מזכרות רבות תשאיר ממשלת בנט־לפיד לחברה הישראלית עם לכתה בעוד חודשים ספורים: השבועות שחלפו תחת הסטטוס של ממשלת מעבר העניקו לעם היושב בציון יו"ר חדש לוועדה למינוי בכירים בשם מני מזוז, והשבוע גם רמטכ"ל חדש – האלוף הרצי הלוי. נדיבותה של ממשלת המעבר בראשות לפיד אינה יודעת גבול, והשבוע במחטף נוסף היא מיהרה לאשר במשאל טלפוני בקרב שרי הממשלה גם את מינויה של מועצת החמ"ד החדשה לארבע השנים הבאות. מתנה ראויה ללא ספק, במיוחד למגזר הדתי שממתין כבר יותר משנה למינויָם של חברי הגוף החשוב הזה. אבל המזכרת הזאת, שהציבור הדתי יצטרך לשאת איתו לפחות בארבע השנים הבאות, לא התקבלה אצל כולם בזרועות פתוחות ובלב חפץ.
ארבעה עשר חברי מועצת החמ"ד והעומד בראשה אמונים על קביעת מטרות החינוך הממלכתי־דתי, עיצוב אופיו ותכניו, וגם על מינויָם של בעלי תפקידים במערכת החינוך הדתית. תקציבי המכללות הדתיות להוראה עוברים דרך המועצה, ובכוחה גם לפטר מפקחים ומורים ולמנות את ראש מינהל החמ"ד. ברור לכול כי גוף בעל כוח וסמכויות כה רחבות ביחס למערכת חינוך רבת ענפים, שעמוד השדרה הערכי־תורני שלה הוא נשמת אפה, צריך לייצג את הזרמים השונים בתוככי המגזר הדתי ולתת ביטוי לצרכים ולעמדות החינוכיות המגוונות הקיימות בו. בחירת חברי המועצה צריכה להתבצע תוך שימת לב ושיקול דעת, ולא כחלק ממשחק פוליטי אינטרסנטי. אלא שיש מי שטוען שמינוי המועצה החדשה חוטא לכל המוסכמות הללו.
הקדנציה של המועצה הקודמת, שאורכה ארבע שנים על פי החוק, הסתיימה כבר לפני יותר משנה. לאף אחד בממשלה לא היה דחוף למנות את מועצת החמ"ד מחדש, אולם לפני חודשים אחדים החלו מועמדים חדשים לקבל פניות מגורמים ממשלתיים להיכנס למועצה החדשה. התהליך נמשך בעצלתיים, בלי שום דחיפות. אבל אז נפלה הממשלה וריח הבחירות שבאוויר גרם למי מחבריה לעקצוץ חריף שדרבן אותם לאשר את מינוי המועצה החדשה כמה שיותר מהר.
לפני כחודשיים פנה יו"ר מפלגת הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' במכתב בהול ליועצת המשפטית של משרד החינוך בדרישה לעצור את הליך המינוי של המועצה החדשה מאחר שמדובר בתקופה של ממשלת מעבר. "למותר לציין כי המועמדים כולם הינם טובים וראויים, ואולם מינוי המועצה במחטף בעיתוי הנוכחי ובניסיון לעצב אותה בצלמה ובדמותה של השרה והממשלה הנוכחית המכהנת כממשלת מעבר, לא יכול להיות לגיטימי ואינו יכול לעמוד", כתב סמוטריץ'. מי שזעם על המהלך של סמוטריץ' הוא סגן שר הדתות, ח"כ מתן כהנא, שאחראי לשישה מהשמות החדשים ששולבו במועצה. "שוב סמוטריץ' נגד כל מה שלא בדיוק כמותו", האשים, וקרא לשרת החינוך להשלים את מהלך המינוי, שלדבריו כולל "ייצוג של כל גוני הציונות הדתית".
