עצומת אנשי הקולנוע נגד קרן הקולנוע שומרון שפועלת בהצלחה בארבע השנים האחרונות, ומכתב התמיכה הנגדי שעליו חתמו שחקנים ומפיקים בכירים, העלו לתודעה הציבורית ויכוח רווי יצרים שמנסה בעת האחרונה להכניס ממד פוליטי מובהק לעשייה יצירתית ולטעון לחוסר לגיטימיות של פעילות קרן תרבותית ישראלית מעבר לשטחי הקו הירוק.
בישראל פועלת חמש קרנות ארציות ושש קרנות אזוריות שהוקמו כדי לקדם יצירה קולנועית. את הקרנות האזוריות קידמה השרה מירי רגב בתפקידה כשרת התרבות, ואחת מהן הוקמה ביהודה ושומרון.
העשייה של קרן הקולנוע שומרון - תמיכה ביותר מ־70 סרטים בשנות פעילותה - הייתה לצנינים בעיני חלקים נרחבים מענף הקולנוע שמזוהים עם השמאל, חלקם עם שמאל רדיקלי.
עד היום המחאות היו מינוריות יחסית, אך בשבוע שעבר הן עלו מדרגה. מעל 140 אנשי קולנוע חתמו על מכתב שבו טענו כי לא יפנו לקבל מענקים מקרן הקולנוע שומרון ולא ישתפו איתה פעולה כלקטורים (בוחרי הסרטים שיזכו לתמיכה). כמה מהשמות הידועים ביותר בתעשיית הקולנוע היו חתומים על המכתב שיזמו יוצרים כמו לירן עצמור, שירה ארד ואבי מוגרבי, שאליהם הצטרפו יוצרים כמו ארי פולמן, רון כחלילי, דורון תבורי ונדב לפיד.
במכתב, שהתקבל בהפתעה גמורה בקרב אנשי הקרן בשומרון, טענו היוצרים כי מטרת הקרן היא פוליטית בלבד. "להקמת קרן שומרון נלוו הצהרות בדבר גיוון היצירה הישראלית ומתן ביטוי לקולות מודרים. זוהי מטרה ראויה, אולם אין שום משמעות לדיבורים על רבגוניות, כשבפועל הם מכסים על אלימות שיטתית ופגיעה חמורה בזכויות אדם", טענו כותבי המכתב.
עוד כתבו כי "קרן שומרון איננה קרן פלורליסטית – היא חלק ממנגנון האפרטהייד. ליוצרי קולנוע יש אחריות על דמותה של החברה שבה הם חיים. במציאות מתמשכת של כיבוש ותהליך זוחל של סיפוח, עלינו למתוח קו אדום. אנו, החתומים והחתומות מטה, מצהירים בזאת כי לא נשתף פעולה עם קרן שומרון – לא בהווה ולא בעתיד. לא בחממות, לא בלקטורה ולא בעשייה קולנועית".
בהמשך הם חושפים מה עורר את זעמם באמת. "לא נסכים לקיום טקס פרסי אופיר באזור הנתון למשטר צבאי. אנו קוראים לאקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, לחבריה ולראשיה, לא להפוך את הקולנוע הישראלי לכלי נוסף לדיכוי של העם הפלשתיני".
טקס פרסי אופיר המדובר, יש לציין, מתקיים שנים על גבי שנים במקומות שהאקדמיה קובעת. הוא לא צפוי להגיע לשומרון השנה וגם לא הייתה כוונה כזו. הטענה מתייחסת למשפט שאמר משה אדרי, בעלי חברת הענק 'סרטי יונייטד קינג' בפסטיבל הקולנוע 'תמוז' שהתקיים בשומרון לפני חודשיים, כי הוא מייחל לכך שבעתיד הטקס יתקיים בשומרון. הפסטיבל נחשב להצלחה של ממש והביא אליו יוצרים רבים, כולל כאלו שלא נחשבו מעולם מזוהים עם אג'נדה התיישבותית והצהירו שהם רואים בקרן כר נרחב ליצירה מבלי לערב פוליטיקה.
אלא שליוצרי השמאל זה לא ממש שינה. הם הרגישו איום, וכתבו: "בחודש יולי, במסגרת 'פסטיבל הקולנוע בשומרון', נשמעה קריאה להביא את טקס פרסי אופיר לשטחים הכבושים בגדה המערבית. בפסטיבל תמכו ונכחו שר התרבות חילי טרופר, ראשי מועצת הקולנוע, ראשי קרן רבינוביץ לקולנוע, המפיק משה אדרי ואיגוד התסריטאים. אך מאחורי פסטיבל זה, כמו גם מאחורי הקמת 'קרן קולנוע שומרון', לא עומדת אהבת התרבות אלא פוליטיקה, שמטרתה למחוק את הקו הירוק ואת ההבחנה בין משטר צבאי לאזרחי".
