"אני משלמת מחיר כבד על הקמת הממשלה"

אל השבוע הזה, רגע לפני סגירת הרשימות, מגיעה איילת שקד במצב בעייתי למדי.

בשום סקר שמתפרסם בשבועות האחרונים היא אינה עוברת את אחוז החסימה, ובכולם למעט אחד מהם, שבוצע עבור רדיו FM103, היא נמצאת במגמת ירידה. גם הצטרפותו למפלגה של אמיתי פורת, איש הקיבוץ הדתי ובנו של הרב חנן פורת, לא תורגמה לעלייה בסקרים.

אך לא רק בגזרת הסקרים שרויה יושבת ראש הרוח הציונית בבעיה. מפלגתה התפרקה לרסיסים ונפוצה לכל עבר, מסריה נתקלים בחומה בדמות מהלכיה האחרונים של הממשלה שלקחה בה חלק מרכזי, תדמית חוסר האמינות שנוצרה לה בשנה האחרונה רודפת אחריה, והבטחת הבחירות הנוכחית שלה, שתכפה על הצדדים ממשלת אחדות ותמנע בחירות נוספות, מעלה את אותן שאלות בדיוק כמו אחרי סבב הבחירות הקודם, לפני שנה.

"ממשלה צריכה לתפקד עד הבחירות"

בתוך כל זה, ובזמן שהיא נעה בין כנס אחד למשנהו ברחבי הארץ, מתיישבת שרת הפנים איילת שקד לריאיון לעיתון 'בשבע'. זמן קצר לפני תחילת הריאיון חזרה שקד מכנס לשכת עורכי הדין. במהלך הכנס טבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מונח משפטי חדש, שעלול לחולל מהפכה: "יש להבדיל בין משילות פורמלית למשילות מהותית".

את מקבלת את החלוקה שביצעה היועצת המשפטית לממשלה, במיוחד כשזה מעלה מיד דמיון לאמירות של בג"ץ על דמוקרטיה מהותית ודמוקרטיה פורמלית?

"תראה, הימין־כביכול מהאופוזיציה מתנהל היום בצביעות מוחלטת. במשך שנים הימין כולו הטיף לזה שהיועצים המשפטיים לא יקבעו לממשלה מה היא צריכה לעשות. כשרת משפטים טענתי שכל המגבלות שהיועצים המשפטיים מטילים על ממשלות מעבר בגלל בג"ץ הן משהו מלאכותי שלא קיים בחוק. על פי החוק, הממשלה צריכה למלא את תפקידה עד ליום הבחירות".

אבל ההגבלה הזאת הגיונית. אחרי הכול, אין לממשלה היוצאת את אמון הכנסת שהתפזרה, ומהלכים כעת קושרים את ידי הממשלה הבאה שתקום.

"זה ממש לא נכון. צריך לנהל את המדינה, והממשלה היא זאת שצריכה לעשות את זה. אחרי הבחירות יש מקום להגביל את הממשלה. דיברתי עם פרופ' דניאל פרידמן בנושא, והוא אמר לי שאם צריך לשנות את החוק בשביל לתת את חופש הפעולה - זה מה שצריך לעשות. אז במקום לשבח את בהרב־מיארה שנותנת לעבוד, תוקפים אותה. אני בוויכוחים איתה על זה שהיא לא מאפשרת הרבה יותר".

היא מאפשרת לממשלה לעשות כל מה שאתם רוצים.

"זה לא נכון. לי למשל היא לא מאשרת שתי החלטות. האחת היא החלטת הממשלה השנייה להקמת היישוב חנון בנגב, והשנייה היא מינוי יושב ראש לוועדת התכנון המחוזית בצפון, שבלי יושב ראש לא יכולה לתפקד".

אז כרגע בדיוק טענת את הטענה נגד האמירה שלה - שבפועל, כל הלוליינות המשפטית הזאת נועדה לאפשר לשמאל לקדם את הדברים החשובים לו, ולמנוע מהימין לעשות זאת.

"גם בממשלת המעבר הקודמת מנדלבליט נתן להם להעביר את החלטת הממשלה על מבואות יריחו. זאת לא שאלה של ימין ושמאל, זאת שאלה של האם צריך לתת לממשלה לתפקד או לא. אני אומרת שכן, ואני מצפה משותפיי האידיאולוגיים לשעבר, כמו שמחה רוטמן ובצלאל סמוטריץ', לדרוש שייתנו לממשלה לתפקד".