האם אכן מייצגת המועצה בהרכבה החדש את כל הגוונים במגזר הדתי? עיון בהרכב המועצה שאישרה השבוע הממשלה מגלה כיוון דומיננטי, במיוחד בקרב השמות שהביא כהנא עצמו: רחלי פרנקל, יועצת הלכה ומורה לתלמוד בבתי מדרש לנשים כמו מת"ן, נשמת ולינדנבאום; הרב עמיחי גורדין, ר"מ בישיבת הר עציון; הרבנית אסתי רוזנברג, ראש בית המדרש לנשים במגדל עוז וחברת ארגון בית הלל; הרב אורי שרקי, ר"מ במכון מאיר; שרה אליאש, מייסדת אולפנת להב"ה בקדומים, והרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה לבנות בבר אילן. מלבד אלה מככבים ברשימה עוד שמות בעלי גוון דומה: הרב פרופ' יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג, ומירי שליסל, בוגרת מכון מנדל ומקימת תיכון 'אור תורה סטון' לבנות, מפמ"רית תנ"ך שמינויה היה שנוי במחלוקת וכיום יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
אין ספק שברשימה הזאת לא כולם מקשה אחת, אולם מאידך ברור שהיא אינה מייצגת את כל הזרמים בחינוך הדתי, והבולט שבהם הוא הזרם החרד"לי, שאין לו אף נציג מובהק אחד ברשימה. בשיחות שניהלנו לפני כתיבת טור זה נמנעו מובילי ההתנגדות למינוי המועצה מלומר את הדברים במפורש, אולם בין השיטין טענת תת־הייצוג לזרם האולטרה־תורני בתוך החמ"ד קיימת ומבעבעת. ישנם גם מי שסבורים שבמועצה הנבחרת יש תת־ייצוג לפלגים אחרים.
שרה אליאש, חברת המועצה שממשיכה את התפקיד מהקדנציה הקודמת, אומרת ל'בשבע' כי היא אינה סבורה שהחרד"לים סובלים מתת־ייצוג: "לא ברור לי מהי הגדרת חרד"לי. איני מכירה את כל חברי המועצה, אך לדעתי אין תת־ייצוג חרד"לי. צריך גם לזכור שההשפעה העיקרית על החמ"ד מגיעה ממי שעומדת בראש המינהל", וזו שוש נגר, מינוי של שר החינוך בזמנו רפי פרץ, שנחשבת לשמרנית. אליאש טוענת כי מגזרים אחרים סובלים מתת־ייצוג במועצה: "לדעתי יש תת־ייצוג לבתי הספר המקיפים ולספרדים". עוד היא מוסיפה כי "אישית חסרה לי מאוד דמותו של הרב איתן אייזמן, שידע לאזן מתחים בתבונה". גורמים אחרים במועצה טוענים כי הם לא מזהים חוסר איזון בייצוג. "למעט חוסר איזון לקצוות משני הצדדים", הם מדגישים, "המועצה מורכבת מאנשים ראויים ומאוזנים".
ד"ר יעקב הדני, מי שהיה בעבר יו"ר מינהל החמ"ד, מודה כי אינו מצוי בעומק הסוגיה אך מהרשימה שנחשף אליה בכלי התקשורת הוא מזהה בעיה. "החמ"ד זקוק לגוף הסטטוטורי הזה שנקרא מועצת החמ"ד, מעצם קיומו. אם הגוף הזה לא קיים או לא מתפקד זה משבש את עבודת החינוך. המועצה משמשת עזר משמעותי לראש החמ"ד להשיג את מטרותיו החינוכיות". מאחר שהגוף הזה כה משמעותי, לדבריו, חשוב שהוא יורכב נכון. ובהתייחס להרכב הנוכחי: "אם יש בו ארבעה חברים ששייכים לגוש אחד שאינו המרכזי בחינוך הדתי, ובמיוחד – שאינו מייצג את הפריפריה, אז לדעתי צריך לשים לב לזה. יש פה בעיה".
