אנו בעיצומו ל חודש אלול, מתכוננים לימים הנוראים של חודש תשרי. עיקר עניינו של ראש השנה הוא המלכת הקב"ה.
המלכת הקב"ה לא רק על כל פרט ופרט, על כל יהודי ויהודי אלא על כל עם ישראל ועל כל העולם כולו. כך אנו אומרים בתפילות:
מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ
וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ
וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ
עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ
וְיֵדַע כָּל־פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ
וְיָבִין כָּל־יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ
וְיֹאמַר כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ:
ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה
יש התייחסות גם לכל פרט אך גם לכלל כולו – כשהמטרה הסופית היא שיאמר כל אשר נשמה באפו "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
עם ישראל חזר אחרי כמעט 2000 שנות גלות לארץ ישראל בניסים מופלאים. נס שלא היה כדוגמתו מאז בריאת העולם. אנו רואים וחווים את קיומן של ההבטחות בתורה ובנביאים. נס קיבוץ הגלויות הוא אחד הסימנים המובהקים למלכות ה' בעולם כולו. אך יש סימנים רבים שאדם חווה באופן פרטי והאומה באופן כללי.
אנו עומדים לפני הימים הנוראים אך גם לפני בחירות משמעותיות. הגיע הזמן שלפחות המפלגות היראות לדבר ה' ירימו על נס 2 יסודות מאחדים שאין עליהם מחלוקת: 1. המלכת ה' על עם ישראל. 2. עם ישראל הוא עם סגולה. אין מלך ללא עם. כדי שנמליך את הקב"ה אנו, עמו , צריכים להמליך אותו עלינו – כעם!
כיצד עושים זאת בפועל?
לעניות דעתי זה עניין של תודעה. תודעה כזו ניתן לקבל דרך מערכות החינוך, הלימוד בישיבה אך עניין מהותי כזה כמו המלכת ה' עלינו שהיא מטרת הבריאה צריכה להיות כל הזמן מתודלקת. כמו שאומר הרמח"ל בהקדמתו לספרו "מסילת ישרים" : " אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל כך ההעלם מהם מצוי מאוד וההשכחה רבה".
עניין המלכת ה' בעולם אינו עניין רק לימים הנוראים. הוא נמצא בכל יום בתפילה, לאורך התפילה ובמיוחד בתפילת "עלינו לשבח" החותמת אותה. אך משום מה, עניין זה נעדר מהשיח הציבורי. המלכת ה' נשארה במקרה הטוב בישיבות ובמוסדות התורניים השונים. בדרשות הרבנים. אך נעלמת היא מהשיח הציבורי ומנציגי הציבור של ציבור יראי ה'.
בשיח הציבורי נשמע מושגים של "זהות יהודית", "דעת תורה", "מדינה יהודית" ועוד, הביטויים האלו כמובן יונקים מהאמונה בקב"ה ומהתורה שנתן לנו, אך לביטויים אלו כר נרחב לפרושים שונים כל אחד כפי דעתו הרחבה יותר או פחות. העיקר חסר מן הספר או מהשיח הציבורי
עם ישראל חזר לארצו בניסים מהקב"ה, אחרי כמעט 2000 שנות גלות. חזרנו ארצה להקים ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנו עם ה', "בני בכורי ישראל", עם ישראל השוכן בציון הוא עם ה' ביחס לעצמו וביחס לעולם כולו. זו המטרה! אנו עדיין לא שם, אך צריך לשאוף אליה. אלו שני היסודות סביבם כל יראי ה' לגווניהם השונים יכולים וצריכים להתאחד: 1. השאיפה להמליך עלינו את הקב"ה. 2. עם ישראל הוא עם סגולה. הוא עם ה'. כמו שכתוב בפרשת "כי תבוא" "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים... וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה...".
אנו היום במערכת בחירות כבר פעם חמישית, ללא הכרעה, כאשר עיקר המאבק הוא על דמותה הרוחנית של מדינת ישראל. הבעיה היא שרוב המפלגות הציוניות יגדירו את המדינה כמדינה "יהודית ודמוקרטית", רק הפרוש של המינוח והמשמעות המעשית שלו – שונים.
לפחות המפלגות שנציגיהם מגדירים עצמם יראי ה' צריכים לעניות דעתי להתאחד סביב שני יסודות אלו, נפסיק להתבייש מלפרסם שם ה' בעולם – זו המשימה שלנו! עם ישראל צמא לשמוע אמונה בקב"ה. צמא להתרומם מעל המחלוקות והויכוחים ללא סוף.
כשאתה יורד לשורש, כל אחד יחליט היכן הוא נמצא, מהמאמינים בקב"ה (רוב עם ישראל) או חס ושלום מאלה שעדיין אינם. להעלות על נס את המטרה שלשמה חזרנו לארצנו והקמנו מדינה, ואם הציונות הקלסית חושבת שהגיעה כבר למטרתה, אז יראי ה' צריכים להוסיף את הנדבך המדוייק והנכון לא במילים של "זהות יהודית" אלא במונחים של האמונה בקב"ה שהוא משגיח והוא עושה ואנו עמו.
חיזוק לכיוון הזה אפשר לקבל מישי ריבו ומשירו "סיבת הסיבות עילת העילות" שזכה לאחרונה בפרס אקו"ם שמדבר על יסוד היסודות של האמונה בקב"ה וכנגד המחשבה שלא ישמיעו את השיר בערוצים הרגילים דווקא זכה להשמעה הגדולה ביותר! נלך בתמימות עם הקב"ה, נשמיע את קול האמונה בצוררה הברורה ביותר ובגאון ונתפלל שהקב"ה יחבר את כל חלקי עמו ישראל לאחדות גדולה של אמונה בו יתברך ולהיותנו עם סגולה.
כל הדרכים האחרות שלא לדבר בגאון על הקב"ה ועל האמונה בו עד היום לא ממש צלחו. הגיע הזמן לשנות את השיח, לנצל את כל ערוצי התקשורת ואת כל אנשי המקצוע להעלות על נס את מלכות ה' עלינו ועל העולם כולו. לא לחשוב אם זה יביא יותר מנדטים אלא לפעול לשם שמים וסוף המנדטים לבוא...
הכותב: מנכ"ל חברת גבעות עולם ותושב סילוואן, עיר דוד