
חמאס הוציא להורג שניים מפעיליו בשל מה שהוגדר כשיתוף פעולה שלהם עם ישראל. האירוע מעניק לנו עוד הצצה להתנהלות של חמאס כלפי האוכלוסייה ברצועת עזה. על כך שוחחנו עם ד"ר גדי חיטמן, מרצה באוניברסיטת אריאל וחבר פרויקט 'הניצחון הישראלי'.
ד"ר חיטמן מציין כי אירוע שכזה אינו ראשון, אך בעיתוי זה הוא מלמד על מה שמטריד את חמאס, ומדובר בהקשר להישגים הישראלים הטקטיים במבצע 'עלות השחר' וחשבון הנפש שחמאס עושה לעצמו ביום שאחרי המבצע, על אף שהוא לא כוון נגדו.
להערכת ד"ר חיטמן חמאס מפנים את משמעות היכולות הצבאיות והמודיעיניות של ישראל מול הג'יהאד האיסאלמי, יכולות שהביאו למכה משמעותית לבכיריו, והוא מבקש לוודא שהוא עצמו אינו נתון לחדירה מודיעינית. בנוסף הוא מבקש להעביר מסר לאוכלוסיה ברצועת עזה לבל יהינו לשתף פעולה עם ישראל ומי שיעשה כן ישא במחיר כבד.
חיטמן סבור כי על אף המסר החד שמבקש חמאס להעביר לתושבי הרצועה לא בטוח שהציבור שם אכן מורתע, שכן המודיעין הישראלי ממשיך לפעול ברחבי הרצועה לאסוף מידע והוא שמאפשר פעילות איכותית ויעילה מול בכירי הטרור. חמאס מבין שההרתעה שלו נשחקת עם הזמן ולכן הוא צריך לבצע פעולות פנימיות שיזכירו מה בעיניו מותר ומה אסור.
באשר לתובנה שחמאס מקבל מהבידול שערכה ישראל בינו לבין הג'יהאד, סבור ד"ר חיטמן כי בהיבט הצבאי הדברים ברורים והראיה לכך היא שמאז צוק איתן חלפו שמונה שנים בהן חמאס לא יזם מהלכים דרמטיים מול ישראל. באשר לאידיאולוגיה החמאסית הדברים לא השתנו והארגון עדיין מייחל ליום בו יוכל להקים חליפות איסלאמית על חשבונה של ישראל.
"ביריעה רחבה, המסר של חמאס הוא כזה, אנחנו שחקן שרוצה לשנות את הזירה ולהחזיר את פלשתין לבעליה, אבל אנחנו מבינים את מגבלות הכוח מול ישראל ויש לנו אוכלוסיה שאנחנו רוצים לדאוג לה. ממשלת ישראל עוזרת עם מתן אישורי עבודה מה שמרגיע את המציאות שם כשהכלכלה מניעה את עצמה, ולכן זה לא ישראל מול ארגון טרור, אלא ישראל מול גוף ריבוני שצריך לנהל את ענייניו ברצועה ולתמרן בין החזון של שחרור פלשתין לבין השלמה עם המציאות כפי שהיא. זו הסיבה שכאשר הג'יהאד האיסלאמי נכנס לפעילות צבאית החמאס אומר הם שהם יכולים לירות ולשחרר קיטור עד שאני מרגיש שמזה מסכן את האינטרס שלי ואז אומר לכם די.
על דבריו אלה שאלנו את ד"ר חיטמן אם יתכן והמסר שמבקש חמאס להעביר בהוצאתם להורג של שני פעיליו נוגע ל'שומר החומות' אך מהיבט אחר. יתכן שמגמתו היא להוכיח לתושבי הרצועה שהוא עדיין נאמן למאבקו עם ישראל, ובכך הוא מבקש להשיב לאותם הטוענים נגדו שהוא עצמו משתף פעולה עם ישראל ומשום כך בכיריו לא ניזוקו במהלך המבצע האחרון שהיה ממוקד רק מול הג'יהאד ואנשיו.
חיטמן מציין כי מדובר בהשערה שאין לבטל ואין לאשר אותה והיא צריכה בדיקה והבדיקה המתבקשת היא בצעדיו המעשיים של חמאס, ובמידה וזו הייתה מטרת הארגון הרי שהיה מתמודד בשתי דרכים אחרות, בדרשות יום השישי ובביצוע מהלך נקודתי של ירי נגד ישראל על מנת להוכיח שפלשתין לא נשכחה ממנו. שני מהלכים אלה לא נעשו.
"יושבים סינוואר, מוחמד דף ואחרים בעזה ושוקלים מהלכים מדינתיים רחבים מאוד ומסתכלים על משוואת הכוחות בין ישראל לבינם ואומרים שלא זו העת לאתגר את הישראלים", משער ד"ר חיטמן הסבור כי מחמאס מבקש להעביר גם מסר הרתעתי לישראל. חמאס מבין שאם יתחיל מערכה הוא עלול לחטוף ולא רק בהיבט ירי הפצמ"רים, אלא להגיע לכך שלא יהיו 18 אלף אישורי עבודה לאנשים שאני צריך לדאוג להם. לכן זה לא הזמן להתכתש עם היהודים".
להבנתו ניהול האוכלוסייה ברצועת עזה הופך את שיקולי חמאס להרבה יותר מורכבים מאלה של הג'יהאד האיסלאמי. המענה, הוא סבור, יהיה בהכרעה שצריכה לבוא מצידה של ישראל בשאלת עתידה של רצועת עזה. "ישראל לא החליטה רשמית. היא החליטה רק להמשיך לדשדש, לא ללכת על מערכה צבאית רחבת היקף כי היא מבינה את המחירים שיש לזה, וגם החליטה לא ללכת על מהלך מדיני מול חמאס. לכן אנחנו מדשדשים. בראיה רחבה, אנחנו מנצחים טקטית או אופרטיבית, אבל לא אסטרטגית וגם חמאס לא מנצח אסטרטגית. אנחנו תקועים זה עם זה".
