מי נאבק בהם
מי נאבק בהםצילום: עיסאם האשלמון, פלאש 90

ארצות הברית מבקשת משר הביטחון, בני גנץ, לבחון את הוראות הפתיחה של צה"ל ביהודה ושומרון. מי ומה עומד מאחורי הבקשה הזו? האם זה רק ממשל ביידן או שיש גורמים אחרים שמבקשים לקדם דרך דרישות מסוג זה אג'נדה פרו-פלשתינית ופרו-טרוריסטית.

מתן פלג, מנכ"ל 'אם תרצו' ומחבר הספר 'מדינה למכירה', משוכנע שמאחורי הדרישה האמריקאית עומדים ארגוני שמאל והוא מרחיב על כך בראיון לערוץ 7: "אין ספק שארה"ב כמדינה מלווה את ישראל וידידת ישראל, אבל יחד עם זאת צריך להבין שארה"ב בעצמה מממנת עשרות ארגוני שמאל קיצוני בישראל, ארגונים שמתפרנסים מהכפשת חיילי צה"ל, כמו 'בצלם', 'שוברים שתיקה', 'האגודה לזכויות האזרח' ואחרים. חשוב להבין זאת בהקשר של האירוע הנוכחי, כי כשיש אירוע וארגוני תעמולה מקבלים כסף מממשלה מסוימת יש להם גם דלת פתוחה חזרה מול אותה ממשלה", הוא אומר ומציין כי הדלת הפתוחה הזו משמשת את אותם ארגונים לקידום תפיסתם המבקשת בין השאר לראות בצה"ל צבא מפר זכויות אדם וכיוצא באלה.

במקרה שירין אבו עאקלה רואה פלג מקרה קלאסי לסוג כזה של השפעה הדדית בין אותם ה\ארגוני שמאל לממשלות שונות, בהן ארצות הברית. הוא מזכיר בדבריו כי בהיסטוריה ידועים מקרים רבים שבהם עיתונאים נהרגו בשל עצם נוכחותם במוקדי סכסוך, אך במקרה המדובר "בגלל שזה ישראל ובגלל מדובר בארגונים שמתפרנסים מהסכסוך, יש להם ולממשלה הזרה אינטרס לנפח את זה ובסופו של דבר לקשור את ידיהם של חיילי צה"ל".

הדבר, מסביר פלג, לא קורה באופן ישיר, אלא כתוצאה של פעילותם. "בעשור האחרון מעל שישים מיליון שקלים של כספים ממשלתיים של ארה"ב הגיעו לארגוני שמאל ושמאל קיצוני. המטרה שלהם היא לא לכבול את ידי חיילי צה"ל, אלא שלא נהיה ביהודה ושומרון, שמדיניות המלחמה של ישראל בטרור תשתנה, ואת זה עושים דרך שקר האפרטהייד, שכל העולם יידע שישראל היא מדינת אפרטהייד. מהקמפיינים האלה הם מתפרנסים".

"יש לנו מחלוקת גדולה עם הקונגרס לגבי נוכחותה של ישראל ביו"ש. מחלקת המדינה היא הסמן השמאלי בקרב מקבלי ההחלטות בארה"ב, מגבירה את הקולות בישראל שיהדהדו את המסר שלהם. הם לא יחזקו קולות של ארגון 'רגבים' שדורש לשמור על אדמות הלאום, אלא יהדהדו את 'בצלם' שמייצר דה לגיטימציה למאבק הישראלי".

פלג מוביל אותנו לדוגמא ממשית וכואבת: "כשהתחילו הפגנות החמאס מול גדר בעזה חיילי צה"ל הרחיקו מפגינים שלוש מאות מטר מהגדר. במרץ 2018 התחיל האירוע, באפריל הוגשה עתירה של 'יש דין' לבג"ץ ובמקביל הם פנו יחד עם 'עדאללה' גם לבית הדין בהאג והאיחוד האירופי". התוצאה של מהלך לחץ זה הייתה מיידית ובשטח: "צה"ל צמצם את הפרמטר מ-300 מטרים ל-100 מטרים והכניס מושגים הזויים כמו הבדלה בין 'אויב אפשרי' ל'אויב מיידי'. צה"ל מושפע מהלחץ המשפטי בינלאומי שארגונים ישראלים יצרו בעולם במימון ממשלות זרות. הוא הושפע מכך כי כשבית הדין קובע שצה"ל ביצע פשעי מלחמה זה מרתיע ובקצה נקשרות ידיו של החייל ואנחנו מכירים את המקרה של בראל הי"ד. אני לא אומר שבראל נהרג בגלל ארגון 'יש דין', אבל אין ספק שהלחץ שארגוני התעמולה יצרו בעולם השפיע משמעותית על הוראות הפתיחה של צה"ל, וזה מה שעושים האמריקאים כעת".

פלג מעיר ומזכיר בשולי הדברים את הסיפורים המזוויעים על האופן שבו חיילי המארינס האמריקאי מתייחסים למקומיים בעיראק ובאפגניסטן, "זה לא נאה דורש ונאה מקיים". לדבריו "יש כאן צביעות חסרת תקדים. הם מנצלים את אירוע העיתונאית כדי להשפיע על חיילי צה"ל. אין שום מדינה בעולם שהייתה מאפשרת למדינה זרה להשפיע על הוראות הפתיחה באש. כאן זה עובר בנמנום וזו כבר תופעה אנתרופולוגית. יש כאן פעולה ממוקדת של ארגונים מקצועיים שניזונים מכספי ממשלות זרות במשך שנים. ארגון שיודע להגיע בטלפון לשגרירי גרמניה, נורבגיה, האיחוד האירופי, ארה"ב ועוד, הם ארגונים בעלי עצמה בלתי נגמרת ויכולת השפעה אדירה על מקבלי ההחלטות".