המתקפות של היוצרים הן גם אישיות: "לא מפתיע, לפיכך, שבראש הקרן הפוליטית הזאת עומדים אסתר אלוש, דוברת המועצה האזורית שומרון, ויוסי דגן, יושב ראש המועצה האזורית שומרון. הקרן והפסטיבל מזמינים יוצרים ישראלים לקחת חלק פעיל בהלבנת הכיבוש תמורת תמיכה כספית ופרסים".
אגב, טענה עיקרית נוספת של היוצרים המזוהים עם השמאל היא שקרן השומרון אינה פתוחה בפני פלשתינים. אלא שעיון בתקנות הקרנות של משרד התרבות, אלה הארציות ואלה האזוריות, מעלה שאת התמיכה יכול לקבל רק אזרח ישראלי, כך שגם הקרן הפועלת בדרום או הקרן הארצית אינן יכולות לתמוך ביוצרים פלשתינים, וקרן השומרון אינה יוצאת דופן בנושא.
"מכתב נגוע בגזענות"
בתגובה פורסם בתחילת השבוע מכתב תמיכה של אנשי קולנוע רבים ומוכרים, ובהם השחקן אוהד קנולר והבמאי יוגב יפת שיזמו את פרסום המכתב, וכן יוצר הסדרה 'מנאייכ' רועי עידן, השחקנים שלום אסייג, דני שטג, דניאל מורשת ואוראל צברי וגם המפיק משה אדרי ואחרים.
הם כותבים: "אנחנו, שחקנים/ות ויוצרים/ות מתחום הקולנוע והטלוויזיה, רואים בקרן קולנוע שומרון בית חדש ליצירה, מברכים על קיומה ומאמינים שתהווה כר פורה לקולות חשובים בקולנוע הישראלי, שחלקם אולי לא באים לידי ביטוי כיום בצורה מספקת. אנחנו מעודדים את חופש הביטוי והיצירה של אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מין, שיוך פוליטי ומקום מגורים. מדינת ישראל היא כמו פסיפס מורכב. דרוש דיאלוג בין חלקיו ולא חרמות, והקולנוע צריך ויכול להיות מרכיב חשוב בדיאלוג הזה".
כותבי המכתב דוחים את החרם שעליו הכריזו יוצרי השמאל. "קרן הקולנוע בשומרון היא יוזמה ברוכה, שתיתן מקום לקולות חדשים וחשובים ביצירה הישראלית. כמי שרואים את עצמם חלק מעולם התרבות הפלורליסטי, אנחנו נעשה הכול כדי לקדם ולעודד פלטפורמות שתורמות להעשרת השיח האומנותי".
השר חילי טרופר, המכהן בתפקיד שר התרבות בממשלה הנוכחית, אומנם לא היה מי שהקים את הקרן, אבל אין לו ספק שהקמתה הייתה נכונה, והוא מתקשה להבין את הזעם של היוצרים משמאל. "אמונה בערך של חופש הביטוי לא צריכה להיות בעירבון מוגבל או רק כלפי דעות מסוימות. גם אם לפעמים יש מחלוקות או יצירות מאתגרות, ואף מכעיסות - החופש צריך להישמר, כל עוד הוא עומד בחוקי המדינה", אומר לנו טרופר, ומוסיף: "גם עבורי יצירות מסוימות קשות, אבל אני משתדל להקפיד על הפרדה בין פוליטיקה לתרבות, ומציע לכולם, מכל צד, לנהוג כך".
טרופר דוחה את הטענות הפוליטיות ומבקש להתרכז באומנות. "קרנות הקולנוע הארציות הממוקמות בתל אביב ובירושלים, כמו גם הקרנות בנגב, בגליל, בשומרון ובערבה, פועלות בחופש אומנותי מלא, ונועדו לאפשר את השמעת מגוון הקולות בחברה הישראלית. מגוון איננו קללה, אלא ברכה. כל אדם ועמדתו ראויים לכבוד, כל יוצר יכול לבחור האם ולאיזו קרן להגיש את יצירתו וכמובן להימנע מהגשה לקרן מסוימת, אבל מוטב שלא להשתמש בקרנות ובמיקומן ככלי לניגוח פוליטי. תמוה שיש מי שטוענים כלפי אחרים על ערבוב בין תרבות לפוליטיקה, כשהם נוהגים ככה בדיוק. ערבוב בין פוליטיקה לאומנות לא מצמיח דברים טובים, רק שנאה מיותרת.
"אני גם מציע לכולם לא לדרג אחרים עד כמה אכפת להם מקולנוע ומתרבות והאם המניע שלהם הוא פוליטי. ישראלים שונים המחזיקים בעמדות שונות יכולים כולם להחזיק גם באהבה לאומנות", הוא מסכם.
חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, יושבת ראש מועצת הקולנוע, מסכימה בשיחה עם 'בשבע' עם עמדתו של טרופר, ומביעה צער על עצם שליחת המכתב נגד קרן הקולנוע שומרון. "חבל לי שזו הדרך, אנחנו מאוד רוצים להוביל ולחזק את עולם הקולנוע. יחד עם חברי וחברות המועצה אני רוצה לאפשר גיוון וקולות שונים בקולנוע, כי זו דרך ייחודית לספר את הסיפור, וכדי שזה יקרה כולם צריכים לעבוד יחד. הוויכוחים קיימים, אבל כדאי להתרכז בחיזוק של הקולנוע מבלי לייבא את הדעות הפוליטיות. התקציב של קרנות הקולנוע בישראל נועד לכל היוצרים".
הטענה הייתה שהקרן בשומרון מיותרת כי היא פוליטית.
"מי שרוצה לקום ולשנות את החקיקה, שייגש לממשלה ולכנסת. אנחנו עובדים על פי חוק המדינה ועל פי המדיניות של משרד התרבות. כל אזרחי מדינת ישראל יכולים לפנות לכל הקרנות. הטענה שאי אפשר לפנות לקרן השומרון לא נכונה. מי שקורא את החוק ודורש חופש ביטוי, אני מציעה לו לנתק את הדעה הפוליטית מהעשייה הקולנועית.
"חמש הקרנות הארציות ושש האזוריות, שקרן קולנוע שומרון היא אחת מהן, הוקמו כדי לעודד יצירה קולנועית, ופועלות בהתאם לכללי המועצה. תקציב הקולנוע הוא של יוצרי ויוצרות הקולנוע בישראל ונועד לכולם".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן, המשמש גם כיושב ראש קרן הקולנוע שומרון, הוא אולי המגיב החריף ביותר למכתב האומנים מהשמאל.
"יש בשמאל הקיצוני כמה אנשים שחושבים בטעות שלגור באזורים מסוימים שלא מתאימים לרוחם, או לאחוז בדעות פוליטיות שונות מהם, זו עבירה על החוק. יש להם חרדה אובססיבית שנזיז להם את הגבינה. אני אחדש להם: יש חצי מיליון אזרחי ישראל ביהודה ושומרון, והם נושמים אוויר, חיים, אוהבים, מטיילים וגם יוצרים קולנוע. קרן הקולנוע היא חלק ממיזם של מדינת ישראל להקמת קרנות אזוריות, בדיוק כמו הקרנות האזוריות בנגב, בערבה ובגליל, וכך זה יימשך", הוא אומר לנו.
לדבריו, "המכתב הזה נגוע בגזענות פוליטית ובניסיון בוטה לפגוע בחופש הביטוי והיצירה של כחצי מיליון אזרחים במדינת ישראל. הקרן, שתמכה עד היום ביותר מ־70 סרטים, תמשיך לפעול במקצועיות וברצינות למען היוצרים והיצירה הקולנועית בארץ וביהודה ושומרון. הניסיון לסתום את הפה לחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל ולהדביק פוליטיקה בפעילות הקרן לא יצלח. הקמת הקרנות האזוריות ובהן קרן שומרון היא הזדמנות לתת במה לצעירים מוכשרים בפריפריה מכל גוני החברה הישראלית שעד היום לא קיבלו הזדמנות".
לדעתך יש כאן רצון לרמוז ליוצרים נוספים שאם ישתפו פעולה עם הקרן הם ייפגעו מכך?
"ייתכן, ולכן הקרן תמשיך ללא מורא, ללא חשש וללא הטיה, לפעול בצורה מקצועית, ערכית וראויה, בדיוק על פי הכללים, ותמשיך לחזק את הקולנוע ביהודה ושומרון, להצמיח יוצרי קולנוע צעירים וצעירות, להעשיר את מפת התרבות של מדינת ישראל ולהביא את הסיפור שלא סופר של אזור יהודה ושומרון, שהודר מהקולנוע הישראלי במשך שנים ארוכות. הקרנות האזוריות באו לתקן את העוול שהיה במשך שנים בהדרה של אזורים שלמים בישראל ממפת התרבות, והקול של קרן שומרון ימשיך להישמע באופן רם וברור. אזרחי ישראל מחכים לאמירה הקולנועית של יוצרים ואזורים נוספים שקולם לא נשמע לאורך השנים".
