שנת הלימודים תשפ"ג נפתחה לפני שבוע, אך כמעט עשרים תלמידים באחד מבתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד) יושבים בימים אלו בביתם ולא החלו את שנת הלימודים כסדרה. זאת בעקבות מקרה שהתגלה לאחרונה בכיתתם ונחשף בעיתון זה בשבוע שעבר: ילדה שלומדת בבית הספר תחת זהות של תלמיד בן. כבר כמה שנים מגיעה הילדה לבית הספר מדי יום כשהיא לבושה כבן דתי, לרבות כיפה וציצית, כשזהותה הביולוגית האמיתית מוסתרת מההורים ומילדי הכיתה.
הורי הילדים, שחשים עצמם נפגעים מהסתרת המקרה לאורך זמן ומאופן הטיפול של המערכת החינוכית עד החשיפה וגם לאחריה, מבקשים לא לחשוף בפני ילדיהם כי חברם לכיתה הוא למעשה ילדה. הם דורשים פתרון דחוף מהנהלת החמ"ד, ולא - יעבירו את ילדיהם לבית ספר אחר במקום מגוריהם.
יצוין כי כדי להגן על פרטיות התלמידה הקטינה, המקרה מובא בכתבה בהשמטת פרטים מזהים, השמורים במערכת 'בשבע'. גם זהותם של ההורים והמורים מהצוות החינוכי בבית הספר שעימם שוחחנו לצורך הכתבה תישאר חסויה.
"לא סופרים את הילדים שלנו"
מאז גילוי המקרה, בית הספר נתון בטלטלה גדולה. הורים רבים מוחים על הדרך שבה בחרו הנהלת החמ"ד והשירות הפסיכולוגי של משרד החינוך (שפ"י) לטפל במקרה. בשיחות ארוכות שקיימנו עם חלקם, ההורים מלינים על ההסתרה השיטתית מפניהם של מידע כה משמעותי. הם מתקשים לקבל היתכנות של שילוב ילדה טרנסג'נדרית במסגרת חינוך דתית, בפרט כשמדובר בילדים בגילים צעירים כל כך, ובעיקר הם מודאגים מחוסר מענה חינוכי ראוי לילדיהם עד כה.
"שכחו את הילדים שלנו", זועקת יפה (שם בדוי), אמא לילד בבית הספר שיושב בביתו. "אף אחד לא ספר אותם עד היום, ואף אחד לא סופר אותם היום. מתחילת השנה הם יושבים בבית - והמערכת אדישה. נשגב מבינתי איך החמ"ד נותן יד לדבר הזה. בשביל ילדה אחת, שליבי יוצא אליה, זורקים לכלבים כיתה שלא חטאה ולא פשעה. השתגענו", היא אומרת וקולה רועד.
בעקבות גילוי הסוד החליטה יפה יחד עם בעלה לספר לבנם שמי שהוא החשיב עד היום לחבר שלו הוא למעשה בת. מאז, משתפת יפה, הילד בסערת רגשות. "הוא קיבל את זה מאוד קשה. הוא חופר בזה, כל הזמן שואל שאלות, לא מרפה. בלילות הוא מגיע אליי למיטה ומחבק אותי בלי הפסקה. המקרה הזה מחייב חשבון נפש גדול לכל אנשי החינוך שלנו, כי מה הדוגמה האישית שהם נתנו לילדים שלנו כשהסתירו ורימו אותם במשך שנים? איפה החממה של החינוך הדתי אם דורשים מאיתנו לקבל טרנסג'נדריות, ועוד ביסודי? אין לי מושג לאן החמ"ד הולך מכאן."