את לא חוששת שלמעשה חזינו השבוע בשלב הבא של הממשלה החוקתית, שרק תמשיך למנוע מנבחרי הציבור למלא את רצון הבוחר?

"לא. צריך להיות הוגנים ולומר שלפני הבחירות היועצת המשפטית לא התערבה. רק עכשיו היא מתערבת. גם מנדלבליט התערב הרבה פחות מוויינשטיין, וזאת אחת הסיבות שתמכתי במינויו. בסוף, היכולת לשלוט תלויה בשרים ובממשלה. זה לא תלוי באמירה כזאת או אחרת של מישהו".

השיח על הנושאים המשפטיים מול שקד לא עולה לחינם. בהסכמים הקואליציוניים המקוריים, ברגע שהושלמה הרוטציה היא הייתה אמורה לשוב למשרד המשפטים, שבו כיהנה בעבר. היא גם התעקשה במהלך המשא ומתן להרכבת הממשלה להיות חברה בוועדה לבחירת שופטים, כדי להשפיע על השופטים שייבחרו ולדאוג שימונו שופטים שמרנים. היא לא הצליחה במשימה.

"השופטים שנבחרו הם לא השופטים שאני הייתי בוחרת, אבל הם עדיין הרבה יותר טובים מהשופטים שמונו בתקופת נתניהו", היא מתגוננת, "ב־2014 אצל ציפי לבני הם מינו את ענת ברון ומני מזוז. אני התקשרתי לארדן ואמרתי לו 'איך אתם ממנים את השניים האלה', והוא אמר שהוא לא יכול לעצור את זה כי אין לו רוב. הפעם, למרות שזאת לא הבחירה המועדפת עליי, המצב היה טוב יותר".

זה לא רק מינוי השופטים. שני השופטים השמרנים־כביכול הם די חתול בשק, וזה מצטרף לבהרב־מיארה כיועצת המשפטית לממשלה ולמני מזוז כיושב ראש הוועדה למינוי בכירים שמונה עכשיו בממשלת המעבר. איפה נכשלתם?

"לא נכשלנו. נכון, זאת לא תפיסת העולם שלי, לסער יש תפיסת עולם שלא זהה לשלי, אבל יחסית לאחרים - חוץ מהקדנציה שלי, שבה יצרתי מחנה שמרני בבית המשפט העליון - זאת רשימה יחסית מאוזנת. לגבי מינויו של מזוז אתה צודק, זה מינוי מיותר לגמרי. אבל צריך להיכנס לפרופורציות. לא מדובר בתפקיד קריטי כל כך. זאת ועדה שממילא צריך לבטל".

התפקיד הזה לא כל כך שולי, ויכולתם למנוע את המינוי אם בנט היה מטיל וטו. למה זה לא קרה?

"השתמשנו פעם אחת בווטו בשביל המינוי של ביילין. הפעם זה היה אחרת, כי וטו על מזוז מונע למנות רמטכ"ל, ואז לא היינו יכולים למנות את הרצי הלוי לתפקיד. אבל צריך גם להיכנס לפרופורציות. זה לא מינוי טרגי כל כך. הוועדה לא באמת אחראית על כל מינוי הבכירים, וזה לא כמו למנות את מזוז לשופט עליון, כמו שביבי עשה".

אבל גם רמטכ"ל לא היה צריך עכשיו.

"למנות רמטכ"ל זה לא דבר מיותר. מדינת ישראל על שלל אתגריה צריכה שיהיה לה רמטכ"ל. בכלל, אני בגישה שצריך להשלים את כל המינויים. יש לי מינויים שאני עובדת עליהם כבר חודשים ארוכים, הרבה לפני שהממשלה נפלה. אז בגלל שהיא נפלה צריך לעצור אותם? זה לא הגיוני".

אבל זה לא המצב כאן. יש לישראל רמטכ"ל מכהן, שימשיך בתפקידו עד אחרי השבעת הממשלה הבאה, והליך המינוי שלו החל סביב נפילת הממשלה ובגלל שהיא נפלה. את לא חושבת שאת כובלת את ידי הממשלה הבאה?

"יש חוק במדינת ישראל. החוק אומר שהממשלה מכהנת עד ליום הבחירות. שיפסיקו לכבול את ידינו".

