על רקע השבר ביהדות התורה לקראת הגשת הרשימות, הבטיח ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כי אם יחזור לכהן כראש ממשלה, הוא ישווה את תקצוב מערכת החינוך החרדית לזה של החינוך הממלכתי גם מבלי ללמד בה לימודי ליבה.
על פי הדיווח ב'דה מרקר', כך מתכוון נתניהו לפתור את הדילמה בה מצויה חסידות בעלז המבקשת מצד אחד להגדיל את שכר המורים בתלמודי התורה שלה ומצד שני מאויימת על ידי הנהגת דגל התורה הדורשת שבעלז לא תצטרף למתווה החינוך של משרד החינוך.
בדיווח מתואר כיצד הרשתות החרדיות הגדולות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני הצליחו לאורך השנים לזכות בתקציבים מוגדלים כמעט כמו בתי הספר הממלכתיים כשהם באופן רשמי מחויבים ללמד לימודי ליבה אך בפועל זוכים לפיקוח רופף בלבד על ידי משרד החינוך.
מנגד מוסדותיה של חסידות בעלז שלא הוכפפו תחת הרשתות הגדולות מוקמו על סטטוס של 'מוסדות פטור' וכך תקצובם מראש נחתך באופן דרמטי עד לכדי 55% בלבד ובהתאם לכך הם אף לא נדרשו ללמד לימודי ליבה.
בשנים האחרונות החליטה חסידות בעלז שברצונה להגדיל את משכורות המורים במוסדותיה וביקשה לעשות זאת באמצעות השתלבות רשת האשכנזית של החינוך העצמאי. אלא שהחינוך העצמאי סירב לקבל את בתי הספר של בעלז לתוכו, ספק בגלל מאבקי כוח ושליטה על נדל"ן, ספק בגלל העיקרון שאסור לתלמודי התורה להתחייב ללמד ליבה. המצוקה התקציבית של בתי הספר של בעלז נותרה ללא פתרון.
בד בבד, מתאר העיתון, התרחש שינוי מרחיק לכת גם בתפיסת האדמו"ר את לימודי הליבה. "האדמו"ר שמבקר הרבה בחסידות בארה"ב וגם מעודד את חסידיו לצאת לעבוד, התרשם שלימודי חול אינם רעה גדולה כל כך. הוא החליט שצאן מרעיתו זקוק לכלים שיאפשרו לו להשתלב בשוק העבודה, ושלשם כך הוא מוכן לתת למדינה דריסת רגל בבתי הספר שלו — במיוחד אם בתמורה יוכל לשמור על עצמאותו ולא יצטרך להשתעבד לאחת מהרשתות הגדולות".
כך נולדה היוזמה להצטרף למתווה משרד החינוך. אולם כאמור, דגל התורה מציבה את ההצטרפות האמורה כקו אדום בדרך לריצה משותפת בבחירות הקרובות.
בעיתון נטען כי זה מה שהוביל להתערבות נתניהו החושש מפני אובדן ה-61, ומכאן הצעתו להשוואת התקציבים בממשלה בראשותו - אם יושג ה-61 - גם ללא לימודי ליבה במוסדות החרדיים.