תחת הכותרת 'הכיסופים לירושלים בשירת קהילות ישראל' יקיימו מרכז דהאן ואוניברסיטת בר אילן כנס מיוחד. בין השאר ידובר שם על מסורת השירה בבבל, באתיופיה, במרוקו בלוב ובתימן ובין מי שיופיעו באירוע יהיה גם מי שהפך לסמל השירה התימנית בישראל, ציון גולן, אתו שוחחנו על הכמיהה לירושלים וארץ ישראל בשירת יהודי תימן וגם על קשיי הקליטה בארץ של העולים מתימן, בין השאר גם פרשת ילדי תימן.
בדבריו מציין ציון גולן כי חלק ניכר מהכתיבה של רבי שלום שבזי עסקה בכמיהה ובכיסופים לארץ ישראל וירושלים, וזכורים בהקשר זה שירים מובילים כמו 'קריה יפהפייה' ו'אהבת הדסה', "רוב השירים שלנו נכתבו ככיסופים לארץ ישראל. המטרה של התימנים שהגיעו מתימן בשנות החמישים ועוד קודם לכן הייתה להגיע לארץ ישראל וירושלים, לראות את ירושלים, הם נישקו את העפר כשהגיעו".
לצד התפילה, אומר ציון גולן, "השירה היא החלק המשמח והבולט. בשירה נותנים את הרגש והרצון לבוא לירושלים". אך אל מול הציפייה והכמיהה הגדולה פגשו העולים מתימן מציאות קשה שכללה גם את פרשת ילדי תימן, האם המציאות הזו לא פגעה בחלום הגדול? "אין שום קשר בין חטופי תימן לכמיהה לארץ ישראל", קובע ציון גולן. "הכמיהה לארץ ישראל תמיד הייתה להם בלב ובנשמה".
"לקחו אותם כאנשים פשוטים וצנועים. ה באו במצב הכי פשוט, היו עניים מאוד. הם חיו בעוני בתחילת ההתיישבות ולאט לאט התחילו לקלוט וחזרו לעצמם, התעשרו והסתדרו וכיום הגיעו להישגים מאוד גבוהים, דוקטורים פרופסורים וכו' והעולם השתנה", הוא אומר ולשאלתנו על מה שמספרים זקני העדה על הציפייה הגדולה, הוא אומר: "הם באו בתמימות, התימנים לא דרשו כלום. רצו רק לחם לאכול ובגד ללבוש. מעט הזקנים שנשארו מהדור ההוא סיפרו על הרצון שלהם רק להגיע לארץ ישראל וירושלים".
לקראת הכנס אומר מנהל מרכז דהאן, ד"ר שמעון אוחיון: "הכנס מבטא את הכמיהה לירושלים בקהילות ישראל השונות: תימן, אתיופיה, לוב, בבל, מרוקו ועוד. האהבה, הערגה והשירה לירושלים נמשכת למעלה מ-3000 שנה עוד מימי דוד המלך, ומאז מלווה אותנו שבועתם של הגולים מירושלים: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".