בניגוד ליפה, יאיר (שם בדוי), אב לילדה בבית הספר, נחוש למנוע מבתו בשלב הזה את הידיעה על החבר בכיתתה. "זאת הבת שלי ואני מגן עליה, זו החובה שלי כהורה", הוא מדגיש. "מהרגע שאשתי סיפרה לי לפני שבוע וחצי על הפרשה אני לא עובד, כל כולי בסיפור הזה. הילדה שלי בבית ולא התחילה את שנת הלימודים שלה. אני מסביר לה שיש שביתה ובשלב הזה מנסה לנתק אותה מהסביבה כדי שלא תיחשף לזה בכלל. לילדה שלנו יש נפש טהורה ואנחנו לא רוצים לחשוף אותה לזה".
אבל מספיק שילד אחד שומע על זה וזה כבר לא יהיה סוד.
"ילדים בגיל הזה יכולים לשמוע הרבה דברים. אני מקווה שהיא תתחיל בקרוב כיתה חדשה ופשוט תעבור הלאה. כרגע זה ממש לא הגיל המתאים לספר לה. לא מדברים על שינוי מין בגיל כזה צעיר, אלא בגיל הרבה יותר מאוחר. אפילו לפי משרד החינוך, בגיל שלהם החינוך המיני הוא 'אני והגוף שלי', שמירה על היגיינה וכאלה - זה מה שמשרד החינוך קבע לרף הגילים שלהם. אז פתאום מאלצים אותנו לחשוף את הילדים שלנו לזה ולבלבל אותם? מצידי שהבת שלי תשב גם חצי שנה בבית."
מה אתה מצפה מהנהלת בית הספר לעשות?
"הנהלת בית הספר טוענת שהיא לא יכולה לעשות שום דבר. יש פה בעיה מורכבת מכל הכיוונים". יאיר משוכנע כי מציאות של ילדים המאמצים זהות מגדרית השונה ממינם הביולוגי אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החינוך הדתי. "זה בית ספר ממלכתי־דתי־תורני, את שומעת מה אני אומר לך, דתי־תורני! ושללו מאיתנו את זכות הבחירה", הוא קובל. "המערכת כולה מתייצבת בשביל ילד אחד. ומה עם הילדים שלנו?! בשביל ילד אחד שללו זכויות מכל כך הרבה הורים, ואני לא מדבר רק על הכיתה, אלא על הורים מבית הספר כולו. כפי שאני רואה את זה, בית הספר לא יחזיק מעמד ככה".
יאיר מספר על אספת הורים שהתקיימה השבוע עם נציגי הפיקוח והנהלת החמ"ד. "הגיעו לפגישה הזאת לא רק ילדי הכיתה, אלא גם הורים מכלל בית הספר. זה נוגע לכולם. המפקח אמר לנו שאנחנו צריכים 'להכיל את זה'. אנחנו בית ספר תורני, למה אני צריך להכיל את זה? לא שלחתי את הילד שלי לבית ספר בצפון תל אביב. שלחתי את הילד שלי לבית ספר דתי. למה לבלבל ילדים שהנפש שלהם כל כך תמימה? עם כל הכבוד, אין סיכוי בעולם שאני אחשוף את הנפש של הבת שלי לדבר הזה בגיל מוקדם", הוא חוזר ואומר.
השביתה מבחינתו תימשך עד למציאת פתרון לטובת הילדים. "אנחנו אנשים עובדים, אבל החלטנו שאין ברירה ואנחנו משאירים את הילדים שלנו בבית, ונכון להיום כעשרים הורים הגישו בקשת העברה לבית ספר אחר. למיטב ידיעתי, גם בכיתות אחרות בבית הספר ולא רק בכיתה שלנו מדברים ברצינות על האופציה של העברה. הם רימו אותנו. עצוב שהחמ"ד, כמי שבכלל אישר מציאות כזו והסתיר מאיתנו במשך שנים דבר כל כך דרמטי, לא דואג לילדים שלנו עכשיו".