העתירה מתבשלת
חילופי הדברים בין סמוטריץ' לכהנא שהובאו לעיל היו רק יריית הפתיחה. בשבוע שעבר שמעו גורמים בארגון רבני הארץ הטובה, אשר מאגד את זקני ובכירי רבני הציונות הדתית, כי הממשלה מתכוונת להביא את מינוי המועצה החדשה לאישור. בארגון מיהרו לשגר לראש הממשלה יאיר לפיד מכתב בהול ובו דרשו להקפיא את ההליך עד לאחר הבחירות. בדבריהם הדגישו הרבנים את חשיבותה של מועצת החמ"ד, גוף ש"אמור להתוות את הדרך למאות מורים, למאות בתי ספר, אולפנות וישיבות ולמאות אלפי תלמידים דתיים בכל רחבי הארץ. הסוגיות שהם אמורים לעסוק בהן הן סוגיות עקרוניות שאמורות לבטא את דעת הציבור הדתי לגווניו השונים. אשר על כן", הבהירו הרבנים, "אי אפשר למנות מועצה כל כך חשובה באופן שנראה כמחטף לא מכובד מעל גב הציבור".
הרבנים גם הזהירו כי אם תמונה המועצה באופן שאינו ראוי, הרי שהם ומערכת החינוך הדתית לא יקבלו את החלטותיה ולא יישמעו לסמכותה. לסיום קוראים הרבנים לעצור את מינוי המועצה עד למינויה של ממשלה נבחרת. על המכתב חתמו הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים שטיינר, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב יוסף ארציאל, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב חננאל אתרוג והרב שמעון כהן.
בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב דוד חי הכהן, רבה של בת ים, כי "מינוי של מועצה כזאת, בשל חשיבותה הרבה, צריך להיות בתיאום עם אנשי התורה המרכזיים". לגבי הרכב המועצה שאושרה נזהר הרב הכהן ואומר: "איני מכיר את כולם, אבל הבנתי שלממשלה הנוכחית יש כיוון מסוים של שמאל ומגמות לא בריאות. לכן הם בחרו אנשים שיעשו את דברם. מה שהם עושים בחינוך הלא דתי, אלה יעשו בחינוך הדתי. זה לא בא בחשבון". הרב גם מאשר כי אם תמשיך המועצה הזאת לפעול, החלטותיה לא יישמעו: "זה פשוט. אם זה יהיה בכיוונים שאנחנו רואים, לא נקבל אותם. כמו שלא נקבל שיכניסו חינוך מעורב לישיבות, או מקצועות שלא מקובלים עלינו, לימודי אפיקורסות, לא נקבל את זה".
עם קידום המהלך נערכו באיגוד רבני קהילות ובעמותת 'התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית' להגשת עתירה לבג"ץ. קדמה לעתירה פנייה לשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שהודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה להביא את המינוי לידי גמר. שני הארגונים התריעו בפניה נגד מינוי מועצה, שהוא כבד משקל מחד ואינו בעל דחיפות מובהקת מאידך, בתקופת ממשלת מעבר. שרת החינוך הודיעה כי קיבלה את אישור היועצת המשפטית לממשלה למהלך. משכך עתרו שני הארגונים לבג"ץ, אולם ביום שני השבוע דחו השופטים, בראשות השופט חאלד כבוב, את העתירה. הדחייה, חשוב להדגיש, לא הייתה לגופה של העתירה, אלא התייחסה לעניינים מינהליים שלטענת השופטים מונעים אותם מלדון בה. טענה ראשונה הייתה "עתירה מוקדמת" - המינוי עוד לא בוצע, ומשכך לא ניתן לדון בו. טענה נוספת הייתה כי לא מוצו על ידי העותרים כל ההליכים הנדרשים, כמו המצאת אישורה של היועצת המשפטית לממשלה.
עורכת הדין יסכה בינה, שותפה במשרד עורכי הדין רוטמן־לב־בינה שמוביל את ההליכים המשפטיים נגד מינוי המועצה, משיבה בשיחה עם 'בשבע' לטענות בית המשפט: "דחיית העתירה הדחופה שהוגשה על ידי משרדנו בשל היותה מוקדמת - תמוהה. עתירות עבר נגד מינויים בתקופת בחירות, כמו לדוגמה נגד שר המשפטים דאז אוחנה, התקבלו ואכן ניתן צו להקפאת המינוי - עוד בטרם בוצע".