איך מצד אחד את אומרת שצריך לאפשר לממשלה לכהן עד יום הבחירות, אבל מצד שני שמחה על החלטת השופט סולברג לבטל את מינויו של מזוז לשמונה שנים? הרי זה סותר אחד את השני.

"אין סתירה בין הדברים. אני באמת חושבת שצריך לאפשר לממשלה לתפקד עד ליום הבחירות, כמו שכתוב בחוק היסוד. אבל מצד שני לא הגיוני שההגבלות יהיו סלקטיביות. לא יכול להיות שלמנות את מזוז לשמונה שנים זה אפשרי, אבל למנות את יושב ראש ועדת התכנון של מחוז צפון לא יהיה אפשרי. זה לא עניין של שמאל וימין, אלא שכל יועץ משפטי לממשלה עושה מה שהוא רוצה, ולכן טוב שהשופט סולברג החליט לעצור את זה ולהבהיר שהסטנדרט צריך להיות אחיד".

אם נחזור לסער, מה את חושבת על תפקודו בשנה החולפת?

"אני לא הולכת לתת ציונים לחברי ממשלה מכהנים".

להבין מזה שאת לא מרוצה מהתנהלותו יותר מדי?

"לא להבין מזה כלום. גדעון עובד קשה במשרד. נכון שיש לנו תפיסות עולם שונות, ונכון שאני הייתי עושה דברים אחרת וממנה שופטים אחרים, אבל אני לא מתכוונת לתת ציונים לשרי הממשלה".

"היינו סמן ימני בממשלה"

כאמור, שקד עומדת היום בראש מפלגה מפורקת למדי. מימינה של ערב הבחירות הקודמות לא נותר כמעט דבר. אפילו בנט עזב אותה כדי לאפשר למתן כהנא ולשירלי פינטו להתפצל ממנה, וחזר רק השבוע. יחד עם זה, נכון לכתיבת שורות אלה הוא מסרב להביע תמיכה ברוח הציונית. באופן אירוני למדי, דווקא חבר הכנסת יום טוב כלפון, שהודח בחודש מאי מחשש שיערוק לליכוד, הוא האחרון שנותר במפלגה גם היום. עם פרישתו של שיקלי כלפון חזר לכנסת.

התנצלת בפני חבר הכנסת כלפון?

"אני לא הייתי זאת שהדיחה את יום טוב, ולא חשבתי לרגע אחד שהוא יעזוב. הוא חבר כנסת מצוין. יותר מזה אני לא רוצה להתייחס לזה".

אשאל אחרת. הצטערת כשבנט ומתן כהנא הדיחו אותו?

"בוא נאמר כך: הוא חזר לכנסת, אז זה לא ממש רלוונטי".

הסיפור עם כלפון הוא תסמין להתפרקות המהירה שלכם. איך התפרקתם כל כך מהר? הייתם מפלגת השלטון.

"לא הייתה אף מפלגה שהפעילו עליה קמפיין כזה אגרסיבי כמו שהופעל עלינו. היינו מפלגה ימנית אידיאולוגית, ובגלל הקרע הזה של כן ביבי לא ביבי גם אנחנו נפגענו וכל אחד תפס כיוון אחר".

את אומרת שהייתם ימין אידיאולוגי, אבל יוצאי מפלגתך עברו למפלגה של בני גנץ, שאת מגדירה אותו כשמאל.

"זאת הייתה בחירה שלהם. בפועל, בממשלה היינו הסמן הימני ועשינו דברים חשובים שלא נעשו המון שנים, כולל דברים לטובת הציונות הדתית. יחד עם ניר אורבך טיפלתי בנושא המעונות, הכפלנו את השכר לבנות השירות הלאומי, הכנסנו את תקציב החמ"ד לבסיס התקציב. עשינו המון דברים עבור הציבור הדתי. הקמת 14 היישובים בנגב שעשיתי זה משהו ששנים חיכו לו. בנט היה ראש הממשלה הראשון שעמד מול נשיא דמוקרטי ואמר שלא תקום מדינה פלשתינית, והוא זה שמנע את פתיחת הקונסוליה לפלשתינים. אז כן, היינו מפלגת ימין ועשינו מהלכים ימניים".

הקונסוליה לא באמת נעצרה, אלא נפתחה כמחלקה עצמאית בשגרירות הישראלית. לשגריר אין שום השפעה עליה. כלומר בפועל יש קונסוליה לפלשתינים.