יאיר מבקש לציין כי ההתנהלות של הסתרת האמת הביאה לפגיעה קשה באמינותו של הצוות החינוכי בעיני ההורים והתלמידים. "יש הורים ששמעו את הסיפור ואמרו שהם איבדו את האמון באנושות, עד כדי כך. יש ילדים שקמים בלילה מסויטים. למערכת החינוכית היו כמה שנים להתכונן לרגע הזה, אבל אנחנו נשאבנו לסיפור הזה בבת אחת, זה בלתי נתפס".
ביקשתם עזרה מקצועית מבית הספר?
"יש הורים שביקשו הדרכה וכלים לתמיכה ועזרה פסיכולוגית לילדים שלהם. מדובר פה על משהו שהוא מאוד מהותי ועקרוני, ובשם החיסיון לאותה ילדה הם בעצם פוגעים בנפש של ילדים אחרים. אי אפשר בשם הנאורות כל הזמן להתכופף ולהוריד את הראש. זה כבר לא הגיוני".
המורות היו המומות
לעדינה (שם בדוי), מורה מהצוות החינוכי בבית הספר, נודע המקרה דרך קולגה ששיתפה אותה בסוד. להתראיין היא הסכימה לטענתה רק בגלל חשיבות העניין לעתיד החמ"ד: "אני מוכנה לדבר כי אני חושבת שמדובר בסוגיה שהיא יותר גדולה מהמקרה הספציפי. זו סוגיה שנוגעת לכל ציבור ההורים ששולח את הילדים שלו למוסדות החמ"ד ומצפה שהערכים של החמ"ד יהיו מתאימים לאורח החיים הדתי", היא פותחת ואומרת.
"על המקרה עצמו שמעתי רק לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת דרך חברה שלי, מורה בבית הספר, ששיתפה אותי בסודי סודות. עד אז רק מורות בודדות ידעו על זה, וכשזה התגלה לצוות - המורות לא ישנו בלילה. הן היו המומות שזה קורה אצלנו מתחת לאף", היא מתארת את ההלם הראשוני. "ואז התחיל שלב הכעס. איך נותנים לדבר כזה לקרות כאן אצלנו? אנחנו מבינים שהידיים של הנהלת בית הספר כבולות, אבל אנחנו כועסים שהטילו עלינו כזאת פצצה ומצפים מאיתנו להיות בשקט. ביקשו מאיתנו באספה השבוע כמה שפחות לדבר בינינו על הפרשה, ולא נתנו לנו הסבר נורמלי איך להתנהל. לא נתנו כלים מה אנחנו צריכות לעשות. יש כאן מעגלים על מעגלים של רעידות אדמה. בפירוש לא מדובר כאן רק בתלמידה אחת".
על מה את כל כך כועסת?
"יש לי שכל ישר שאלוקים נתן לי, ואני לא מצליחה להבין את ההיגיון בהתנהלות של המערכת. אומרים לנו 'תכילו', ואם אני רואה שכל החבורה שותקת - זה לא מקובל עליי. רוצים להנדס לנו את התודעה, שנשלים עם תופעות שלא מתאימות לערכים שלנו, ואני שואלת - מה הגבולות שלנו כחינוך דתי? איך ילדה בגיל שלוש, שלא יודעת קרוא וכתוב ולא יודעת מושגים בסיסיים, יכולה להחליט החלטה כזאת גורלית - וכולם עומדים דום ומשלימים עם זה? אומרים לנו 'יש חיסיון הפרט - תתפוצצו, אין מה לעשות'. הפסיכולוגית שנפגשה עם ההורים אמרה להם שאחרי שהם יכילו את המקרה, גם הילדים יקבלו אותו בטבעיות. אבל אנחנו בית ספר דתי, למען ה'!