בנוגע למיצוי ההליכים מסבירה עורכת הדין בינה כי בסד הזמנים הקצר שנותר להם להגשת העתירה הם אכן לא הצליחו להשיג את מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה לשרת החינוך. לאחר דחיית העתירה מיהרה עורכת הדין בינה לפנות במכתב לראש הממשלה בדרישה כי ישעה את מינוי המועצה מהטעמים שנמנו לעיל, וכן דרשה לקבל את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה בעניין.
יום למחרת דחיית העתירה אישרה הממשלה במשאל טלפוני את מינויה של מועצת החמ"ד החדשה, אולם העותרים אינם מוותרים ובכוונתם לעתור שוב לאחר אישור המינוי. "עתירתנו לא נדחתה לגופה ופסק הדין פתח למעשה בפנינו את הדלת להגשת עתירה מחודשת מיד לאחר המינוי. אומנם אין בחוק אמירה מפורשת נגד מינויים בממשלות מעבר", היא מסבירה, "החוק מאפשר זאת. אולם הייעוץ המשפטי ביחסי גומלין עם בג"ץ יצרו הלכה שלפיה לא ניתן לבצע מינויים בממשלת מעבר, ולכן אנו דורשים שיהיו קוהרנטיים. אם יש הלכה שיפוטית היא צריכה להיות מוחלת על כל ממשלה, ולא רק על ממשלות מעבר מסוג מסוים".
כאן יש לציין כי גם ממשלת המעבר עצמה אינה קוהרנטית ביחס למינויים: בעוד את מינוי הרמטכ"ל ומועצת החמ"ד היא מקדמת, הרי שאת מינוי מפקד גלי צה"ל ומנכ"ל הרבנות הראשית היא בוחרת להשהות מטעמי אג'נדה. "מינוי כזה", מוסיפה עורכת הדין בינה, "צריך להתבצע על ידי שר שקיבל את אמון הציבור והכנסת. מדובר במועצה עם סמכויות ייחודיות ונרחבות, לכן לא ראוי שיתבצע במחטף כזה אלא אחרי קבלת אמון הציבור בבחירות".
ביום רביעי האחרון, יש לציין, הוציא בג"ץ צו ביניים נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לראשות הוועדה למינוי בכירים בזמן ממשלת מעבר. הפסיקה הזאת עשויה להיות תקדים מעודד לקראת הגשת עתירה דומה נגד מינוי מועצת החמ"ד.
לביקורת על המינוי בתקופת ממשלת מעבר שותפה גם חברת המועצה הישנה־חדשה שרה אליאש, שאומרת כי "מינוי המועצה אומנם יצא לדרך בחודש מאי, עוד בטרם היות ממשלת מעבר. אבל צורם שהיועצת המשפטית לממשלה פסלה מינוי מפקד גל"צ - וגם שם זה רק סופו של תהליך - ואישרה את מינוי מועצת החמ"ד. הטענה נכונה בעיניי".
"לא לתת לקיצונים להשתלט על השיח"
הרב עמיחי אליהו, יו"ר איגוד רבני קהילות – מהעותרים נגד המינוי - מסביר את התנגדותו מעבר למה שנראה כבעיה פרוצדורלית גרידא: "הטענה העיקרית שלנו היא אומנם חוקית, שאין למנות בתקופת בחירות. אבל פרט לכך הבעיה היא רוח החמ"ד. האם מי שנמצא במועצה מייצג את רוח ההורים? אני מדגיש, גם חרד"לים לא בהכרח יודעים לייצג את רוח ההורים. צריך שהמערכת הזאת תדע לייצג היטב את רצון ההורים. שנית, צריך לגרום לכך שאל תוך החמ"ד יגיעו קהלים נוספים, ובשני האתגרים הללו צריך שדרוג של המערכת. המציאות מראה באופן ברור שככל שבתי הספר פונים לצד הליברלי, הציבור המסורתי בורח מהם, וככל שהופכים רק לתלמודי תורה – גם מזה הציבור בורח. לכן צריך מועצה שלא משקפת את המאבק בין ציבור הליברל לחרד"ל, אלא משקפת את הצרכים האמיתיים של החמ"ד, וזה לא נמצא בכלל בוועדה".