"כאן הדבר החשוב הוא הממד ההצהרתי. יש לזה אמירה ריבונית חשובה. ואם נתניהו היה ראש ממשלה, היא כן הייתה נפתחת גם באופן פורמלי".

נחזור להתפרקות ימינה. השבוע הכריז חבר הכנסת קארה על הקמת רשימה חדשה, בטענה שגם את הקו הכלכלי שהיה לכם נטשת, במיוחד כשצירפת את אמיתי פורת, איש הקיבוץ הדתי. למתבונן מהצד נראה שהוא צודק.

"הוא לא. אביר קארה עזב בגלל שהוא היה במקום החמישי ברשימה ולא במקום הרביעי. הוא אדם יקר, ועבדנו נהדר יחד, אבל הסיבה שהוא עזב היא לא אידיאולוגית. ההסכם עם דרך ארץ לא אפשר את זה ולכן הוא עזב. אבל אידיאולוגית, חוץ מבנושא החקלאות והקמת יישובים, שאני רואה בהם חשיבות לאומית אסטרטגית, אין לנו שום מחלוקת".

"השנה נשברו שיאי העלייה להר הבית"

כאמור, הסקרים היום לא מחמיאים לשקד. רחוק מאוד מכך. אם בפיזור הכנסת היא עוד עמדה על 5-4 מנדטים, שלא גדלו אחרי הצטרפותם של הנדל והאוזר לרשימה, היום היא נמצאת בסקרים הרחק מתחת לאחוז החסימה, ולרוב מסקר לסקר רק הולכת ויורדת התמיכה במפלגתה.

איך את מסבירה את הסקרים?

"אני מעריכה שנלך ונתחזק, גם אם כרגע זה לא נראה ככה. קרו שני דברים שהורידו אותנו מתחת לאחוז החסימה. האחד הוא ההצטרפות של מתן ואיזנקוט למחנה הממלכתי, והשני הוא האיחוד שהוכרז בין בן גביר לסמוטריץ'. אני מאמינה שאחרי שהאבק ישקע וגם הרשימה שלנו תתגבש, המצב ישתנה. אנחנו נרכיב רשימה שיהיו בה חצי ציונות דתית וחצי לא, ואני מאמינה שהציונות הדתית תראה בנו בית שלה, וזה כשאני, שכבר שנים מייצגת את הציונות הדתית, ויועז, שאומנם לא חובש כיפה אבל שומר שבת, לא נחשבים לצורך העניין בחצי של הציונות הדתית".

ממש נשמע כאילו חוץ מהעניין העדתי, אתם ובן גביר מכוונים לאותו קהל.

"אתה צוחק, אבל באמת יש חפיפה מסוימת. אחרי אחד הראיונות שנתתי השבוע קיבלתי הודעות מאנשים שאמרו שלפני כן הם התכוונו להצביע לבן גביר, ועכשיו הם יצביעו לי. אני מאמינה שמה שרואים עכשיו בסקרים ישתנה".

מצבכם בסקרים לא חדש. גם כשהקמתם את הממשלה אמרתם שאתם יודעים שהרבה מהתומכים שלכם יעזבו, אבל ככל שיעבור הזמן הם יחזרו ויגיעו עוד. הם לא הגיעו. למה?

"אני לא יודעת להגיד למה לא הצלחנו להביא אותם. אבל אני כן יכולה לומר שיש פער גדול בין איך שהתפקוד שלנו נתפס למה שבפועל עשינו. היה קמפיין מאוד אגרסיבי נגדנו. היינו כל הזמן תחת מתקפת פייק ניוז. סמוטריץ' אפילו התגאה באחד מהפוסטים שלו בכך. בפועל היינו הרבה יותר ימניים מאשר ממשלות נתניהו. כשאני שואלת אנשים מה היה כל כך רע בממשלה הזאת, אף אחד לא יודע לומר, כי פשוט לא היה".

בטח שהיה. קחי למשל את הנטיעות בנגב.

"זה שקר מוחלט. נתניהו וליצמן בכלל לא נתנו להתחיל לנטוע באותה חלקת קרקע. אנחנו נטענו שמונים אחוזים ממנה, והשבוע חזרו לנטוע שם במלוא העוצמה. זאת דוגמה מובהקת לפייק שהתנהל נגדנו, וככה היה בכל תחום".