"אני שואלת את החמ"ד: מישהו הרי אישר את זה, מה חשבתם לעצמכם? מעניין אותי להבין מה הפיקוח חשב לעצמו שיקרה יום אחד כשזה יתגלה. הרי זה לא ייעלם מעצמו. מישהו הביא בחשבון את הבלגן שיתעורר בבית הספר כשמציאות כזאת תתפוצץ? זה לשנות סדרי בראשית", היא אומרת. "זה לא לפי ערכי החמ"ד. עד היום החמ"ד לא עשה תקנון ולא הצהיר מה גבולות הגזרה שלו. לכל מפלגה יש תקנון מסודר, יש מצע מפורט, אבל דווקא בדבר שהכי יקר לנו, בחינוך הילדים שלנו, אין קו ברור? ההורים שולחים לחינוך דתי ומצפים לחינוך מסוים ופשוט מתעלמים מהם", היא מלינה.
"כולם מכשירים את זה, והמורות, שמחייבים אותן לשתוק, מורטות את שערות ראשן. מה עם שאר הילדים בבית הספר? מי דואג להם? זו מציאות שבה כולם רואים את האבסורד - אבל שותקים. המלך הוא עירום. כולנו מטומטמים?" היא שואלת בחוסר השלמה.
יצוין כי הניסיון החוזר של 'בשבע', במסגרת הכנת הכתבה, לשוחח עם ראשי החמ"ד ולהבין את תפיסתם בסוגיה בוערת זו, נתקל בחומה בצורה של שתיקה ובתגובה לקונית שמשתמטת מהצגת משנה חינוכית סדורה או משיתוף הציבור בה.
המלצת הפסיכולוגים לא יושמה
מי שמלווה באופן צמוד את ההורים בפרשה היא עורכת הדין רוני ססובר, מנכ"לית ארגון 'מאירים'. ססובר חושפת כי רק לאחרונה הופקה חוות דעת פסיכולוגית מקצועית שהוכנה לבקשת מי מהחמ"ד במיוחד לצורך בירור מקרה זה.
על פי חוות הדעת הפסיכולוגית, שהגיעה לידי 'בשבע', נדרשת מערכת החינוך לטפל בילדה במקביל לעבודה נפשית מול ילדי הכיתה. וכך נכתב: "עולה החשש כי שאר ילדי הכיתה יגלו את העניין בזמן הקרוב. גילוי מעין זה עשוי להיות אבן נגף לכיתה ולילדה כאחד. לכיתה הדבר עשוי להוביל להתפתחות הפרעות דומות של דיספוריה מגדרית (אי־נוחות מגדרית. ר"ג) בשל היכרות עם התופעה".
לסיום המליצו אנשי המקצוע: "יש לשקול את העברת הילדה למסגרת חינוכית מותאמת אשר התמודדה בעבר עם סוגיות של דיספוריה מגדרית". עוד מתריעים המומחים בחוות הדעת כי "השארת הילדה במצבה הנוכחי עשויה להוביל להסללה חריגה שתגרום לנזק מצטבר הן לשאר ילדי הכיתה והן לילדה עצמה".
למרות חוות הדעת החד־משמעית נמנע החמ"ד מלפעול על פי המלצותיה. "בחוות הדעת הזו מוצע פתרון שמתחשב בטובת הילדים כולם, בבריאותם הפיזית והנפשית, ומקל גם את עוגמת הנפש שנגרמה להורים. לבקשת בכירים בחמ"ד ישבו פסיכולוגים וכתבו חוות דעת מפורטת בנושא הזה, והפעולה ההגיונית שהם ממליצים עליה שם היא להוציא את הילדה למסגרת מתאימה יותר, שיודעת להתמודד עם דיספוריה מגדרית וכמובן להעניק לה טיפול. בסוף מדובר בילדה מאוד צעירה שצריך לדאוג לה. לצערי, החמ"ד לא עשה כלום. כאילו חיכו שהדבר הזה יתפוצץ. אין להם תוכנית, לא הייתה להם תוכנית, וגם אחרי שזה כבר התפוצץ אין להם תוכנית. הם בעיקר מורחים את ההורים עם כל מיני פגישות חסרות תוחלת. אין שום תועלת במפגשים האלו חוץ מאמירה של 'תכילו'", היא מאשימה.
