היא מדברת בקצב הטיקטוק בתנועות ידיים ובלהט שקשה לפספס והיא מוגדרת כבר מספר שבועות ככוכבת של מערכת הבחירות הנוכחית. הדר מוכתר. שוחחנו איתה על מנת להכיר מעט יותר את מי שיצאה לדרכה הפוליטית-ציבורית לפני מספר חודשים ומבטיחה מהפכה של ממש עבור הצעירים בישראל.
אז מי היא בכלל הדר מוכתר, אנחנו שואלים והיא עונה במהירות בשטף הדיבור האופייני לה: "אני הדר מוכתר, יו"ר מפלגת 'צעירים בוערים', מפלגת הצעירים של ישראל, עתודאית בצה"ל למדעי המחשב, באה ממשפחה נורמטיבית, בחורה רגילה שרוצה להילחם על החיים שלה. חרדה לעתיד שלי".
ומה הביא אותה להחלטה שבלי פוליטיקה שום דבר לא יקרה? "ההחלטה שלי הגיעה רק מזה שאני חוששת לעתיד שלי, אני חוששת למדינה, חוששת שלא אוכל לחיות כאן. אין כאן אינטרסים סמויים ואין מיליונים שמסתובבים. זו בסך הכול הדר שרוצה לדאוג לצעירים בישראל ונמאס לי להסביר לפוליטיקאים שחמישים שנה שום דבר לא השתנה. עובדים עלינו בעיניים. הם שרפו לי את העתיד".
כשאנחנו שואלים אם יתכן וזה מה שקורה לכל מי שנכנס לפוליטיקה ואולי זה מה שגם יקרה לה עצמה אם תיכנס לכנסת? מוכתר נרעשת ממה שהיא רואה כהשוואה בינה לבין יאיר לפיד, איציק שמולי וסתיו שפיר. "אל תשווה אותי ליאיר לפיד ואיציק שמולי. אל תשווה אותי למיליונרים. סתיו שפיר קפצה על הג'וב הראשון שנתנו לה במפלגת העבודה עם 45 אלף שקל בחודש על כיסא נורא נוח. אני מכתתת רגליים בכל הארץ, ישנה שעתיים בלילה, צורחת במגפונים בערבים. אני לא הם".
"אני מקימה מפלגה מאפס. בעולם המפלגות החלק הכי קשה הוא הריצה שבה צריך כסף. לי אין אף טייקון מאחורי. לא קיבלתי שקל ואין לי ערבויות. קניתי מגפון לפני שבוע אחרי שאספתי חמישים שקל מעשרה אנשים כי לא היה לי כסף לממן את זה. אין לנו שקל במפלגה, אבל יש לנו פעילים ועוזרים וזה היופי. לא אצטרך את הטייקונים. אין אף אחד שעומד מאחוריי", אומרת מוכתר וקובעת כי בדרכה שלה אין לה צורך כדי להגיע בכל פנייה לרבע מיליון אזרחים.
"אני לא חושבת שאם אזרוק חצי מיליון שקל לאסאמאסים שאשלח לאנשים זה יעזור לי. זה לא הדור שלנו. אנשים רוצים את האותנטיות, רוצים להצביע למפלגות שמאמינים להן, שיש להם איתן היכרות ארוכת טווח. אני זה לא המפלגות הישנות שזורקות עלינו מיליונים".
לדבריה פתרונות למצוקת הדיור יש הרבה, אך מה שחסר הוא מי שיבצע את הפתרונות הללו ומאחר ועליה לא פועלות קבוצות לחץ יהיה בכוחה לעשות את מה שאחרים מבטיחים במשך שנים. כשהיא נשאלת על חקיקה נדרשת להקלה על מצוקת הדיור קוראת לחלוקת קרקעות לבנייה במחיר מינימאלי או בחינם, "המדינה תרוויח פחות מהנדל"ן אבל לנו יהיה בית", היא אומרת וקוראת לקיצוץ רגולציה, להתחדשות עירנית ותקצוב עיריות על שירותים. מניין הכסף לכל זה? "יש להם 2.7 מיליארד שקלים לבחירות. יש כסף ותמיד יש כסף. יש להם כסף כשהם רוצים. יש להם כסף לתקצב דירות לצעירים, נקודה", היא משוכנעת.
