהו את הגורם לחלל וטיפלו בגורם ורק לאחר מכן מילאו בטון, שימנע את הקריסה של הכביש והקרקע שמסביב לחלל, אבל אם עדיין יש במקום זרימה של מים הקרקע תמשיך להיסחף והיא צריכה להיות מטופלת".