האיש שבילה במחשכים ברוב ימיו, תא"ל במיל' חסון חסון, שהחל את דרכו בגולני אך גויס לאמ"ן, יצא מן הצללים ב-2008 עם מינויו למזכיר הצבאי של נשיא המדינה, שמעון פרס, והמשיך בתפקיד בכהונתו של ראובן ריבלין, עד מאי 2016, מספר בראיון ל'מקור ראשון' על החוויות בזירה המדינית, החשש מפני איום הגרעין האיראני ושיתוף הפעולה המתגבש עם מדינות ערב.
על המו"מ המדיני בתקופת כהונת הנשיא שמעון פרס אמר חסון: "הוא ניהל משא ומתן בידיעתו של נתניהו, שהיה ראש הממשלה. זה נמשך כמה חודשים, בשיחות חשאיות בלונדון, ברומא וגם ברבת עמון. דובר על חילופי שטחים, כשהגושים הישראלים של ההתיישבות נשארים כפי שהם. אבו מאזן ויתר על זכות השיבה של הפליטים תמורת פיצוי כספי. מעמד ירושלים לא נסגר, ודובר על מדינה יהודית ומדינה פלסטינית. אבל זה הופסק, בשלב מסוים ראש הממשלה ביקש לעצור".
בנושא האיום האיראני המרחף על ישראל חסון קובע: "ישראל צריכה לתקוף היום באיראן, לא מחר. אנחנו צריכים לתקוף בתוך טהרן, לא סוריה. ברור שהמב"מ מסייעת, אך היא לא יכולה להיות האסטרטגיה של ישראל". עוד הוסיף: "אסור לבזבז עכשיו תחמושת וזמן על סבבים - לא מול הג׳יהאד, חמאס וחיזבאללה. ישראל צריכה לחתוך ולמקד את הכל מול איראן".
בדבר הבריתות הנרקמות בין ישראל למדינות המפרץ: "העולם הערבי רוצה להיות קרוב לישראל כי הוא יודע שהיא היחידה המספקת קונטרה לאיראן. צריך לתרגם את זה להישגים גדולים מול כלל הגורמים ולהתחיל בצעדים אופרטיביים בתוך המדינות הללו - בניית חדרי מלחמה משולבים, מטות משותפות וביצוע תמרונים יחדיו".
בנושא חוק הלאום מודה חסון בכאב: "הוא רע לי ולעדה שלי, לקחו את מגילת העצמאות וחתכו אותה לשניים. אני עשיתי למען המדינה וילדי ממשיכים בדרך הזו. חוק הלאום לא יעצור את ההקרבה, אהבת המולדת ושליחות העדה, אבל מדובר באנשים שלחמו כתף אל כתף עם העם היהודי, כבר 3,000 שנה, מאז תקופת יתרו. כשקמה מדינת ישראל, העדה הדרוזית לקחה ללא היסוס הימור קשה כי היהודים היו מיעוט, והחליטה לבנות את המדינה ולהילחם עליה, אז למה להוריד את השיוויון? זה דבר שלא חשבו עליו כשניסחו את חוק הלאום".