"חארטה בארטה. עובדים עלינו בעיניים", אומרת מוכתר ואנחנו שואלים אם כמי שיתכן ובעוד שבועות אחדים תנהל מו"מ קואליציוני היא תדע מתי פוליטיקאים מתעתעים בה ומתי אומרים אמת, מתי מבטיחים כדי לקיים ומתי מבטיחים ומשאירים אותה לרדוף אחרי הרוח אחרי שקיבלו את שלהם. "אני לא סומכת על אף אחד. את החוקים שלי אקבל במזומן ואם לא אפיל להם את הממשלה. לא באתי להיות יפה ולשתוק ולהצביע מתי שנוח להם. באתי לסחוט את המדינה למען הצעירים. הם יצטרכו לרדוף אחרי ולא אני אחריהם. אני הולכת להיות האצבע ה-61", היא אומרת.
כשאנחנו שואלים אם ההתמודדות תהיה לבד או בהצטרפות למפלגה נוספת היא מבהירה שאת כל ההצעות, כמו אלה שקיבלה מאביר קארה ומאלי אבידר דחתה ובכוונתה להמשיך ולדחות. "קיבלתי הצעות מאוד מפתות אבל אמרתי לא כי אותי זה לא מפתה. לא מעניין אותי הכספים שלהם, הכיסאות שלהם והתפקידים שלהם. באתי לעשות היסטוריה במדינה. בעוד מאתיים שנה אנשים ילמדו על 'צעירים בוערים' ועל המהפך שעשינו פה. באתי לייצג את הצעירים וכדי שהצעקה שלנו תישמע".
האם היא לא חוששת שהסגנון שלה לא ידבר לחלק המבוגר יותר של האוכלוסייה? מוכתר משיבה בשלילה מוחלטת ומספרת: "להיפך, מבוגרים אומרים לי שסוף סוף מישהי אומרת את האמת בפרצוף ומדברת באותנטיות בלי להתייפייף ובלי להתלקלק. לא באתי להיות ממלכתית. עשרים שנה היינו ממלכתיים שתקנו ושילמנו. עבדו עלינו בעיניים. לא באתי להיות ממלכתית. באתי לסחוט את המדינה ולומר את כל האמת בפרצוף ואנשים רוצים את האמת כי נמאס להם מההתייפיפות. לא קונים את זה יותר".
ומה באשר לעמדותיה בסוגיות נוספות, דת ומדינה, מדיניות, פלשתינים ועוד? תשובתה של מוכתר היא אחת 'משאל עם'. "תכנית המאה צריכה לעבור במשאל עם ולא בפרלמנט. אין הסכם כלשהו ללא משאל עם. אזרחים הם שצריכים להחליט ולא המנהיגים המושחתים". האם היא עצמה תקדם עמדה המנוגדת לדעתה האישית רק כי משאל העם הורה כך? "מי צריך להחליט? הדר מוכתר היא דיקטטורית שקובעת למדינה או העם?", היא עונה בשאלה.
ומה עמדותיה שלה? "אף אחד לא יוציא אותנו מאריאל ויהודה ושומרון. נולדתי למציאות שיש את יהודה ושומרון וזו מציאות שקבענו בשטח. מדינה פלשתינית לא תהיה במאתיים שנה הקרובות, אז בואו נתקדם". את יהודה ושומרון היא רואה כחלק משמעותי מהפתרון לדיור, אך זאת בבניית בניינים ולא בצמודי קרקע.
כידוע, בשל גילה לא תוכל מוכתר להיות חלק מרשימתה לכנסת הבאה ומועמדים אחרים מטעמה הם שיתייצבו ברשימה. האם לא מתסכל אותה לדעת שאחרי כל המאבק הציבורי אחרים יישבו בכנסת? למוכתר תשובה ברורה. לא מעניין אותה להיות חברת כנסת. היא רוצה להיות שרה שתבוא מבחוץ.
ומי יהיו ברשימה? השמות עדיין לא ידועים. מוכתר היא שתקבע מי יתייצב ברשימה שתתפרסם בעוד כשבוע. יהיו אלה פעילים שהלכו איתה בדרכי המחאה ברוטשילד ומחוצה לה. סביר להניח שלא נכיר את השמות שיוצבו שם, אבל לדבריה מדובר במי שיש לה אמון בהם ולהיפך.
על מה שעשתה לה החשיפה הציבורית ברמה האישית היא אומרת: "המשפחה שלי סובלת מזה. אני רוצה לומר תרדו מהם, שחררו. אבא שלי לא מיליונר ואימא שלי בסדר. קשה להם. הם לא מעניינים. הם לא העיקר. תרדו מהם".