עורכת הדין ססובר משמיעה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של משרד החינוך במקרה הנוכחי: "יש כאן מחדל בטיפול", היא קובעת. "הותירו את ההורים נסערים והם נאלצים להתמודד עם סוגיה רגישה ומטלטלת כל כך כמעט לבדם. ההורים לא מעוניינים להכיל את זה, מה עכשיו? זה כבר לא עניין רק של ילדי הכיתה. עכשיו זה כבר סיפור גדול יותר, כי עוד הורים בבית הספר יודעים על זה ומתקוממים. זה מעמיד בסימן שאלה גדול מאוד איזה זרם בית ספר הזה מייצג, כי לכאורה מדובר בבית ספר ממלכתי־דתי־תורני. אם זה בית ספר רפורמי, ההורים צריכים לדעת את זה ולקבל החלטה אם הם משאירים את הילדים בבית ספר כזה, או שהם רוצים להעביר אותם לבית ספר שיותר מתאים לדרך החיים שלהם".
כמי שמלווה את המקרה מקרוב, מה הולך לקרות?
"השבוע ההורים הגישו בקשה להעביר את הילדים לבית ספר אחר. כרגע הילדים בבית והם מחכים לראות מה הרשות תחליט. אם הם לא יקבלו את מבוקשם - נבחן את הפעולות המשפטיות שאנחנו יכולים לבצע למען ההורים הללו מול החמ"ד".
ססובר מבהירה כי לאחר בחינת ההיבט המשפטי עם היועצים המשפטיים של ארגונה, נשקלת תביעה משפטית נגד משרד החינוך: "יש כאן פגיעה מהותית בכבוד ציבור ההורים ובחירותם לחנך את הילדים על פי אמונתם. אם לא תיוותר ברירה - ניאלץ לפעול למיצוי הזכויות המגיעות להם מול משרד החינוך, הרשות המוניציפלית וכל הגורמים המעורבים באמצעות פנייה כדין לערכאות משפטיות", היא מבהירה. "מדובר באבן בוחן. צריך להבין שאם לא תהיה פה תשובה חד־משמעית נגיע מהר מאוד לקטסטרופה כמו שיש במערכת החינוך בארצות הברית, כשהילדים מגיעים לכיתה בתור חתולים ובתור עצמים דוממים, וכולם חייבים להתייחס אליהם כמו שהם החליטו באותו בוקר. לשם אנחנו הולכים. זה באמת עניין של החלטה לאן המדינה שלנו הולכת".
סמוטריץ': "מדרון חלק ומסוכן"
יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שהמקרה המדובר הגיע לפתחו, שיגר השבוע מכתב בהול לראש מינהל החמ"ד שוש נגר, ובו דרישה חד־משמעית לשמר את רוח החמ"ד. וכך כתב: "החמ"ד הוא זרם החינוך הדתי־ממלכתי במדינת ישראל, והחוק קובע את עצמאותו לשמור על זהות וערכים ברורים הנגזרים מכך. אין מקום בחמ"ד לבלבולי דעות והשקפות כאלה, הפוגעים קשות בערכים, בבריאות הטבעית ובזהות של תלמידיו. עלינו לומר בקול ברור וללא כל גמגום כי אין לכך מקום בבית ספרנו. שום פלפול משפטי אינו יכול לגבור על השכל הישר והבריאות הטבעית", כתב חבר הכנסת סמוטריץ', והוסיף כי מדובר בשעת מבחן קריטית לעתיד החמ"ד: "הכלה וקבלה של עיוותים החותרים תחת זהותנו וערכינו הבסיסיים הם מדרון חלק ומסוכן שישמוט את הקרקע חלילה מתחת לזכות קיומו של החמ"ד ויהרוס אותו מבפנים. אם תיפרץ חלילה הפרצה הזו בחמ"ד, לא נוכל עוד לטעון כנגד מי שיעזבו אותו בטריקת דלת למוסדות פרטיים".
***