תיאטרון חיפה הולך ותופס תאוצה במיינסטרים הישראלי. לא עוד הצגות שכולן נבנות במרכז, אלא דווקא כאלו שיש בהם גם שילוביות - כמו האיחוד על תיאטרון הבימה בהצגה החדשה "השנה היפה בחיי" שתעלה בקרוב.
עכשיו אחרי שההצגה "צניחה חופשית" עברה 100 הופעות, אפשר בהחלט לקבוע שהיא תפסה מקום של כבוד.
אז למה הכבוד? ראשית בשל שתי השחקניות הראשוניות שכל אחת היא כוכבת בפני עצמה וביחד שילוב מנצח. שנית בשל העובדה שמדובר על שני נשים בבית אבות שעד לא מכבר שמענו את הצד השלילי בהן (קורונה, ניצול, זקנה) ועכשיו בהצגה עם פן משעשע עד דמעות.
את הקומדיה והמשעשעת כתב אחד המחזאים האמריקאים המצליחים ביותר בעולם דיוויד לינדסי אבייר, ולקרשי הבמה הביא אותה אסף צפור עם תרגום מעולה ובבימוי של משה נאור. יצירה נהדרת מצחיקה וכואבת כאחד.
ההצגה עוסקת בשתי נשים בגיל השלישי (ציפי שביט ולאורה ריבלין) שנאלצות לחלוק חדר משותף בבניין דיור מוגן ומביאות כל אחת מטען משל עצמה. החיבור בין השתיים הוא ליבה של ההצגה.
היופי בין שתי השחקניות היא העובדה שליאורה היא שחקנית וציפי היא סטנדאפיסטית. היא מאלתרת (אפילו את מות המלכה אליזבת שילבה בהצגה וזה לא חלק מהטקסט) ולכן זה כל כך יפה.
משך ארבע שנים הצליחה אבי (לאורה ריבלין) לחיות בגפה להנאתה בחדר שטוף שמש בקומה העליונה של בית דיור מוגן. יום אחד, היא נאלצת בעל כורחה לחלוק את חדרה עם מרילין, שותפתה החדשה והעליזה (ציפי שביט). היא מרגישה שהיא מוכרחה להבריח את המטרד החדש בכל דרך וכל האמצעים כשרים.
מרילין מצידה לא מאבדת עשתונות ואפילו מוצאת בכך אתגר. כך מפגש בלתי מזיק, לכאורה, מתגלגל במהירות למשחק מסוכן, החושף סודות כמוסים של השתיים.
90 דקות מהנות, מצחיקות ומלאות ענין כל העת למה יהיה הלאה. עוד משתתפים: תום אפלבאום (דרק), גיא גורביץ' (סקוטי), מעין ויינשטוק (קולין), גל ישראלי (בנג'מין/לואיס). לא כדאי להחמיץ.