זאת לא הדוגמה היחידה. העובדה שמנסור עבאס שימש כנציג הממשלה מול ירדן במשא ומתן בפסח על הר הבית היא משהו שגם בחלומות הכי רעים שלך לא היית מדמיינת לפני שנה.

"מנסור עבאס לא ייצג את המדינה בשום משא ומתן על הר הבית. מי שניהל את זה היה בנט, ועובדה שהשנה נשברו כל השיאים של העלייה להר הבית וההשתתפות במצעד הדגלים".

אבל בסוף הממשלה הזאת החייתה מחדש את הסוגיה הפלשתינית.

"מי שניהל משא ומתן עם הפלשתינים היה נתניהו. בנט היה ראש הממשלה הראשון שסירב לעשות זאת".

הפעם האחרונה שנתניהו ניהל עם הרשות משא ומתן הייתה ב־2015. מאז הוא הפך אותה ללא לגיטימית, קבר את הסוגיה הפלשתינית, וגם חתם על שורה של הסכמי שלום ללא שום אזכור לפלשתינים. אבל לפיד וגנץ הפכו הכול בחזרה.

"נכון שגנץ נתן לגיטימציה לאבו מאזן מחדש, אבל חוץ מזה לא ממש קרה משהו בנושא. גם לפיד לא נפגש עם אבו מאזן".

אבל הוא כן מעלה את הנושא שוב ושוב, וידעתם את זה מראש והלכתם בכל זאת לממשלה כזאת. את חושבת שאת משלמת היום את המחיר על שאיפותיו הפוליטיות של בנט להיות ראש ממשלה?

"אני משלמת מחיר כבד על הקמת הממשלה. עשיתי את הצעד הזה כי חשבתי שזה הדבר הנכון למדינת ישראל. לא הייתה שום ממשלה אחרת, וגם נתניהו יודע את זה. הוא עצמו אמר לנו אחרי הבחירות שיכולה לקום רק ממשלה עם רע"ם ושצריך לראות איך מביאים את סמוטריץ' לממשלה כזאת.

"אני הייתי הסמן הימני של הממשלה הזאת. יישמתי מדיניות ימין יותר מכל שרי הליכוד. נתניהו החזיר את חברון והצביע בעד ההתנתקות. הוא הבטיח להקים ממשלת ימין ואחר כך נתן לציפי לבני את תיק המשפטים. היום מדברים על ריסוק ועל ניתוץ – הוא לא עשה כלום. הוא עצר רפורמות שרצינו לעשות, אז שלא יטיפו לי מוסר על העניין הזה.

"נתניהו הזניח בצורה מוחלטת את המשילות בנגב ובגליל ובערים המעורבות בכל רחבי מדינת ישראל ב־12 השנים האחרונות. זה התפוצץ לנו בפנים בשומר החומות אחרי שנתניהו עצם עיניים. אני קיבלתי החלטה לפי מה שנכון למדינה ולא לפי מה שנכון לטובתי האישית. לא זזתי מילימטר מהערכים שלי, מהערכים של הימין ומהערכים של המדינה. הוכחתי שגם בממשלה מורכבת אני יודעת ליישם את המדיניות שלי. זה לא מנע מסמוטריץ' לנהל נגדי קמפיין פייק ארסי. קרא לא להכניס אותי ואת חבריי לבתי כנסת, תלה מודעות וקרא לי 'מממנת טרור'. זה לא יהודי. אורי אורבך ז"ל והרב רונצקי ז"ל לימדו אותי שהתפקיד המרכזי של הציונות הדתית הוא להיות גשר שמחבר בין החלקים השונים בעם ישראל. במקום גשר, סמוטריץ' בונה חומת הפרדה. ההיסטוריה תבחן את התקופה הזאת בחלוקה של מי שבא לפלג ולהעמיק את השסע בעם מול מי שבא לעבוד למענו".

אולי חשבת שאת עושה את מה שנכון למדינה. אבל היום גם את אומרת שאי אפשר להקים ממשלה עם רע"ם בגלל החוקים הציוניים, אז בסוף סמוטריץ' צדק כשסירב להקים איתם ממשלה, שזה מה שרצית שהוא יעשה.

"היום ברור שממשלה איתם היא לא דבר יציב. אתה צריך כל הזמן את עזרת האופוזיציה בשביל חוקים ציוניים, והם לא עשו זאת. וזה נכון שגם אם היינו מקימים ממשלת ימין עם תמיכת רע"ם הייתה אותה בעיה, אבל לא הייתה אפשרות אחרת. ההחרמות של גוש רק־לא־ביבי והעובדה שנתניהו לא מפנה את מקומו לא הותירה ברירה אחרת".