הראש כבר בתיאטרון
מנכ"לית קרן קולנוע שומרון היא אסתר אלוש, המשמשת גם כדוברת המועצה האזורית שומרון. היא נתקלה כבר בעבר בהתנגדויות לקרן מצד יוצרים מסוימים, אך לא שיערה שהדברים יגיעו לכדי מכתב שהוצג כעצומה של יוצרים. "העצומה הייתה מאוד מפתיעה. הקרן קיימת ארבע שנים, זה תפס אותנו לא מוכנים. לדעתי, מה שהרגיז את החותמים היה דווקא פסטיבל הקולנוע 'תמוז' שיזמנו, ולא הקרן עצמה. הפסטיבל, אגב, לא שייך בכלל לקרן, אלא הופק על ידי מתנ"ס שומרון במטרה להביא יצירה תרבותית וקולנוע ליהודה ושומרון.
"אני חושבת שיוצרי קולנוע בכל הארץ היו צריכים לשמוח מהעובדה שיש עוד פסטיבל, עוד הזדמנויות ליוצרי קולנוע ועוד עושר תרבותי. היוצרים צריכים לשמוח שיש ראש מועצה בישראל – ודווקא בשומרון – שהיצירה חשובה לו ומעניינת אותו ומוכן לתמוך ולהשקיע בקולנוע".
אז למה הם חתמו?
"אני לא באמת חושבת שכל החותמים על העצומה מכירים את העובדות. מי שמכיר את העובדות ובכל זאת מנסה להדהד את העצומה ולהלך אימים, יש לו מטרות אחרות – לא לאפשר יצירה מגוונת. אני שמחה שמשרד התרבות הבין שצריך לפזר את הקרנות בכל הארץ, זו אמירה חשובה מאוד. פריפריה היא לא רק גאוגרפית אלא גם תרבותית, ואת הדבר הזה צריך לשנות.
"קרן הקולנוע שומרון עובדת על פי חוקי המדינה ומשרתת את כלל אזרחי המדינה, בדיוק כמו כל קרן קולנוע אחרת. מי שמכבד את החוק, ובעיקר מי שמכבד את חופש הביטוי, ראוי שיהיה עקבי בעניין. כשנוח לו, וכשנוח פחות".
ואז ביום ראשון אתם רואים את גילוי התמיכה בכם. היה מפתיע לגלות שיש בין היוצרים גם מי שחושבים אחרת?
"מכתב התמיכה היה מרגש מאוד. העצומה הייתה סוג של מכתב איום, לא כלפינו דווקא, אלא כלפי כל מי שיעז לשתף איתנו פעולה, ליצור ביהודה ושומרון או לייצר יצירה לאומית. לכן המכתב בעיניי חמור, ניסיון להלך אימים על כל התעשייה, וזה חבל מאוד, כי המטרה שלנו הייתה ונשארה להביא את הקול הייחודי של הקולנוע ביהודה ושומרון, וחבל שיש מי שמנסה, באמצעות גזענות פוליטית בוטה, לסתום פיות. כל הטענות כלפינו הן שקריות, לא מבוססות וזורות חול בעיני הציבור בכלל וציבור יוצרי הקולנוע בפרט.
"מי שאומר שאנחנו באים לסמן טריטוריה לא מבין את המציאות", ממשיכה אלוש. "אזור יהודה ושומרון היה צריך להשמיע מזמן את קולו בתחום היצירה התרבותית. זה לא נגמר בקולנוע - הקול הזה צריך להישמע גם בתיאטרון, באומנות חזותית ופלסטית ובכל אפיקי האומנות. זו משימת חיי, ומבחינתי השלב הבא הוא להקים תיאטרון בשומרון ומרכז אומנות, כי בלי תרבות אין נשמה".
התסריטאי רועי עידן, שחתם על מכתב התמיכה, אומר שהבעת דעות היא לגיטימית אבל לא צריכה לפסול את האחר. "אני לא מכיר לעומק את הקרן, אבל להבנתי אין שם שום עניין פוליטי, וצריך לציין שזו קרן אזורית שייסודה מחוק הקולנוע ולא באיזו יוזמה של מישהו. מירי רגב הוסיפה עשרים מיליון שקלים לתקציב הקולנוע הישראלי שניתן דרך הקרנות האזוריות, וקרן שומרון היא אחת מהן. אנחנו באנו להגיד שהעמדה שלהם היא לגיטימית אם הם רוצים להחרים את הקרן, אבל בכל אופן מדובר בקרן לגיטימית, וצריך לעודד את הקרנות האזוריות שעושות עבודה טובה", הוא מסכם.
ואכן, מכתב החרמות לא גרם לאנשי קרן קולנוע שומרון לעצור. בקשות רבות לתמיכה נמצאות בקנה ומטופלות בימים אלה, ובקרן מצהירים כי גם איומים מסוג זה לא ירפו את ידיהם מהעשייה למען קולנוע מתוצרת מקומית.
***