חץ נוסף הוא מפנה לסגן שר הדתות מתן כהנא, שקידם את מועמדיו למועצה: "יש פה בעיה דמוקרטית. למתן כהנא יש תפיסות עולם, והן התגלו באופן מובהק ככאלה שאינן מייצגות את מי שבחר בו מלכתחילה. גם אם יטענו שעצם הקמת הממשלה היא בסדר ולא עיוות רצון הבוחר, הרי שבמצב הנוכחי של ממשלת מעבר מתן כהנא בוודאי אינו מייצג את רצון הבוחר. הוא משתמש בלקונה המשילותית שיש פה כדי לכפות את תפיסת עולמו, למרות שאין לו שום לגיטימיות מוסרית לעשות את זה. הוא רוצה להטביע את החותם שלו, מי הרשה לך? אתה לא מייצג כלום, אפילו לא מפלגה קיימת. רק רסיסי רסיסים של עולם ערכים שהתברר כולו כשקר מוחלט. זהו שימוש בדמוקרטיה נגד הדמוקרטיה, עבריינות דמוקרטית", הוא חותם, ומצפה כי נבחרי הציבור הבאים יפעלו לביטול כל הפקידות שמינתה הממשלה הקודמת.
סגן שר הדתות מתן כהנא דוחה בתוקף את הטענות נגדו. בשיחה עם 'בשבע', בתום ערב השקת קמפיין מפלגתו החדשה 'המחנה הממלכתי', הוא מספר בסיפוק לא מוסתר על חלקו במינוי החברים החדשים. "ראש הממשלה בזמנו נפתלי בנט היה צריך להעביר לשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון שמות מומלצים למועצת החמ"ד. הוא ביקש שאעזור לו בבחירת השמות. השרה קיבלה לבסוף את כל השמות שהמלצנו עליהם".
יש טענות כי בשמות שהבאת ישנו תת־ייצוג למגזר החרד"לי, ולמגזרים אחרים כמו המזרחיים, הפריפריה וכו'.
"אני פעלתי מתוך מקום של לא לתת לקיצונים להשתלט על השיח, לא להכניס כאלה שדואגים רק לקבוצות ששלחו אותם", הוא מודה, "הבאתי אנשי מיינסטרים שידאגו לכולם. ההרכב הזה אינו פחות שמרני מההרכב הקודם של המועצה. הרב גורדין ואסתי רוזנברג הם לא ליברלים, הם למדו אצל רבנים גדולים וכל חייהם הם בבית המדרש. היא אשת הלכה ושניהם מאוד שמרנים ורואים את כל רוחב היריעה".
בכל זאת, אין פה ייצוג לזרמים מרכזיים, למשל אין פה אנשי מרכז הרב או ישיבת רמת גן ודומיהם.
כהנא חוזר על המסר: "יש פה אנשים שמרנים ותורניים שיסתכלו הסתכלות רחבה ויצעידו את המערכת קדימה. יש פה גם ייצוג לקו המסורתי, הרב שרקי הוא ממובילי הרוח המסורתית, וגם אחרים. זו מועצה שאפשר להתגאות בה".
מה בנוגע לטענה נגד מינוי המועצה בזמן ממשלת מעבר?
"התהליך קיבל אישור מהיועצת המשפטית לממשלה. התהליך וההמלצות על האנשים החלו הרבה לפני שהוכרז על בחירות, הרשימה גובשה לפני שדובר על בחירות. המצב של מועצת חמ"ד זמנית היה רע לחמ"ד, ולמתנגדי המהלך לא אכפת להשתלח ושיפטרו את המועצה למרות שהמצב של מועצה זמנית כל כך הרבה זמן הוא לא טוב למערכת. נבחרו אנשים טובים, שלאחר מכן יבחרו גם יושב ראש, והם יצעידו את המערכת קדימה".
לתגובות:Hagitr72@gmail.com
***