אז איך בדיוק את רוצה לכפות ממשלת אחדות? הרי גוש מחרימי נתניהו לא מוכן לוותר, ומצביעי נתניהו לא מוכנים שהוא יוחלף.

"אנחנו מנסים לשבור את הגושים האלה. לימין הביביסטי אין בשום סקר 61. לעומת זאת, אם אנחנו לא על המפה, לצד השני יש ממשלה עם המשותפת".

אולי אין לימין 61 בגלל שאתם רצים ולא עוברים. את תמשיכי לרוץ עד הסוף גם אם הסקרים לא ישתפרו?

"ברור שכן. הקהל שלנו הוא קהל שחלקו מגיע מהליכוד וחלקו מהמחנה הממלכתי. לכן אני אומרת לכל מי שמצביע להם ולא רוצה ממשלה עם המשותפת שהוא חייב להצביע לנו, כי גנץ ילך עם המשותפת, ואנחנו לא".

זאת הבטחת בחירות, וכבר הפרת בעבר המון כאלה. לאחרונה, אצל עמיתינו ב'ערוץ 7', אפילו אמרת שזה לא לעניין לשאול אותך על הבטחות בחירות. למה שהמצביע הפוטנציאלי שלך יאמין להבטחות שלכם?

"מה שאמרתי באותו ריאיון זה שצריך להבטיח דברים שאפשר לעמוד מאחוריהם גם במציאות פוליטית מורכבת. וזה גם מה שאני אומרת עכשיו. אני חושבת שאנשים צריכים להצביע למי שמייצג את הערכים שלהם ויודע לקדם אותם. אני אומרת היום שני דברים: להקים ממשלת אחדות שהלב שלה הוא הימין, ושלא יהיו עוד בחירות".

זאת שוב אותה הבטחה מהפעם הקודמת, שהסתיימה בממשלה עם רע"ם.

"נביא לאחדות ולא יהיו עוד בחירות".

משילות בארבעה שלבים

שקד בטוחה שתעבור את אחוז החסימה עד כדי כך שהציגה השבוע את תוכנית המשילות של מפלגתה. באופן טרגי במיוחד, השבוע התרחשה שורה של רציחות מזעזעות בחברה הערבית. זה החל ברצח העיתונאי נידאל אגבאריה באום אל־פחם, המשיך ברצח מנאר חג'אג' ובתה חדרה בלוד, ונגמר בחטיפתו של פצוע ירי מתוך האמבולנס ליד טייבה. כל זה מגיע אחרי התפארות של הממשלה בנתוני מלחמה בפשיעה בחברה הערבית, נתונים שהתנפצו אל קרקע המציאות בחודשים האחרונים. שקד הייתה ממובילות המאבק בפשיעה הערבית, וגם עכשיו שמה על כך דגש.

"המצב לא טוב. יש לנו בעיה כוללת בתחום המשילות, וזה מתבטא בהרבה מישורים. הפשיעה במגזר הערבי היא חלק מזה, ולצד זה גם מה שקורה בנגב ובגליל. הכול קשור אחד לשני. אנחנו לא יכולים להמשיך במצב כמו שהוא היום. לכן יצאנו בתוכנית עם כמה שלבים שתשנה את המצב. קודם כול חיזוק המשטרה בתקנים ומשכורות. שנית, חייבים לעשות מבצעי איסוף נשק נרחבים. הדבר השלישי שצריך לעשות זה הקמת המשמר הלאומי, שהתחלנו להקים לפני נפילת הממשלה, ולחזק את המשמר האזרחי. הצעד הרביעי הוא חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב, בערים המעורבות ובגליל".

כשאת מציעה להקים משמר לאומי, את בעצם אומרת שהמדינה נכשלה כי היא לא מצליחה לספק ביטחון לתושביה.

"לצערי כן. צריך להביט למציאות בעיניים ולעשות מה שצריך לעשות, גם אם זה לא נראה טוב כי המדינה הייתה אמורה לעשות זאת. לטמון את הראש בחול לא יעזור לאיש. במציאות הנוכחית, אם אזרחים מוכנים לתרום ולהתנדב להגן על הנגב ועל הערים המעורבות, זה דבר חשוב".

***